Live Music Archive
Librivox Free Audio
Metropolitan Museum
Cleveland Museum of Art
Internet Arcade
Console Living Room
Books to Borrow
Open Library
TV News
Understanding 9/11Seven Great Cantors - Selected Prayers
Audio With External Links Item Preview
- Usage
- CC0 1.0 Universal
צד .I
1. והיה באחרית הימים – מרדכי הרשמן
2. לאל ברוך – פנחס יסינובסקי
3. רזא דשבת – זאוול קורטין
4. וכך היה אומר – יוסף רוזנבלט
צד .II
5. רבון העולמים – ישראל שור
6. וכולם מקבלים עליהם –
7. למען ירבו – משה סורקיס
8. המעביר בניו –
9. ישמחו במלכותך – דוד משה שטינברג
תפלות נבחרות
9 תפלות נדירות מבוצעות ע״י 7 חזנים
1. מרדכי הרשמן (1888–1940) – שמו הלך לפניו כגדול החזנים בדורות האחרונים. נודע לתהלה בכל תפוצות הגולה עוד מתקופת היותו חזן ראשי בבית-הכנסת הגדול שבוילנה (בשנים 1913–1920) – שהיווה בזמנו מוסד מסמיך לגבי חזנים ידועי-שם.
בשנת 1920 עבר לארצות-הברית, ומשם סייר תכופות במרכזים היהודיים שבאירופה.
קולו הנאה להפליא, הרגש היהודי העמוק והעדין בביצוע התפלה וכשרונו המוסיקלי יצרו לו שם-עולמים.
2. פנחס יסינובסקי (1886–1954) – במוסיקה הליטורגית היהודית שימש בשלשה כתרים: חזן, מלחין ומשורר.
יצירותיו וחדושיו בתפלות-ישראל נתקבלו לרשימת החזנות הקלאסית, והם תופסים מקום-כבוד בבתי-הכנסת גדולים עד ליום מותו.
3. זאוול קוורטין (1874–1952) – אחד החזנים הנודעים ביותר שרכש לו שם עולמי. משנת 1903 היה חזן בווינה, ב-1919 עבר לארה״ב ושם תפס מקום מרכזי בעולם החזנות. ב-1925 בא לא״י וזכה לתהלה רבה בתפלתו. הוא נחשב בין טובי המלחינים בחזנות והוציא לאור את ספרו „זמירות זבולון”. בכל הופעותיו הבחינו שומעיו בנימה המיוחדת לו – היא „נימת קוורטין” המהווה אינטרפרטציה לבבית של התפלה.
4. יוסף רוזנבלט (1882–1933) – זכה לכנוי „ארי שבחבורה” – בשורת גדולי החזנים בדורות האחרונים. פרסם בדפוס את יצירותיו בספרים „שירי יוסף”, „תפלת יוסף” ו„זמירות יוסף”. שמו יצא לתהלה עקב סגנונו המיוחד המצטיין בלבביות ורבגווניות – נאמנות להבעה המסורתית של התפלה.
התחיל בתפלה בציבור עוד בגיל עשר ונודע כילד-פלא בעולם החזנות; קהל חובבי-החזנות התיחס אליו בחיבה ובהערצה עד ליום מותו.
5. ישראל שור (1886–1935) מגיל שש-עשרה שימש כחזן בחצרו של הרבי מרימנוב, ובמלאת לו 18 שנה – הוזמן לשמש כחזן בלמברג: במקום קרובו החזן והמלחין המפורסם ברוך שור. עבר דרך-נדודים ארוכה והתפרסם בתפלתו ובנועם קולו בארצות רבות. כחזנים רבים אחרים – הגיע בסוף דרכו לארצות-הברית (בשנת 1924) ושימש כחזן בבתי-כנסת גדולים וידועים.
6. משה סורקיס (נולד בשנת 1900) – בקהלות היהודיות בארצות-הברית נודע בכנוי „החזן העיור”. איבד את ראייתו בהיוולדו; ובגיל 3 – התחיל אביו, שהיה מנצח-מקהלות בבתי-הכנסת שברוסיה, ללמדו חזנות. בגיל 10 – החל לתור בערי רוסיה הגדולות ועבר לפני התיבה בבתי-כנסת רבים. הוא נתפרסם בקולו הערב ובאינטרפרטציה הרגשית שבתפלתו, והמונים נהרו להאזין לתפלתו.
בשנת 1913 הגיע לארצות-הברית, ושם הוא ממשיך עד היום בהופעותיו כחזן – בעיקר בימים הנוראים – בבתי-כנסת גדולים.
7. דוד משה שטינברג (1871–1941) – עבר את בית-היוצר לחזנים דגולים – בהתקבלו כחזן בבית-הכנסת הגדול שבוילנה – במקמו של גרשון סירוטה. דרכו הובילה אותו לבתי-הכנסת הידועים שבאודיסה, לונדון וניו-יורק. התפרסם בכל מקום בנוסח המיוחד שסיגל לעצמו בהבעת תפלתו – נוסח נאמן למסורת ולתרבות מוסיקלית כאחת.
דפוס „הארץ” בע״מ, תל-אביב
1. והיה באחרית הימים – מרדכי הרשמן
2. לאל ברוך – פנחס יסינובסקי
3. רזא דשבת – זאוול קורטין
4. וכך היה אומר – יוסף רוזנבלט
צד .II
5. רבון העולמים – ישראל שור
6. וכולם מקבלים עליהם –
7. למען ירבו – משה סורקיס
8. המעביר בניו –
9. ישמחו במלכותך – דוד משה שטינברג
תפלות נבחרות
9 תפלות נדירות מבוצעות ע״י 7 חזנים
1. מרדכי הרשמן (1888–1940) – שמו הלך לפניו כגדול החזנים בדורות האחרונים. נודע לתהלה בכל תפוצות הגולה עוד מתקופת היותו חזן ראשי בבית-הכנסת הגדול שבוילנה (בשנים 1913–1920) – שהיווה בזמנו מוסד מסמיך לגבי חזנים ידועי-שם.
בשנת 1920 עבר לארצות-הברית, ומשם סייר תכופות במרכזים היהודיים שבאירופה.
קולו הנאה להפליא, הרגש היהודי העמוק והעדין בביצוע התפלה וכשרונו המוסיקלי יצרו לו שם-עולמים.
2. פנחס יסינובסקי (1886–1954) – במוסיקה הליטורגית היהודית שימש בשלשה כתרים: חזן, מלחין ומשורר.
יצירותיו וחדושיו בתפלות-ישראל נתקבלו לרשימת החזנות הקלאסית, והם תופסים מקום-כבוד בבתי-הכנסת גדולים עד ליום מותו.
3. זאוול קוורטין (1874–1952) – אחד החזנים הנודעים ביותר שרכש לו שם עולמי. משנת 1903 היה חזן בווינה, ב-1919 עבר לארה״ב ושם תפס מקום מרכזי בעולם החזנות. ב-1925 בא לא״י וזכה לתהלה רבה בתפלתו. הוא נחשב בין טובי המלחינים בחזנות והוציא לאור את ספרו „זמירות זבולון”. בכל הופעותיו הבחינו שומעיו בנימה המיוחדת לו – היא „נימת קוורטין” המהווה אינטרפרטציה לבבית של התפלה.
4. יוסף רוזנבלט (1882–1933) – זכה לכנוי „ארי שבחבורה” – בשורת גדולי החזנים בדורות האחרונים. פרסם בדפוס את יצירותיו בספרים „שירי יוסף”, „תפלת יוסף” ו„זמירות יוסף”. שמו יצא לתהלה עקב סגנונו המיוחד המצטיין בלבביות ורבגווניות – נאמנות להבעה המסורתית של התפלה.
התחיל בתפלה בציבור עוד בגיל עשר ונודע כילד-פלא בעולם החזנות; קהל חובבי-החזנות התיחס אליו בחיבה ובהערצה עד ליום מותו.
5. ישראל שור (1886–1935) מגיל שש-עשרה שימש כחזן בחצרו של הרבי מרימנוב, ובמלאת לו 18 שנה – הוזמן לשמש כחזן בלמברג: במקום קרובו החזן והמלחין המפורסם ברוך שור. עבר דרך-נדודים ארוכה והתפרסם בתפלתו ובנועם קולו בארצות רבות. כחזנים רבים אחרים – הגיע בסוף דרכו לארצות-הברית (בשנת 1924) ושימש כחזן בבתי-כנסת גדולים וידועים.
6. משה סורקיס (נולד בשנת 1900) – בקהלות היהודיות בארצות-הברית נודע בכנוי „החזן העיור”. איבד את ראייתו בהיוולדו; ובגיל 3 – התחיל אביו, שהיה מנצח-מקהלות בבתי-הכנסת שברוסיה, ללמדו חזנות. בגיל 10 – החל לתור בערי רוסיה הגדולות ועבר לפני התיבה בבתי-כנסת רבים. הוא נתפרסם בקולו הערב ובאינטרפרטציה הרגשית שבתפלתו, והמונים נהרו להאזין לתפלתו.
בשנת 1913 הגיע לארצות-הברית, ושם הוא ממשיך עד היום בהופעותיו כחזן – בעיקר בימים הנוראים – בבתי-כנסת גדולים.
7. דוד משה שטינברג (1871–1941) – עבר את בית-היוצר לחזנים דגולים – בהתקבלו כחזן בבית-הכנסת הגדול שבוילנה – במקמו של גרשון סירוטה. דרכו הובילה אותו לבתי-הכנסת הידועים שבאודיסה, לונדון וניו-יורק. התפרסם בכל מקום בנוסח המיוחד שסיגל לעצמו בהבעת תפלתו – נוסח נאמן למסורת ולתרבות מוסיקלית כאחת.
דפוס „הארץ” בע״מ, תל-אביב
Reviews
There are no reviews yet. Be the first one to
write a review.
