Jacob Jacobson Collection

=ב ב ישן

4

zo
,

77

14 AN

4
66

x
* 0
-

: 8980 -

IN “IL 5

ש90טטפ:

: duedum

:uosunyIowag

. >< ==
a EN Em יי‎

8 ל‎ Sa A ET "4 x
| 42 א‎ Gr > 9%

47 IL Ze ₪ ma ze יש זמ‎

: er 0 sur שק‎ = a) 1m Ron ש‎ 00 sr 429 4

„lo‏ יהי an‏ )שיא 6, <] > ש

- 204 464 - 2/ -- יי‎ ₪ % on > 18 uns 2 / |

:0 2 מ וי CR AL, Tal‏ ג

u /‏
7 2ט. 0 אי 4 0 |
6 = -- - + 4 |
ו pad‏ 93 4 י? ו /2 Jon‏ וכ 4 6 0 1 ו
ren ,‏ 97 642 6261 28 7 124 עי ו 2 4 : 7
I‏ » 0 5ב ד 8יופ 2 ככ 0 ₪ ₪ 76 2 4 > 5
|/ : = |
pmrelı wer (er; : 0‏ 05 א hr‏ 3 כ a) TE”‏ הי AAN lo Zap)‏
6 0 ם 4 8 : ji‏ 4
| 0 לב 0 212 ו 25 ו שי 0 ג % ante‏ }
Ay 1)‏ ש 001 28 1 62 דל רהיפ ?ייט 4 טאה" 6 Gr AA Be‏ 7 ו

zZ, 234 2 66 יי‎ „(ad 501 N pr2 לבל‎ 0 |

| שי‎ er
| | [cal י"א לק הו יו שי ,יכה‎ 2 2

ד הדח "ה"לה רעטייר עיגילער ייר ידיער ‏ ליק ארייא עזייר א :5

. 7 6 א
v0‏ יוו 2 ar‏ ויק / 202 |

ya ה‎ ala יו‎ aa ap oh

| 21 02 1 + & ren ui =
/ Sc Na» 8 יי יו) 06 י‎ ll 2 3 Imst ש א‎ 7

1 2 הא
= ||ז) | Il A‏

\ 2 29 Desk % א‎ ₪ A, וט‎ “a ans 7

ן הללק parat‏ וי ינפ 27 getan dest‏ ו = ישן

|

Ze er ( 1 א‎
4 7 or 5ב ליפ‎ 60 |

₪ 46 יא‎ er je ERTL paroı 2% 24ץ ש ייה ?1 00 7רר404‎ WW
In ver: 754 | לא‎

Er jet ₪ 0 01 2 0

\

/ . 1 2
|| יג u‏ כ א 4 גי שי ₪
א 0 Wal DE 1 p‏ ןי י

- |
/

0 ל שיט - 26 40
₪ ל ₪ / 7 in‏ - 8
\ יא/כ כ mn N‏ 9 כ ור Tyan‏ 20 ">

2 1 ייה‎ , 09/5 Tiere 0

6 4 2 :
₪ 22 PR 4 062 oa Heu 4 } ,2 re 1033 2 6 / 00 KABUL EZ כב 2-ף‎ ) 6
| 2 ל‎ 2 14 0: 0 ist 26 ₪ 24 90 22 eo" 1 1 Al יוה‎ Sr ey 4 24 2 0 72 22 יא 06 םס‎
א אט א‎ ig; 20 ar יש‎ AT 0 5 כ‎
/ ב‎ | 3 mu 7a En Ss 5% ! 1 2 No 5 יי‎ a לע וי‎ (pen EN טי‎ War, dor 2 DIRT
re, : ve
א 7 וי ל 23 : בי‎ se 0 0 כ‎ fe קיו‎ a 56 6 0064 לבט יי יי 1130 6 ץכ‎ 832
7 2% Pas Inunk 00 0 I 6 0 n / 2 4
יצאָ(קו יי א יא‎ er ler 6 0 הסרק 6 אה‎ DEN 8 27 60

f - En = Me 7 2 I»‏ > 7 ל
a , vr a‏ יע יט ו a3 225 | . ah‏ כיו8. 3 כ) ל זי ₪ 7

. Be anal
: 11 4 | ג) יכ יום הק הו /ת) ה רם‎ fs). 66 יש 0 בו 2 סוקי‎ mon FR
6 + אי ל | | 1 הת ו וי‎ au Bernie 9 0 א‎ BR:
אי 4 2 ג‎ cl 2544 // -- כֹּה 620 שוג‎ 62 m ל כיים,‎
0 ul 77 . 1 IA בבן.פר, יו הי ו‎ A) | por מ ו‎ 7 Le Bar u טל זי יי‎
שער‎ [N 033 ב"‎ dor 2% 8 ar איה‎ 4909: 27 0 Vz ימה ית ים טו2ֿיא זין 4 א%‎ ak ne
יי .7 3.216 יי‎ N. al, 6 0 0

„al m 22 -‏ 2044 2 ו! / |
6 יא א יט א / | IL 0 - 0. 2. Dir‏ / 0

1 |
\ 7 4% 6 1 er le) + 202 כם לבור‎

, |09 0 FU a 28 יק 3 יס‎ ) 7 © gar
פבוץ קיית > ו‎ as ze 4 וי .- . יע‎ ee ו‎ 3

192 2 nor ara las 2 קרוי‎ Im» kp ₪ 0 40 Mary

N .2

:2314 הי ו 2% 4 24 *(86ש -

uns‏ יל + א El De‏ ל
yon‏ 717 או )” > 2606 N,‏ 2 6 6 א 2 fr‏

VB IL 2 lo

= יי‎ 0 1 A alas 7 כ‎ [5 1

6% כבט 2 fi Ri‏ 0724 2000 יי יי
\ 902 /2*2 עה 07 JE‏ ר : וט 9 0 A (m Gr as en‏ (ב'ט ביוה | / 7 ו = 2 ,רא 16 PCR Mey. 7 . 1 4 rel‏ \
1 י In‏ טסו "תור 10 eb‏ 1 ו

ic. 0 : 94: 0 6 ץק 2029237 660 רד)‎ dern

= וק Se‏ © 0 7-ה

Dar 004 6 27 29 ?)דכ‎ 0 mal

6 0
en‏ 3 ' ,יי 0 זי 8

6 .- 46 2/ +

pres‏ כה IR le,‏ /- 3% 6 6 24 ו
garden "12 0 9019 a 7 0 en‏ 2912164 .

9
יע א /. 5 ץ‎ 26 N ul) rl aan 17&*° P\»

2 07 27

/
BD‏ 4 |
ו 2 | | כבוטי RS‏ = 3/ ₪ / ושרי

Al = BA 1 a nl ayrageon א יה‎ 0 Dora כ)‎ a | 1 il ul: 2 A : 6 263 6 6 ;- 2 : יי‎

2 Eh yes 2 :
6 pe 1050 !ייה‎ , a oe 2 9 כ "ל‎ 9 Me א‎

in |] 6 ee יי‎

= 3 p ה‎ Dana ו 00 : ל‎ a 2 Grm 66 84 61 Gars.

220 1 92 25 ת. 5 3 — %

א אט יע ee‏
77 0 6 4 ,

= 05/:60 fer ro ה , )איה ,א‎ 2 1 19 4 27 ₪ ar 0 / ו‎ eG

א a‏
אזיר 32 ריש 3 לחר ar, +7 a)‏ )2 ר 52 2760 2 ידי
"זר 72 כ 210 פי 7/; ל 8 4 : 7 היו ae‏ 0 2 יפ 2 - 1

Ay Ye Ina שורפ‎ 20 1 2 2 Se )שו‎ vo -2ב‎ 2 PIE בד‎ N
Tragen 2 7 0 ו‎ u var, are, 0 יע‎ aus, 2% Ban 0 לכפ|‎ ‚ugs 2 % :
> שיו‎ (a ( sin IR Ru ₪ ₪ = 3
ה יוכץ| קת 26ר%3‎ 2 4 %
יאַכלוהן א ויה יק‎ ea

זי
זו

בע > 6 5 | AK 22 )00:4:06 IK‏ | לבט ser?‏ 846 עי Ofen‏
כיוֹת 2 טו אלו א" : q‏ 6 א/ר272/ 4 ae“? Kay‏ > *'261 [יי א /\ זייב
an 2 rg‏ יי דס *ײ ליוק rl ELLE mul „wer 26 |‏ "ש א
7„ 6 04ותס et eh of‏ 4 0 1 - 4 2 : ר
א 3% למ SU‏ כ (15 ler‏ 2 6 4 7 3
\ קְ 6 0 . 4 Garn un 9 Y rap‏ 2% 8 0 4 יע ריש N‏
we,‏ 1 ייא א
1

ובר י286י mul‏ '22 04
דתי א טי2.1 jr"‏

Jo Oelaßes) 7a . 0 0 (er ב אל‎ vnb Erz
er 6 2 0127 ר 4 ען‎ 4 00 + 9-2 -
ו‎ |
חי‎ 0%* PR,

elle שש‎
aan 1

48

Ir 1‏ 4 ערע ו + )] 3 : 7"
יחקל קר Sn a] es‏ 7 גל 2 626 0

( er סרע‎

| וע חי 9 fr“ 1 ll‏
ınlası pa‏ /שיים )יפ ]ית 16 “*[

| | ב : ar‏ ] 4 7 /5
5 אי ומ 6 ו / הצוא. A en De‏ ן
Ze 4‏ 0 כ Miele‏ 4 1 - ו אוו . ! 4 = 020 /

21 My. If ef al 09 na 2 7 22 ינע 7 יי 2 מע‎ 5 agını anal „Jar N? |
-yygoajız וו‎ 24, 1 u 2/ 9 495 2 ופ‎ j 9. RE ---- — = : = 28 :
/ 2 : 4 4 al 28''* / 4 6 00% 3 T re vn N? ו‎

6 6 la 8’ Ra
/ : 0
| 1 Wr aha! on 260063 6 א‎ ztam: ץ 2 6 "וכלי‎

60 0 / ל‎ “Ion בס‎ 0 5
2 2 0 004 (פי‎ "ara 4 2 ישי == | 1 יל‎ 1
יע אט ו ₪ יי‎ zer> 8 (> א ריק יר‎ - 0 0 P שו‎ yhn 86 num are dh? 69 {
hip . 7 > mern ינע 1 יו‎ =
: א‎ (en 2אן‎ 415 ame) 1 יי 0 תוי‎ 0 I %f 2 7 in 2
’ (E : 2 20 קת‎ PET 00 072 | on , . | 0 0 ₪ NZ 1 = ei יי‎ az
י‎ . ir a) - : en שי‎ | -
ee הבר‎

3 | ג‎ 4 Ic nn Ey Ne22 02% 22 224

: 64 WC יפ‎ 28 anal Rs 22

13. 6074. ו ץקל‎ ne
?רוע / 2 האצון, 2 עי ט‎ DOI שי יא‎ Sa
: OR ' 2 Igem 2 gl ן ,7 = 6009 יס‎

3*

23.

2666 6 ( en 400 11
7 0 1 ו‎ a ler 0. 4 5 le 60
! 4 ₪ ₪ Al 7 = 23 MD | Meyer 1 ל : 2 א‎ 7

יו בי Pr‏ יכ בַּיכִּי ריאי 99 27 זון 5/:263 6 / :

=== 0 % © 2 ו 4 6 246 ₪
- אט ל 5 { שיא ? /7 As 45 % sel.‏ 8 יי 00 or?‏
{ 200 לבל כיות ק "יל x 2 sel 0 / 7 6 Ba‏ 4 . 0 0 02 5 / |
: 4 ) ג התה װי ר. 2 | 20
em 0 7 hop 3‏ 5 ו ; אע :

Ä ה‎ : 2 , = 2 6 x
AR 1 שי הב ו‎ 7
: oe ul le הקו';‎ Alto 6וים בה 5 טג 202379 0 ות )ןרות‎ 4%

4

\ 2 A , אי‎ 1
ER 0 u 78 1 5 0 [oA Yon 24+ 63 a

: : Ko We AD, יי‎ Rap ann p

Er |). לית‎ 6 sch וה ד יה‎ aa

0

₪

oder Die

Beihbneiduugsfeier

und

die dabei ftattfindenden Gebete und Öefänge.
Ang Deutfche überfegt und mit einer ausführlichen literarhiftoriichen

Einleitung verjehen

Dr. 8. 8. Auerbach.

Srankfurt a. M.
Verlag der hebr.-antig. Buchhandlung von 3. Kauffmanı.
1860.

NED

ברית אכרהם

כולל

סדר המילה

תפלותיה ופיוטיה ופתרונם בלשון אשכנזי ובאור
עברי עפי יסורי חש'ס ופוסקים ומדרשים

ונלוה אליהם

פחיחה אוגרח חקירות. על נוסח התפילות והפיוטים, על מחבריהם ומרעיהם,

על רבי אליעזר ממגנצא וחתניו וחבריו, על np‏ מועד שנחישבו יהודים

בפראנקפורט דמיץ, על גרושי קולוניא ‚nam‏ ועל מכשול עון של המוסר
קרויס, ועוד נכברות מרובר בה

מ 0 ת

הרב מו'ה צַי בי בני מין אויערבך נר"ו.

פראנקפורט דמיין

שנת אשר MID‏ את אברהם לפ'ק.

פֿערלאַג דער העבר.: אַנטיק. בוכהאַנדלנג פֿאָן א ייזק קױפֿמאַן.
.1860

לוכר עולם יהי צדיק!

לכבוד אדוני אבי ומורי הגאון החסיר

To‏ אברהם אויערבך יי

אשר מסר נפשו על המילה בעיר שטראסבורג בשנת תקנ'ר.
עת אשר פקדו ראבעספיעררע וחבריו להעביר דת הברית
והמצות ולאבר זכרן. ויצילהו ה' ברחמיו.

(היס

במשך ששים שנה mp‏ מורה דרך ואב המון ק'ק שטראַסבורג,

פאָרנאַך, נייוויער, קאָבלענץ, קולוניא, בונא וסכיבוחיהן.
יצא לאור

ססדור סזס ניוס עלסת עסס סגס ליוס סולדו.

-

: 86 א אט‎
3 ₪ 0 Wr
are nnd mIIT =

האיב 2 2
אפ :יי 321 aa‏

abe. [2 760 *‏ 197 כ

5

/ רתאהו רכה כב‎ NT MIT
בע = 6 ואיש כב ו‎ =>

ו 4
ו

Vorwort.

Froß der feit dem Auftreten Mendelsfohn’s /ס}‎
ununterbrohenen XThätigfeit unfrer Gelehrten, 06
hebräifchen heiligen Urfunden, ©ebete, Gefänge und die
fogenannten Pijutim 8'ח1‎ Deutfche zu übertragen und
vom biftorifchmiffenfhaftlichen Standpunkte aus zu :עס‎
läutern, fehlte 66 und bisher nocd) immer an einer ent:
fprechenden Ueberfeßung und Erläuterung der bei Der
Befchneidungsfeier üblichen Gebete und Gefänge und
nicht weniger an einem correcten hebräifchen 8646.
Denn felbft die allerneueften Ausgaben des Gipddurs
für den Befchneidungstag wimmeln von Sprad- und
orthographifhen Sehlern, 1008 meniger den jüdifchen
Dffieinen, 018 den unmiffenden oder nadjläffigen Correc-
toren zur Saft 4
Diefe Wahrnehmung beftimmte den Herrn Bud:
händler Kauffmann dahier zur Veranftaltung eines
neuen correcten Siddurs der Gebete und ©efänge für
die Befchneidungsfeier nebft entfprechender Ueberfeßung
und Erläuterung derfelben; und ich erhielt 006 zutrau-
liche Gefud), diefe Fleine Arbeit zu übernehmen.

Diefem Gefuhe entfprechenn folgte ich dem Beifpiele
Mendelfohn’8 und Heidenheim’ und überfeßte
die profaifhen Stüde profaifch, אס‎ poetifchen
metrifch, den Biur (Commentar) aber mußte ich um:
fomehr,nad) dem Beifpiele jener Vorgänger hebräifch

2

0
זו

abfaffen, ald derfelbe zu feiner Begründung die Aufnahme
weitläufiger Erörterungen talmudifcher Controverfen
unumgänglich erforderte, Dem 066 Hebräifchen unfuns
digen Publitum glaube ich in den am Ende 066 Werks
hens folgenden Collectaneen dafür einen Fleinen Exfaß
zu bieten.

Aus demfelben Grunde mußte ich die dem Werfchen
vorangebende literarbiftorifche Einleitung (welche neben:
bei intereffante Notizen über viele Pofefim und Paitanim
des Mittelalterd und bezüglich diefer Berichtigungen
mehrerer in den Schriften der Cafuiften des vorigen
und der Literatoren diefes Sahrhunderts befindlichen
Irrthümer, Nacmeifungen über die Zeit der Nieder:
affung der Yöraeliten in Franffurt a. M., Bonn und
Cöln und andere hiftorifchen Merkroürdiafeiten enthält),
hebräifch, und zwar, zur Vermeidung bedeutender
Drudfoften, in gedrängter Schreibart und mit allen
möglichen Abfürzungen abfaffen.

Mit diefer gleichwol nur einen Fleinen Beitrag zur
judifchen Kiteraturgefchichte enthaltenden Einleitung
möchte ich die Wortheile und den Nußen eines tiefen
Forfchens und Eindringens in die haladifdhen Debatten
der Rabbinen des Mittelalters und die Unzulänglichfeit

der bloßen Renntnißnahme von Titel, Bor: und Schluß»

wort ihrer Werfe zum Ausbau der jeßt fo modern aewor?
denen Wiffenfchaft der jüdifchen Literaturgefhichte am
den Tag gelegt haben!

Sranffurt a. M., ben 18. Elul 5620.

פתיחה'

אמר Natur‏ האיש היקר תמים דעים ר' אייוק קויפמאן מ'ס פה
נחן שמחה בלבי כאשר גלה אזני שרצונו להרפים סדר המילה תפלותי'
ופיוטיה בסדור נכון ומדויק היטב, כי חרפה היא „ab‏ שלא נטהרו ע"ה מסיגי
הטעיות בתיבות ונקור. והחכם רו"ה ידו פרש על כל מחמד התפלות והפיוטים
ולא הביט לברית ופיוטיו, כי מלאו מחשכים, כסו פניהם חרולים, גם לא
פורשו עדיין ולא מתורגמץ. אשכנזי כאשר יאות. *) ואמרתי עתה אקום
ואחמל על מיטב התפלות והפיוטים, ‏ אטהרם מכל קמשונים, ‏ ואבארם באר
היטב כיר ה' הטובה עלי. וטרם אחל לבאר התפלות והפיוטים ארבר על
מקורם וחלוף נוסחתם וגם על מחבריהם נ'ע.

ברכות על המילה, ולהכניסו בבריתו, וברכה ראשונה אחר המילה
אשר קדש יריר, נושנות הנה, Manson‏ במ' שבת ס'פר'א דמילה, ובתוספתא
פ"ו דברכות, ובירושלמי פ'ט דברכות ד' ליו ע"ב. ובתוספתא הנוסח להעומדים
שם: כשם שהכנפתו לברית בך תכניסו, וכן בירושלמי ובזהר פ' לך לך,
וכן ברבה קהלת בפיסקא my‏ ללדת התפלל ר"ש ja‏ החלפחא כשם שהכנסתו
לבּריח, וכן ברי'ף וברמנ'ם פ"ג דמילה, וכן בנוסח ספרדים ואנו מחזיקים
בנופח הש'ס והרא"ש: כשם שנכנס לברית כן יכּנס ועשיך וט'ו סי' רס'ה.

*) בסלול סכלפס קקקוב בוויען קלסתי טגיקות בתיבות סותוות וכקוקום וחסקון
חקפיס כקספּל קסתיס ונעכת fon‏ סלפיס משה בריק פלל 5קעס עס תכגוטו
ועס ליכי סטילס , סטק עקך Soma‏ (ס) טומחס כסט"ל. בנימין ניררהאפהיים" סנס
ליכי סחיכס ach‏ ערך ססי פולב קרבכן. ידילי 12 ככוכי', ‏ 6בל קמס בלסי סוס טכ'
בתרגומו 09937 6טר Pb‏ עלו על לכ סקחבריס, ולנכי קול סיו לו כספר תקוס. = בס

Dh‏ כסולותו בתקגומו קכות 2 טוכי פקס. גס בעברית 65 ילע Dep‏ עכך קניס

כקוקות וטעקיס וסכיח ותל "ph‏ טעויות, "oh‏ בי רב לק קלי, לקנ"כ wo‏ ילע ליק
כתיכי נקרק ספלא חסליך, כקחייך ובערום וכחסק, קוֹקט קליקס, גוייס וטעיות

זלתן 139 עסלכס, ,

וברוקח נוסת אחר מורכב משניהם : כשם שנכנס כך הכניסו. ומ'ש ק'נ אם
אין האב מוהל לֹא חל - ab:‏ אל א Jan‏ דהא א
כמותו וכך כ' הריטב"א ע"ז ד' כ'ז ומה'ט לרמכ'ם האב מברך שה על
המצוה אעפ'י שאינו המוהל ששלוחו כמותו. ‏ ומצאתי עור בנוסח ספרדים:
כך תכניסהו לתורה ולמצות ולחופה yon‏ וג' שא חרונים won‏
ולמצות, דאם ה" כן בנוסח קרמון לא זובנו דברי אבוררהם שפי': כן
יכנס, שכן מצות האב על הבן (כל' כפ'ק לקקטין) וסדרם לפי הומן, רלעולם
ולמד DIN‏ חורה ואח'כ ישא אשה, והזכיר אח"כ מעשים טובים, אע'ג שחייב
במצות מבן 3% שנה, אינו בר עונשץ עד כ' (ניל'ש) וכבר ה" בן יח לחופה
עב"ל. ואם איתא הרי כבר אמר למצות קודם ולחפה, ש"מ דל"ג ולמצות.
מיהו oda‏ הנוסח: כן חכניסהו לתול'ח ולמע"ט ולמצות. ‏ ורע דברבה קהלת
Son‏ ול מע"ט, וכן חסר בירושלמי פ' הרואה, אבל בתוספתא וש'ם דילן
גרסינן ולמע'ט.

בברכה אשר קדש מצנו ברוב ספרים: אל חי חלקנו צורנו,
אבל בש'ס בבלי Som‏ צורנו. וברמב'ם שם חמצא ברכת אשר קדש אות,
MINI‏ כנוסח שבידינו. ‏ אך נ' שהרמב'ם בחכורו כ' החלת הברכה,
והמרפיסים הרפיסוה בשלמות כפי נוסח גמ" דירן. ‏ אבל באמת נוסח MN‏
לרמב'ם שכ'כ בפאר הדור ר' כ'ה: על כן בשכר זו אל חי חלקנו לעה.
צורנו צוה כצוית לק דושים להציל ירירות שארנו משחת בא"י כורת הברית
(ועט'ש כנלור 95930( ובנוסח זה וכן בירושלמי חסר: למען בריתו א שר
שם בבשרנו. אמנם בתוספתא וש'ם שלנו כתוב. ‏ ובה"ג הגרסא: בשכר
זאת אל חי יְהֵא חלקנו להציל וכו'.

עכ'פ הכרכות האלה הן הנה שיסדו לנו אכנה"ג כנזכר בברכות ל'ג
ומגלה ""ז.. ולפי השערתי גם התפלה: קיים את הילד הוה שאומרים אחר
המילה קדמונית היא, ומע ין הברכה הי' כחוב בירושלמי דשבת, IN‏ נאבר
DD‏ כאשר נאבדו כל הפרקי' האחרוני' ממסכת זו מתלמור ירושלמי. ואעירה
לי ע'ז עדים נאמנים 1) רבנו שמואל הוכא במהרי'ל הל' מילה מעיד שראה
בירושלמ' שהיו מתפללים על הכוס לאחר המילה והיו אומרי' (כלפס נטנם
וט תשתלח אסוחא דחיי ורחמי מקדם טרא רשמיא לאסאה לרביא הרין
דהוא צריך אסותא וחסי כמו דאחסיאו מוי דמרה ע"י משה ומוי דיריחו ע"
אלישע כן יחסי רביא הרין בענלא/ובּק ואמרו אמן. ועוד : חשתלח אסותא
דחיי וכו' לאמה דרביא הדין דהיא צריכא אסוחא וחתסי. 2( רבּנו שקב

ה
)0(

בר שמשון הובא בחדושי אנשי השם למהר'ם טוקטץ במררכי סוף יומא: כ'
בירושלמי ס'פר'א דמילה תשתלה אסותא וכל כדלעיל. 8) הרב בעל סוד
ה' כ': מצאתי בירושלמי שהיו מתפללי' בבהכ'ג ביום המילה על הנמול by‏
אמו. DI‏ מביא זהר פ' לך לך שהיו אומרים : אשרי תבחר וגו' והקהל עונים
נשבעה וגו'. 4) במ"ר קהלת שהבאתי כ' שהיו מתפללים: ובעון רחמי מן
שמיא וחיי מינוקא. 5) במהרי"ל כ' אומרים למנצח יענך ביום צרה, ביום
המילה, משום צערא דינוקא, שיהונתן חרגם יענך ביום צרה, יקבל ה' צלוחא
ביומא ד מהולת א. אמת שבת'י שלנו מתורגם ביומא דע א אולי ראה
'n‏ ירושלמי, שגם ח"י על התורה אענו מן המחבר ת'י על הנביאים, אלא ח'
ירושלמאי. וגם במדרש "ann‏ מפרש כל המזמור יענך על המילה, שיש בו
ט' פסוקי' כנגד ט' חרשי העבור, וקרא: המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו, ע"ר
מ"ש ויפל אברם על פניו שלא Dip‏ לע מוד כשרברה שכעה עמו, עד
לאחר שמל, וכן בלעם נופל וגלוי עינים. ‏ 6) בתרגום המיוחס ליהונתן פ' ויהי :
בך ינרך ישראל לאמור, a‏ סף ברי בּרכּון ישראל ית עוקא ביומא
דמהולת א למימר ישוינך ה' כאפרים וכמנשה. והמפרש באר שרייק מרכ'
בך 'ברך ישראל, ביום שנעשה ישראל. ויותר נ' דקשי' לי' יברכו ביוסף
עצמו, מקור הברכה ? לכן אמר ביומא דמהולחא. וביוסף לא הי' מילה כרי
בפדר"א ובילקוט בראשית סי' "ו שנולד מהול, לכן מנרכין בבנז שנמול.
ז) כתניא ד' קל'ד מביא אנדה: בך יברך ישראל לאמור ישימך ונו' אימתי
יברך ביומא דמילה, ונ' שדייק מדכ' ל אמור מלא, דאתי' מלא מור מלא
דכתיב בירמי' ל'ג ויהי דבר ה' אלי לא מור, אם תפרו את בריתי וגו' אם לא
בריתי יומם ולילה, דנדרש על המילה. ובפדור אטאליאני ראיתי שבסוף
התפלה אומר המוהל ישימך וגו' יברכך וגו' וכ'כ בברכי וסף. ובב"י סי' רס'ה
תמצא כו'כ נוסחאות לתפלה קיים את הילד בלה'ק וארמי. ולדעתי נוסח
הארמי קדמוני, אבל כבר נחלף בעברית ימים ‚Dan‏ שהראב'ן כבר הי' גרול
בחורה בסוף המאה התשיעית אחר ד' אלפים כ' בספרו דף ע' ע'א שהיו
רגילים לומר על הכוס: אפותא מן שמיא ann‏ לרביא הרץ.

אולם הפיטים שנהנו בני אשכנז ופולוניא לומר תוך וסוף בהמ"ז דמלה
צעירים מהם לימים. Di‏ בערך יקרתם אינם שוץ לאלה הברכות, שלשונם
צחה ונקיה כלשון המקרא. והפיוטים -- כררך כל חבריהם שנתיסרו DR‏
המאה השמינית אחרד'א — שפתם בלולה לה"ק וארמי לשון משנה וגמרא,

לפעמים מאריכים ולפעמים מקצרים להוציא mann‏ ו ולרמו על

4

הלכות ואגדות, ועי"כ הרחיקו הכנח הענינים. ומ'מ כו'כ הלכחא גכורחא
איכא למשמע מיניהו, כאשר אראך בבאורי בּסוף החבור.

עתה באחי לדבר אליך על מהות מחברי הפיוטים וומנם. שם המחבר
של פיוט הראשון: אלקי' צוית, חתום בו משולש אפרים מעיר בונא,
והוא Da‏ הוא מחנר פיוט: הרחמן אשר „am‏ ונו חחום אפרים בר
יעקכ, הא רמו אפרים מבונא בר רבי יעקב החתום בסלחה:
אני עכרך בן אמתך. ואף שבסדורים שלנו לא נמצאו בראשי Dina‏ אלא
אוחיוח אפרים מב - . . שאחר הבית: ,,והקצים" מחחילן הכחום:
רחום, ראה, Anz‏ יה, ור, עד, קדמך, ‚ID‏ ראיחי במחזור שאלניקי
אשר באוצר MED‏ החכם כרמולי פה שחסרו בפרור'נו ג' ‚Dina‏ שאחר
man‏ הקצים מחחיל NN) HOW‏ מהר והורד כרים לטבח, אום עז ויקרא
לה נובח, חמל על זובחים לך נפשות ‚mat‏ וענחה בי צדקתי ביום מחה. DIN‏
שטהרחה טומאה אצל הקורש, חשמירנה ותכחירנה מחר ביום קורש, נקום
נקמחי ומור לה צרות בגורש, וצא הלחם בעמלק מחר. ma)‏ נואמים האוכל'
אותי ומדקים, אכלחיך כמה שני חזקה ויש חוקה לנזקים, עולל למו כאשר
עוללת לי בשקל דנקים, היה כעח מחר. ‏ וא'ב ראשי הכתים: אפרים מבונא
בר רבי יעקב. ואין אנו צריכין לכל ההשערות והמצאות וההגהות שחתר ר'
אליעזר לאנדסהוטה בס' עמודי העבורה שלו, כרי למלאת החסרון באופן
אחר. גם במערבית לליל ב' של ר'ה שיסד רבנו אפרים לבני וורמיישא חתום
אפרים ביר יעקב מנונא. אבל בסליחה : הא שמע, חתום אפרים בר יעקב.
וכסגגון שלו בסליחות הנזכרות להעתיק מאמרי משנה וגמרא. להוראות אחרות
ולהשחמש בהן בכונה לא להם, כן אחז צריק ררכו בפיוט: אלקי' צויח, כמו
DOM‏ מודיעים *) )35 לף ע"ז ע"ב) ספק ישנה (קלשון ז"ז) נטולי פקס
‚CD MD ws‏ עור מצאתי לו קנה במחזור שאלוניקי, תחלתה : למי as‏
ולמי אבוי, על גזרת בלו"ש Blois)‏ בצרפת במחוז אַרלעאַנס) שהיתה ב'כ
סיון החקל'א ומדובר בה DA‏ בקצור מגזרות תתנ"ו ותחק'. ובקראי בה שתים
ושלש דלחות מצאתיה מלאה לה מליצוח הלכיוח כמו ההבערה לחלק יצאח,

ל 0 U‏
הבערה ובשול MN‏ משנה, אף כתורמס לא עשינו (שכת ע,, 853 י"נ וכ'ס)
ar‏ :

0
ג 7
5% : אק 4 סיוס. קוינו כל'ק כל ילחק קליכו כעטותי סלמין
ei‏ ; 0 : ,
0 / יאר 7קיס, ופלושו כקו בדכיסע 13 ס') ועוליעיס סלקיס. וכן
OD?‏ ר 0
4 סוס: קכי סכי „nano‏ "וו Pb‏ רנס ססט0פס כקו בפיוטי כ'6 בר יעקנ,

9

וכהנה, ואמרתי בלבי ר'א בר עקב מבונא חכרה. ושוב מצאת בסופה אעלה
פרים, ברצנך ורושלם עירך קשט בכנודה. וכספר עמודי העבורה ייחם
גם הקינה: איכה ישבה בדד ענונה, הנדפסת בסדור קינות שבידינו, וגמצאה
בשלמות יוחר במחזור שאלוניקי, לר'א ב'ר יעקב מבונא. ואני לא מצאתי
רושם להשערה הזאת, וגם אין שמו בקרבה כדרך ה'א. והחושב שבחרוו
האחרון: TON‏ תשוב ותנחמנו, יה רחמיך יבואונו, ר" מלכנו הוא per‏
חתום אפרים, בא לו השמש בצהרים, וקורא לבה קיפוק ישר רגלים. —
ועתה נחקר מתי חי רבנו אפרים הזה ופעל מעשהו.

דע קורא אהוב! לפענ'ר ששה רבנו אפרים הם אשר יכונו בשם
פופקי'. 1( רבנו א פרים ב"ר יעקב מבונא על נהר רעוס והוא תכלית
חקירתנו, ל) ר' אפרים הזקן Toon‏ הריף; 8) ר' אפרים הגדול
ב"ר יצחק מרענענסבורג חברו של ר"תן 4( ר' אפרים ב"ר יצחק
מרעגענסבורג הצעיר man „ann‏ של ר' יואל הלוי מבונאץ 5) ב'
אפרים ב"ר דוד; 6) ר' אפרים ב"ר נתן א' מרבותיו של המררכי
מלבד איזהו פייטנים, כמו ר' אפרים ב"ר יקר מחבר הפליחה הראשונה
למוסף יה'כ לבני פולוניא תחלחה: אין פה להשיב, וחפייטן אנרהם שחק
אפרים חתום בפזמון: אבותי כי בטחו za)‏ וקלדוסו ,6"3‏ ובט"פ סוס בטלקות,
תכי ר'ס סכס 05 זכלס לו"ט בקספר ספייעכיס וושכחס).

רבנן אפרים ב'ר יעקב מבונא ה" בן גילו של ר' יואל בן ר' ישחק חלוי
מבונא*), ונשא ונתן עמו בהלכות, עי' הג'א ערובין דף מ'א בענין ספינה

*) בעקוקי סעכולס ob‏ קניעזר נ0כלססוט aha‏ כעסתפק, טס כ' יוסל קלוי
סי' קווירפנוקג טנרקכ'ן -מי' ט'ז קשטע כן. וסקעיין טס ירלס טכ' סרלכ'ן ססככי
סתגי ל"י כטכק קווירכנורג, וכקוסו תקלק נלף 55 ע"כ קושיות Proc‏ חתני כ"י
קלעגעכסכולג, Son Sa‏ מקוס. עיר מופדתו ‚has‏ כסמר סוכיח כפכיס, וכן כזכר
נעסלט' סי" כ"ט, "or‏ 97 גס בקופוכיס, עי' מרלכי פ'ב קכילס קעטס כקונוכיס
שספו קי"ט כחכלו ולסכ כ' mio Ahr‏ וכן מוכת קכ'ק ‚cs‏ וכם' חלש כ' טסי'
מפקריט, טכך כ' נסנ'ס mins‏ לף ז' ר' Ihr‏ מפשרש. 50 973 בקרלכי סי"
קול שט'ס סות Wa‏ >" יחיס5 קפשרש. עול כ' ר' 6ניעזר סכ'ל כסות זק סלוי
שכקלק בקרקכי פר'ס: קעטס סי" במככס מכת ת פקק"ס ורסכ'ן Spy’...‏
סלוי חתכו כ' סיכי וכל לעקול על לברי קורי חקי עכ'ל, כ' "abe‏ סטיעזר גקרי'
סתעקיר 5ו!, ‏ וסתינס כסלכורי,, קעיכו סטעתו, טסקעטס מכוכל טס ונרסנ"ן ונסג"ס
וכקוקח סי' בטכת תק"ס. em‏ ,ול" hr‏ סלוי חתכו כ' ע"ז סוכי יוכל כעקוליי
סכס ‚Din‏ כי 5 ככחב על „ar‏ ועול שניומות ּספל סזס ולכ"ק.

6

שנכנסה לנמל, וחראה bar‏ אהדרי ופליני נמ' על ר' אפרים Ya‏ יצחק.
ואל תתעקש לומר ש'א לא ירע מחברו, רק המרדכי, מקורו של הג'א, הוא
אספם וקבצם והעמידם יחדיו; שאני מצאתי במררכי כ"י ישן נושן ") שהביא
בערובין שם: וכ' רבנו אפרים מבונא: נראץ לי דברי ר' ואל בעיר שהוקפה
לדירה דהוי כדיר וסהר, ‏ אבל מה שאומר ר' אפרים שאינו דומה לדיר וסהר
אא'כ נכנס בחוך מחיצות העיר בזה נראין דבריו וכו' ואם הספינה נכנסת תוך
mann‏ הבנויום על שפת הנהר מורינא לך דמותר לצאת ובע'א לא. an‏

-") מללכי זס סו כלופר סספרי' Ip‏ קו'ס פו"ק כסר"ר מסיר גסצלטטיל
פס, וחסקו כו כל סגסות ערלכי טכלפוס, ועלסתו סוף ערני פסחיס : ,,6כי סכותר
קעי? שכילשליס סין מקלפין כנסכ"כ 85„ הס ספלתי קסר"ס סלוי בטכת
קכ"ס, וסי' עקונל ט קסד עכל, וס ילעתי קי סוס קסל"ס סלוי קשכת קכ'ס?
וסוליעכי ידידי סתורכי סככון ap‏ 19723 כיללסקפסייס ‚non‏ שנספר סוכרת

U‏ ר

כטקות כ ? פרקכקפורט למיין כזכרו סכות ססורססלֹבַּכִי ‚DER‏ וסייס ססופר כטנטס :
"ash 3‏ כ' לכלו „pn‏ כ"ר כלוך, רבכו קסיר כן סקלוט רבכו כרוך סנוי,

לנכו. יעקב נַיל קעס קנוי (מסלי"כ) כעטל מסרבילו קורס ‚An‏ ס"כ קהר'ס גוו
סכ'ל סי' eh‏ לנלי mob mach‏ כמיסותו שש קסרי'ל ועסרי'ל כפטר קפ") Johan‏
ייס על מקנכתו כלוכר כספלו, ח"כ קלוכ hp Dane‏ סנוי סוקס על wand‏ סטככו
עיין קו פ' עליס כפכי זן ‚ar‏ וססופר סעיל עפכוו מ' קכ'ס, on‏ כון בט"ש סרינ'ט
Ban En‏ פסוכיר שקסל"ס mach‏ תקן טס יסלר גטין וקדופין »p‏ עלס כסמך מקכו,
וקכ גזרתו בסטככו כסוופו סגקיט שנסס. קֹך עס Dank‏ כססכ סתקון גס על ליכות
סחלות, 72 ₪ סתסור סלינ'ש Ds‏ ולפי סכלקס סוס קסל'ס סג'ל טסוכיר
סי" בס" געין וככסו. ג דוע ס7ו7, ונסס"ל כ' ביקי Nyon‏ כתחלטס ססקיכס
Pu‏ קסר'ט ומסל'ק כנר סיו כסקכיס נטס מוסל'ל וכ"כ כל"7. וכוטס 09 6קכו
קי . הסוקך סרקטון 1 וקסחכר שקסל'ס bo‏ סוס טסי' כוויען (כפ'ט מסרי'פ
"em‏ קסרי'ו קל'?) חלטס תחלת הטלק סטכי' לספף „m‏ וכתכס בכלטוכם. פחסר'ט
לוויען 139 סל קסלי'ט. וק יסיחך חס שחלכו DW‏ עס ל"ס קלוטכנולג עוער טכנר
ביקי רנו 55 Sa‏ קסייכו בעל סור „DI‏ כודעס ססקיכס וכן וס טתץלס בתטובות
were‏ לחר ס'ל סישות טכ' קסר'ס לקס"ר יוסף, לחס"ר חזקי', כעס"ל יסוכסן,
ph mer an‏ וס כי op‏ 797 כנול נענחס טקורס סקטי (טיסל ח'ח מס'ל,
רת: קורי סרב רבו סכל pb‏ לליכו h'E‏ ותנקידי קסל"ס קל"ב כ' "gap ib‏
יל . א ו קורנו hm VO‏ וכן תמ plans‏ כתופות ז': Stop Sans‏
פליס 2 Pop‏ ל' ספריס לט כקט"פ, וסיס זקן רב קודס סטיכת מוסר'ר,

7

ma‏ אפור בכל המדינה, ואין להקל מסברא. אפרים מכונא. יליכה") עכ'ל.
PN)‏ אלו ר' אפרים ור' אל המוזכרים במרדכי אצל הרי'ף בב'ק ד' נ'ו שהי'
מריבה ביניהם והלכו בערכאות — תאלמנה שפתי שקר הדוברות על צדיקי
עולם עתק. DA‏ תשובתם בצדו שאם העין בתשו' הנדפסת בסוף ה'ל נוקים
תמצא שמהר'ם ב'ב שפט את ר'א ור" שהלכו בערכאות, ומהר"ם הזה חי'
קרוב למאה שנה אחרי מאורי עינינו ר'א ורי"ה מבונא. ‏ ועי' במרדכי סוף
מגלה שכ' רבנו אפרים לרבנו ואל הלוי שצא בקצף מבהכ'נ בשמחת
תורה, שהחזן הי' מדלג ו' פפוק" יוהר מע שר פעמים ומי התיר לו ab‏
(זס סי' כגליל ליטס התחתון לו „has‏ סו ‚omas‏ סו כקולוכיס וכל קקוס לער גר
טס כ" בכעוריון כי עס קולקן סכל כזורס, ופלחר Pape‏ וסמניס ססהרס, קור
כשל סעופוס נסחוגין, 5 כן נקסנות טנגיל סעליון, טצס קרו יותר hop‏ ככוכר
נץסלי"ל ועלפגיס). ובתשו' ראב'ן ד' קנ'א ע'ב כ' לו ר' אפרים : ור' וואל
סייעני מהא ראמרינן כבא"פ ראו'. ור'י זה הי' ג"כ מבונא PB)‏ קכרנוכס ככלפס
בכקס Pimp»‏ בטעות) כנזכר ברא"ש קרושין ע'ח ובכ'מ, ובהג"מ פ"ב דגרושין
ומרדכי פ' מי שאחזו. ווה ר'י הלוי הי' חחנו של הראב'ן כנוכר בתשו' ראב'ן.
וע"ש דף ק'נ ע'ב: , מני אפרים יהיו דברי אלה Damp‏ אל ארני (סרלכ'ן)
ומרוב חכמתו יאמנו MAT‏ האמת אתי ויוריעני והראני ר' יואל מפו' Sepp)‏
ט"ל מבוכס)) משמך בהאי שמעתא דגיר הנשה". וברף קנ"א ע'ב השיבו הראב"ן
וז'ל: מה אענה לך אשר לפי חריפותך שניאותך. למדנו מזה ב' דברים
1 שר' אפרים הזה איננו רבנו אפרים שהזכירו Din‏ חולין דף ק', רשם כתוב
לענין דבר הנאפר במשהו בשם רבנו אפרים ההפך ממ"ש ר' אפרים בראב'ן;
2( נחברר שסתם ר' אפרי' שמביאץ התו'ס איננו בן יעקב. והכי נמי תמצא
בחולין דף מ"ו שהביאו חו'ס ר' אפרים סתם והרא'ש הביא שם ר'א בר
יצחק, והוא ר'א בר יצחק מרעגנסבורג חפרו של ר'ת כנזכר בס' הישר
לר'ת דף ND‏ ע"ב ובראב'ן רף קי"א וקמ'ח ע'ב שש אלו הראב'ן. ובתו"ס
פסחים דף ק"ד שאל ר'א את ר'ת, ונתכבר מאד מר'ת ככתוב בס' הישר שם
שכ' לו ר'ת : למורי ר' אפרים MID‏ האמוראים וראש סבּוראים, וגם אני אורך
וכן אברכך ‚oma‏ החזרת העטרה ליושנה ועירך כּבראשונה (לרעגכס נוכג,

*) ספטל טסופ Sülid,‏ כקחוז כילללסיין סטוך כקוטוכי Ihr‏ סעיר Neuß‏
טכטתיסן שכ ל' ספריס כפ'ש לקן, גס fra‏ כספר סזכרת כטקות פסקוגיס, סכוגי
גיליכס סי"ל,

8

עי' one Damen‏ כר' ילחק). והוא רבנו אפרים בעל התו'"ס הפּוסק pn‏
נז'ענ'ג אלא בב'ח, ויאמר עליו הסמ"ג בה"ל מאכלות אפורות שלו: כ'כ ר'
אפרים הגדול מרעגסבורג, ומהרש"ל בס" כ"ט: כנהו הגבור
מרעננסבורג. ולרעתי הוא זה שהביאו התו"ס בפסחים דף >„ והוא הנביא,
הוא הצרפתי שהביאו דורשי הדורות. וע במררכי פא"ט שהעיר ראב"צ
מרעגנסבורג (עיע'ש נקטן) על מנהג צרפת. אבל דע שגם עם ר' אפרי' אחר
נחוכח ר'ת Sam‏ אתו קשות, והוא בע"ז דף ל'ד ע"א בתו'ס ד"ה דורדיא שכי
ר'ת עליו: והמורה ירה (ט'ס כלפוס) כבן סורר ומורה; ובמרדכי שם גער בו
ר'ח, אוליזה ר' אפרי' ב"ר דוד שהביאו חו'ס בּע"ז רף ל'ט שפלפל עם ר".
ויוחר נ' שר' אפרים הזה שגער בו ר"ת ג'כ מרעג סבורג הי', דבפ' הישר
דף פ' ע'ב השיב ר'ת לר' אפרים מרנשבורג: ,ילרות היחה בך שאל
לרבך העומד בישיבתך או אלי" , טעיח" וברף פ"א ana‏ לו: ,,אך זה דרכך
שלא להורות, אך בגאוה לא תמצא האוה". א'כ זה ר' אפרים והוא הצעיר
ג"כ הי' מרגנסבורג. ונראה דבכל מקום שמצינו שנתוכח ר' יואל עם ר' אפרי'
בר יצהק מרגענסבורג בהלכות כדרך החברים הכנה על ר' אפרים
הצעיר, דאץ לומר עם הראשון שהי' חברו של ר'ח, וקשיש מיני' טובא,
דא'כ לא מתפרש יפה מ"ש בשבלי הלקט בהל' יו'ט: שאל רבנו אפרים בר
יצחק את ר' ואל הלוי mob‏ מפשיטין בהמה ביו"ט? איך אפשר שגברא רנה
שהראב'ן -- רבו של ר' וואל הלוי — שאל שאלות ממנו כנזכר לעל, ור'ת
כ' לו: מורי ראש סבוראים, ישאל חלמיר הצעיר ממנו לימים ? ועור במרדכי
סוף ר'ה: כ' ר' זאל הלוי שראה מעשה ברגענסבורג בפני ר'א בר יצחק, ור'
שחק ב'ר מרדכי, ווה ר' ישחק גדול הדור הי' בימי הראב'ן, והשיב לראב'ן על
שאלותיו San‏ ס'ס הראב'ן, ואעפי'כ מקדים לו ר' זאל בספורו את רגנו
אפרים ב'ר יצחק, ש'מ שבימי לרוחו של ר' שאל כבר Am‏ ר"א הגדול
שבחכמי רעגנסבורו. וגם היחסין כ' שר' אפרים מרעגנסבורג ה"
רבו של רבנו יואל הלוי, ונפטר חתקל'ה בזמן שה" ר' ייאל צעור לימים
כמ'ש לקמן. והוא עצמו ר' אפרים בר יצחק ששאלו ר' יהורה ב'ר קלנימוס
אבי הרקח שהי' בתחלת המאה העשירית אחר ד"א כנזכר בחשו' רשב'א
אלף ק'א ובמררכי ב'ב דף קמ'ד. ואפשר שר'א הגדול הוה הוא שהשיב
בח וקף לר' זאל (רלס כן בעל שס'ג בטנני סנקט כ"י mbar‏ נ'ס) והוא שהשיב
לו 1272 צוֹרות העופות שציירו בבהכ"ג כנזכר במררכי פ' כל הצלמים, שהמשיב
הי" בודאי ר'א בי"צ מרגענסבורג כמ"ש בסמוך. ‏ אבל ר"אבי"צ מרגענסמת

9

שעשה השאלה אצל ר' וואל, למה מפשיטין בהמה. ‚Da‏ הוא. ראבי'ש
הצעיר, והוא חברו של ר' וואל הלוי וע" בסמוך. וראיתי ביוחסין: ר' אפרים
מרגענסבורג חתנו של בן הירחי, אץ זה ר'א הגדול שנפטר תתקל'ה
לדעת היוחפין, שבן הירחי מאוחר ממנו הרבה, שכ' בס' המנהיג על ר'י בעל
התו"ם: מ"כ, ובהקדמתו. שבהיותו בטליטולא הרים ידו ob‏ ספהו, ס"ר
קודם לאלף הששי. ואפשר שכונתו לר'אב"צ מרגענסבורג הצעיר. גם
ראיתי בקה'ד: רש" נתן בתו הגדולה לר' מאיר, אבי הרשב'ם ור'ת וריב"ם,
בחו השני' לר'י בן נתן, והשלישי' ל רבנו אפר ים חכם גדול ובקי בגמ'.. אם
אמת הדבר קרוב הוא שזהו רבנו אפרים הזקן תלמיד הרי"ף, ועשה
השגות עליו, שהרי"ף נפטה לפי המפור בפוף ספּרו תתפ'ג, ורש'י תתס"ה,
א'כ בשנת מות הרי"ף ה" ר' אפרים הזה כבר גבר בגוברין ונתן לו רש'י ana‏
ור'א זה נפטר בראשית. המאה העשירית אחר ד"א, שהרז'ה, שחבר ספר
המאור, בן ח"י שנה בשנת תתק"י, ולשבט יהודה תתק'ו, השיג על ר' אפרים
תלמיר הרי'ף וכ' Ton‏ עליו: ז'ל. וכן הראב'ר הביא Diana‏ דעים כל השגות
ר' אפרים על הרי'ף וכ' חמיד עליו ז'ל, ש'מ שנפטר בראשית המאה היו"ר.
ואחרי ראותנו שר' ייאל הלוי הי' חלמיר ר' אפרים הגדול מר'ב Sam‏
לר' אפרים בן יצחק הצעיר מר'ב וגם לר' אפרים בר יעקב מבונא, א'כ בכל
מקום שתמצא בצר ר' שאל DW‏ ר' אפרים או ראב"י בר'ת, צריך חקור
ובקור, אם הוא בן יעקב מבּונא, או בן ‏ שחק מרעגנפבורג, וגם אם הוא ר"א
הגדול או הצעיר ann‏ ששניהם היו ברעגנסבורג. :
וראיתי בה שערוריה בספרי האחרונים. בסה'ד דף נ'ה ע"א הביא
לשון המררכי פ' כל | u‏ בענץ צורות החיות שעשו בבהכ'נ : ,,השיב ר'
אפרים בר יעקב לר' ואל הנקרא ר'א מבונא.", קורא אהוב! אם חבקשנה
ככסף לא תמצא Div‏ במררכי בר יע קב, AN‏ לא מבונ א (ססס'ל פגקוני
פולכי). סו' oe‏ גקפות, ‏ 5ך כפעמיס ססמין מ'ש בעס'ק וס כלק m. (an‏
בפלוגתות אחרות במרדכי כמו במגלה סי' חתּי"ב וחתל'א, תמצא ר' אפרים
פת מא בלי DW‏ אביו ומקומו (כתטו' קסרס 33 כוכר 1733 or‏ סתי"כ בר
ילח ק). שוב ראיתי כי נהפך הוא שבמקום המרופר בפ' כל הצלמים מצאתי
במררכי גדול כ"י ישן נושן PS)‏ סספרי טסוכרתי בסערס 7'ט' ; ונסופו כ' טכטנס
לח כספורס ט' קק"ל) השיב ר"א בר יצ חק מרעגנסבורג לר' יואל. עור שגור
בפי האחרונים: הראשון האופר חלב שחחת הפריסה הוא רבנו אפרים
מבונא, nun‏ להם ממ'ש המררכי פא'ט ראב"י אוסר ור' ואל מחיה,

10

1 שר' אפרים מבונא על נהר רינוס האופר וכן מ' מרמב'ם
PN‏ 0 % א המעיין במרדכי פא'ט סי' חרכ"ג
שאוסר, איך חלק
nun‏ שהאוסר הראשון הוא ר'א מרעגנסבורג, IN‏ איננו בר יעקב,
אלא בן יצחק, שכבר העיר מהרי'ל בהל' "כ שהסליחה אני אני המדבר
(שלוקליס נפעין נטוסף יל'כ) man‏ ר'א מרעגנסבורג, ושם חחום
בר שחק. ")

ועריי צריך אני למורעי, שמה שאמרתי, שראבי'צ מרעגנסבורג
הוא פלפל עם ר' שאל ברין חלב שעל הפריסה, והוא האוסר, כך מצאתי
במרדכי Damm‏ אצל הרי'ף וגם בשני מרדכי כ'י שהזכרתי, ושתיהן מסיימות
שם: , מהר"ם הלוי ור' שאל וגדולי אשכנז הנהינו היתר (זס 5 כתעונת עסריץ
סי' עי'ן עס'ל נלין or‏ סוי יזיד ככגל יחיל) אבל ר' אפרים מרעגנסבורג כחב
בטרפת pam‏ אסוריי. אבל במרדכי גדול שנדפם לבדו כתוב בענין זה חמיד
תחת ר' אפרים מרעגנסבורג האופר ,,רבנו יקר אוסריי. וכ'כ באגור
שלש פעמים: ,,רבנו יקר אוסר חלב שתחת הפריסה, ור' יאל מתיך'. ונ'
שכך פתרונו: רבנו יקר ב'ר שמואל הלוי, רבו של ר' ברוך ממגנצא (מרלכי
פ' גיד סנעס סי' תרפ"ל וכנ"נ סי' רט"?) הי' מחכמי רעגנסבורג (סלס"ל ל' כ"ס)
וקרוב הוא, שקבל מרבנו אפרים מרעגנסבורג שהי' ראש ישיבה שם, א"כ ר'
אפרים מרעגנסבורג הוא האופר הראשון, ותלמידו רבנו יקר תפס שטתו,
וע" נחפשטה, לפיכך נקראת על שמו. ומה שהביאני להשערה הואת הוא,
שהר'ן לא אמרינן חענ'נ בשאר אסורין pomm‏ כל הראשונים לר' אפרים
מרעגנסבורג וכנזכר בתמים דעים ובסמ'ג ה"ל מאא"ס וכן כמה פעמי' במררכי
רפ'ו דחולן, ואעפי"כ מצינו במררכי סוף פ'ז דחולין סי' הרפ"ד ובפ'ח דחולין
סי' חרצ'ז שר' ברוך ממגנצא אומר שרבנו יקר פסק שאץ אומרין חענצ
אלא בב'ח, ור'ֹת ור" חולק" עליו, שמע מיני' שר' יקר וראבי'צ ל'א יחשבו,
וסימנך הבן יקיר לי אפרים. **)

===

6 ללמי חלווי סוף ספיוט : סספדיס כן רני ., . . ח"כ מתחי? ppm‏ פי 5זכלון,
וכרסס כעיכיס pda‏ סחחלת ברע כסמטס קפכי קרכי „ort‏ 536 כקחזור ישן רליתי
חקק נגי' ילחק.

**) סנח כז ham‏ כעיס. dus‏ תנץול! כי סנסיתיך בחקיסות וסונעתיך נלנונס
Pam‏ סנל ק חל ססעולס, וחס לעב ללחס ולע לטיס ונשטוע קפי 937 סככ ס,
טלין נו נסקכ'ס נענקו 07 ד'? טל סלכ ס כדסי' ברפות לף ח', כתר 9י זעיל

11

ודע שמצנו בהג'א כמו בחולין צ'ז: ור' אפרים כ' שאנו Pam)‏
כראבי"ה במליחה לא שייך ס', ולעיל מינ" מביא ר' אפרים בח'ענ'נ ותלמר

ולחוך, ah‏ טסין ככו' פבפות זמ נכקול מקות סספליס ועחנכיסס ונחקור יקי חייסס
וסקולות קותס, כי עקר סחיוב כסעקיק ונסנין סחוקיס וסתולות 0טל סוליעוכו לכותיכו
כ"ע עפ"י ללכי סתולס סכמונס וסקסולס נע"פ, ק"ק 02 כלח סחקילס כעקותיסס
כטתי יליס. 1 נפעקים ינ din‏ קשפט מעוקל בעכיכי סלכס, וסעילס עי עלוס,

א סלכת יענ"ן חק סי' ל"ל לף ס' קנּקֹר קלטר ס' קפיוט : סנקי' כוית
נילילך. וכ' שכומת ספייטן נקמלו: ons‏ וס נניס פפילו ספק יעכס, דרי קוק
בספק Dh‏ סיוס ח' קו ט' יכו hab Spa‏ כיוס. טע זחכס סיל וכוקכס סיכי כו
‚ons 06‏ 0כל han‏ טלס כזעכס כקוכ כלילס, וסייכו עפ'י ק'ט php‏ ונקות עיב
ע'כּ 7"ס סיכו Spa‏ טסקטס כ' ק פליס oh ph‏ פ"ק לקקוטין סותו ונק לותס,
פספס סיכס ann‏ כקוכ ככס, תיפק לי' לסוי קלות עשס ons „ton‏ ונס כּליעהס
וי" לפרסכ'ש 6לטכך. 7ס"ל סכל Pac‏ מוקכס Spa‏ נלינס, וס"כ קחי"ת וסופך כל
war‏ זקכס pro‏ עכ'ל op Nr)‏ טסיכו כקול כשכת טסו קטוס 57 סוי קיטס. pl‏
קלי' 2397 עכס, 220 Dam pr‏ חיכס, ולוכו עכין 309 נזזכס מחקת קילק ועע'ך
ח" סי' ל'ח, וקרכן כתכס5 פ'ס 0937( וכ' סגסון יעכ"ן קמוס סוכיז 139 6פליס,
סט'ס לקקשין y'p,‏ כרסכ'ש Dans har‏ כקוכ „obs‏ ועל כן טר 1239 ספדיס כטילו
ללקי' pm‏ כטטתי' כקקשין קוק ספק ח' קו ט' כקול ביוס, טס קילס בוחכס
סיל, we‏ פּפק DIE»‏ נחי"ת סו טי"ת, bsp‏ ולפי קילס Pie‏ בזקכס כקול כּניטס
עכיל נקטל, po‏ ער' קפריס טסכישו סתו'ס, כעל קחנוקתו be nam‏ ל'ת, סוס כ'
ספריס. בר יעקב han‏ בעל ספווט, וטעס כּץ"כ בתרתי (a‏ 935 קולעתיך וסוליעך
כסלן טל" hama‏ כתו"ס סוס כ" בר ילחק קלנכסטולג, ועס זס כתוכח ל"ת, סנ
ר"ס בר יעקב קנוכקן Sonn‏ ספיוט 55 כזכל כעוס עקוס כתו"ס, 0ף נמקוס
קפוסק ספכס לקעעס na‏ ככקל טסקתּי בלש 37„ סו כע'ז לף ע' טסכיק סקרלכי
"ED‏ ל"ק קכוכק בתוליעו טספליג, ורפ" לכתונות כעכין כתובת 6רוסס וכסנס וכסכה,
בתו"ס Pb‏ סובלו לכליו, (b‏ ספיך קוכוח עתכוטו טל Dir‏ ביבקות, טר' ספריס a'pepn‏
לי כי' סך תקול6, מקט'ם לקקטין ס'ל כלסב'ש, ‏ סנס צעגנס לף כ' סוכירו סתו'ם
קסי' זו, ותלו לסי כֹקו סומו קו"ק ho‏ לכטיס פטוקות ק"ע טסז"ג לוקס סיכס ללוכש
כרת קוי' לקלס ומקחס וסקסל, וקכייסו קמעט כטוס, 6כל קילס טיש בס כַּלת וככלתו
עני' י'ג נריתות, Aha‏ לקחייבי bpb‏ ככיוסו (סופ'? pinb‏ סנרתס טסו לקיי'ט
נפסח לקעון סנטיס חייבין דסי' כו' כלת) קק"ל mp‏ ונ סותס, גס סל"ן וסליטב'ס
קניקיס קוטי' זו נקקטין, pin‏ 6' קסס קעכי טכויי לחיקק, per‏ נקקטין סת'
כיחידסי, סנס קתלפיס לס'וס קוק בקלות קגופייסו כגון תפמין פטורות לסוי קעטסו'ג,

12

היקש בדבר הלמר מעננו שגם. זה הוא ר' אפרים מרעגנסבורג שנפטר

5 פֿוס דסיכקו 9 טיוכי כס כי ho‏ לטיס, וע כחייכי, קילי לסוי כ"ל לקחיינּי
human pn‏ כ' לסתעסקות לרקי' עלס כלי טיול 023„ יס וכמעס „an‏ וכ
בתו'ם עי ד' כ'ז ab‏ "ל טפסונס. 5מו5, מ"ק סו" טזיוכת. כעכוח ונכקט. כקוטו,

ב ומלי עסקי בפתיחס זו כשיתי טגיסס סחרת כקגסון הכ"ל בח"כ בספרו ברכות
שקיס טפרט ק'ט; סו"ק קייס שֹת סיכל סוס וכו' וור לך 7973 חיי, ‏ וכותן יין לפוו
טל ‚pop‏ טקוק ע"פ מדרס 6יש חרכו על ירכו, pP Den‏ לסרן פורע, ויסושע קעקס,
ob‏ שכל זקן שסיו ישר56 33703 Pb‏ כטכס 5סס לוח לפוכית ול מלו non‏ טהח סדרך,
ועכטיו var‏ עומדיס wa 55 „nor‏ קשס טיסרנו בכ יכס וכל קכלת סעלוס, נכך
Zn‏ קשס Ip‏ לותס pahı‏ פורע ויסשע. מטקס סותס קיס כטוניס בעפר סעגל כט'ט
ויטחן "in‏ ויר ע'פ סקיס pen‏ סֹת ככי ישרסט, בלקס כסוטות בעת. קילס ופריעה,
וזותס סטקקס סיתס נקיתס וק פחייס, וכו מועריס סשקקס זו 56 שעת קיכס ופריעס
"on‏ (חייס עכ'. ותיטן 1) סיך ספטר פוקר קפס קלן כעת ססיס, סנס מקרס
ל כי קוליס סיו כל קעס סיולקיס קקלריס? 2( oh‏ 05 סיו „ons jan‏ סיך
לכמו non‏ כפכי ג' חקסיס am‏ זס עלקלו Sn‏ חתכוססת בקעיך 073 מיכס on‏ פסח?
וסין mb‏ טערכ 39 טענס עקסס Ps‏ עש pen‏ סס Pd‏ כקונו על עכטיו, ולותס
Sp‏ לטק וישע סטקס, לסקרס app‏ נסליס pen‏ ספת ככי. יש 56. וקלוכ rd‏
Mb MIC‏ סלגו קעלכ ככ וכקוכו כסייף DOE‏ סעונקיס 01723 וסתלק, וקותן העקס
קנכי. hir apa Spam‏ כחברר oh‏ 730„ 3) סיך קֹמר יסושע קטקס ונקרס כתינ
שלטס ספקס? 4) לעכיכן נסוטס דף ק"ל קפס כקקס כסוטות כיון pic‏ כתברר
שחטלו, חס סוטס על סספק וּכוֹ', וס"כ e'pb "ep‏ בנק' ליבקות ע"ב מחמת סכנס
קנ כשבס רוח \bp 05 mans‏ כטקנל, סיך קפס משה עתס וסככיסס נסככס "Dh‏
טסכליקס בקיס 05 סי' 20 על סספק ? Sen om‏ דסף לקעת. Er‏ בֵּינֹקוּת
שססככס סתחילס בטכס רסטוכס, ע"נ טקקי עגל 65 סי' סככס, Rapp cn‏ סליך
on»‏ לסיות ערליס עד עתס ופעטוד 50 סר סיכי כקנּל סתורס סטר ספרו נגופס?
כ גחזות am»‏ פרטיות כזלטן כיענ"ן,. Mio‏ חטב שסקללט לש חרט על ירכו DER‏
מל וכו' app‏ על סקל שיטו op‏ תרכו על ירכו בקע טס עגל, ונק ילע יעקנ
לפי עעס, פמדרם טייך על סקר Sie‏ סטיליס, סכס קטתו טלטלעס An‏ יט תכנו
על ירכו עי'ש ותקל/סו, וחור וכטכס ברנס סוף פ' ‚fa‏ וס כפ"ר כמס פ' יו
חוקי לסו קל על פסח מצרים, והתחנתו; נטעס שער סקנ'ס טס וכל ער
כל Sohn‏ כו וכו' שי מלן? עס ‚ua jap ‚Sp‏ יהומע לשקס עכ'ל, קיסי לפ"ו
פהש לעשקס ps‏ יקעכ, וכספר 6' ריתי דסיוכו קופן. וו ‚rise‏ וכי כּעורס DB‏
‚7m‏ ומסק 55 ‚mp [am‏ גס קי ספטר טמר לקקי על סכרכס ach‏ קקפ ילול

13

התק'לה, וחקשי לך הרי הוא קשיש טובא מראני'ה שנפטר כ'ד לאלף N‏

7937 על ספום וככל סי' סקס לספקות קקלו סכקופ, לעליפ? קיכי' סע'ל יסוטע
7739„ לסכום טפל ph‏ װעככ סנלכס, עול כסיתי פרוט משקס, סײַטו סעטת
וסקרנת כוס be‏ קלילס 56 ספורע כלי קיזרק לס על סקינס. hrs on‏ בקותס, 67
יע פוסק לסלריך כּ וס כעלילס,. וסצח'ס סופיט נט"ע סכיק דון זס עלליך כום
-. סן חֹחֹת ססלי"ל וסלי' רבס Mas‏ ז"כ ונעל סול ק"כ" יט כוסגין כקלץ ביין,
ק"ק סף כקקוס טעשין, קונלין פעס רסטוכס 605 יין, וכיון פסעללט חק סחלוס
ל'ג חלקי' ‚hör‏ פס קליח סעקל, סקכיכס, וכותן טפל סנ 6חליו ליסופע ? ועול
פלין כותן'פו זליקת יין לק סושעת כוס, ‏ קס כטתכס סוטטס זו לסוטטת טסר קכטירי
מילס ? ונדילי פרוטק DpEP?‏ סייטו ס ליפו סכזכלת בקתכי' בפל'0! oh‏ 5 טל
nos Eon “NEN?‏ לגניס כך לרפוסה, כותן זס בעפקו חס כעכטו, וסכותן יין
ופען על קילס כקרס DPEDP‏ > קשקין בית סענחין, hm‏ 97 סקר יסטע. קופן
כקרתי כפיוט קנקי' פוית נל'ס ot»‏ קיעס ופריעס. ולע טקחק לור «pp Open‏
סקס שכוסגין לותן יין Dip‏ ס"ב כפי סכטול כמ"ט קכּוללסס DEI‏ עטור ומדרס, 3377
וס mh‏ עקרי מללס סכיקו לי"ף וסרקנ'ס „a‏ גס pb‏ ילעתי עס קלוס נסשטס,
וחלי קכרי ככוס זס ph‏ שנס טוב סקכסג מקברכין. ב'פס'ג ור קלש וחח"כ
סו'ס קייס וסס"כ שות ין עכוס זס, דכוון pb7‏ תקכו סככס'ג nEp3‏ קייס ph‏
750‚ לכעס פוסקי' סוי ספסק בּין פס'ג כטתי', וקע'ג לנעטור כסקּױ ספסק, סייקן
כפי קכסגו טסכקו שותס קולס קקירת קייס וכק'ט פרשס סי' ס"ס nes.‏
וסועכיס 207 סחחכת טעיקס, em‏ דעס טלריך לוק גקול כטחות לחר כורת סברית
כמ ‚MD‏ וסף שנטס'ח סי' קפ'ט קלס לסי' טכסח"ז 037 קוי ספפק, כּנר קחס
ספריט,. כנסץ"ו מסריכין ועדוין mob ha‏ נפס'ג, קטק"כ 5סן. ס'ס כיון קוכפה
לכות לליך טעיס קֹחר כורת סנליח, op‏ לכו לסככס בפרלס. לחוקס, לטעמי'
סוסל ו ססכלק Inh‏ כורת סנרית ? ומשתי כסטר מטעתי עתס קידידי סלב סגו
מו"ס קניס סייס קייס5 sh‏ דק"ק לרעטמין, כסטר ככקו סנסון ר"ע סינר
P5933 MEAPNS ₪‏ קעל קלט, עתס קן סכוס כּטשגקר פורת סברות. ‏ י

ג סכרב בעל And‏ כ' בי"ל סי' ס"ל ס'ק ח' כפרט קברי טו'), | קפסכי קקיצין
נחלכ תחת קפליסס HS‏ שזלכ זס לט 6פ ריס „no‏ וסיסו ס'ל 650 Stopp‏
‚D'33 Hp‏ וכסוני' זו ככו כפוסקי' עכ'ל hmmm‏ קסן סקר ני' עליס קז סלוסר תנב
תחת ספליסס טקובס בקרקכי ול כט יס תּו'ס סוס עלקו ל" סגקל an‏ טל ר'ת
דס"כ Jun Fb‏ בשק ססורין, לק 05 חקר סקס ל'ס בכ יעקכ ‚Io‏ װף לעה
שכתנתי במכוס הו רסני"פ, מ"ק טס סיכי רקבי" טץכיסין תו'ס 00 רקבי"פ ספעור.
man‏ קל לי"ס, ועוד דרבּי"ל סעיל כּק"; סזרלכי מב רפת כסגו מו ‚mob‏ ויקעכו

14

אבל אם תעיין הישב חראה שוהו ר' אפרים בר נתן רבו של מררכי,
שנלרפת כקנו עפ"י ר"ת ור"י, om‏ ס"ל חעכ'כ 6ף hrs‏ 0סוריס, 0'כ סק"ל and‏
טקילין בכליס ובתעקובות ?

ר וחדי לכרי קשגיות ע"י חיוף hab mine‏ בעכין סקקובר בּות א טיס
קחסלון חקול נכוסתי קלטוכיס 5' קגקוכי סקחלוכיס. נטסגת Dr‏ לף ל Best‏
פל יפס כטגכס על Oman‏ קלועכורג בטו"ת ר סי' תתע"ן וי 4 ס , 4
ד' aan‏ סי' שכ"ד טכ' בקילס Abs‏ כוקכס קי'ל כת"ק ביבמות ע'ב 7ספי ip‏ 4
לרש In‏ וי" ס"ס דרט כל6קר טס ר' סנעזר ב"פ גכי וסכותר וסולס 9b‏ רי'ו עכ'ל
מקר'ס, וכ' Pic‏ כחכפו 3905 ז"ל סקבריס, קגבי כות ר סו שכסמר וי'ו ס'ס,
כפיכך כ"ע mw‏ 536 בטיס 05 כסקר 626 וי'ו עכ'ל, חל סרב ט'ס לעו טל
שכ90 קכחכף פו עכין ססוגי', וספו סי' נולק סרכ טג" כוסח סיטן ועיין כהפנ'6, 05
סי" מתפנק ע"ו, טסרטב'ס ביס פרם קלפון ספי' Ihn‏ לפס לריש וי"ו, ויו ס'ס דרש,
"oh amb>‏ קינס his‏ כוקכס יכו Sina‏ 050 כּיוס 1296977 וכיוס הפטיכי וי ons‏
וס') דסשמיכי, וקלי סך: ,,ספי' מפן דנ קריש ויו כסיוע כת"ק, חלסי רטנ'ק
"oh‏ וז ס'ק 05 ‚nr‏ סכל ת'ק ah‏ 657 קרש וי"ו (כ' סיוכו כנכן לנכעס
חקומות 05 דרטי וי"ו עי' ינעות ס"ח ע"ב, hm‏ ק'ס ע"כ, סכסלרין כ"ס) וו pro‏
דרש, וע" ftp‏ סס'ס כי fo‏ דיתיב ר'יו וקסער ני' ha‏ סך סנרס, לנכותל כיון
3057 ויו ס'?/לרטיכן. ורפנ') כ' קפרט זס Pb‏ מחוור, me Pb‏ כטיקר עלס כי סל
דיתיכ, כיון לזטתקע מיכ' קכונסו קרמי וי'ו ס'ס, "em‏ כרסנ'ש דנ דרש, מכן
ססכיס כפרט"י. 6גל בסטת er‏ שב דס ב 00 טור דסלכתס כתיק וס כרסנ'ט,
דקף מלוכו ככעס דברי', דרנכן 5 דרטי וי"ו, 63 רסב"פ ונל קויו ס"ס דתי כת'ק
לסכק. וכך סי' קפרש מסר'ס קר'נ. ועט"ך ח" סי' ס"ל וחרסס גקולתו טל חסל'ס
כ'כ. חס app‏ רסיתי כקולי סגסון בעל י"ל טסטיג ג"כ על סטג במ'ט בסי' ג' על
סלק"ט כסקסותו בריט ברכות על ר"ת טטכיקן רסי' מס דרב ללֹנִי של pas‏ נע'ש,
לנוקלי סי' קור ק'ש עקולס, דלריך לסטוך גלולס. לתפנס. וכ' סרס'ש 7סין am‏
טא הא
וכ טג ק סרק DSL E‏ לברי עכֿטו, קבפרק ת'ס כ' קעיג 1% 0
:0 סעך כּע"ט, DIENT‏ קלות. סקקחת טבת 05 חייט no)‏ גל"ת, וכ' קולי ס 8
חליפס. and‏ כן על רכ טל ישרסל, 61 סרס'ט רס קסית פו' פר"ת, = mn‏ לקי
ב 7'927 כסמוך, רנ דלי טל טנת בע'ם בולי סמך גל'ת hop‏ ק'ט 0
נכן, ט'ץ for‏ רת װלן לקלליך פסקוך כסיות בן עס'ב כללי יע
"יכו ponn‏ נין טנת ‚nd‏ סכי 3 לפס סרס'ש np prob‏ ר'ת בסבכ6, לבה

ו
D‏
פלו ענס ר'ת, נסכי פרק ני' מעיקח? דץנתי, ‏ קל רב כריב'צ N‏ לתפנו

15

כנזכר במררכי שברי'ף בב'ק דף "ו ע'ד. וע" במררכי פ' גיד הנשה סי'
תרע"ד וול : ראבי"ה פסק אם נמלחו לא שייך בטול ס' וכו' ור'י הלבן פסק
מליחה ב'ס, וכ'כ הריא"ז אור זדוע הלכ ה למעשה אם נמלחו בשר וחלב
יחדו יש לשער ב'ס. והא דאמר ר'ה גדי שצלאו בחלבו „MEN‏ מיירי שאין ס'.
וכ' מורי ר' אפרים בר נתן שאנו נוהגין כראבי"ה עכ'ל מררכי. IN‏
ספק שתיבות : ,,וכ' מוריי/ מדברי מרדכי הם, ולא מרברי ריא"ז, שכבר הביא
שריא'ז פסק הלכה למעשה דלא כראבי'ה, אלא רמשערץ ב'ם. וכעת עתה
שיצאו לאור חשו' ר'ח א"ז בן הריא"ז מצאתי בסי' מ' חשו' ריא'ז רלא םס"
כראבי"ה אלא דמשערין מליחה ב'ס וכ' דכן נוהגים העולם. א"כ ע'כ מ'ש
במרדכי ,,כ' מורי ר'א בר נתן שאנו pam‏ כראבי'ה'' מדברי המרדכי הוא
שחי" אחר הריא'ז עוד רבות בשנים, שהריאיץ נפטר בסוף המאה העשירית,
והמרדכי בן הילל נההג על ק'ה בנירנבערג שנת נ'ח לאלף הששי pl)‏
כטכת ע' ככתוב כל"ל וסנסיס 6חליו) כאשר ראיתי במחזור שאלונקי הנ"ל בקינה
המתחלת: אבכה לקשה יום. *) והי' לו למררכי עוד מורי' אחרי' מהר'ם ב'ב

סמ'ג, ור'פ. אמור מעחה מ"ש בסה"ד ושה'ג ר' אפרים בן נתן ה" רבו של

ריא"ז משגה הוא וצ'ל רבו של „aan‏ :

TAN‏ אשר הודעיך למעלה שאין ר' אפרים מבונ א מבעלי התו'ם
הנזכרי' Dina‏ שלנו, אבל חבר הוא לרבנו יואל הלוי ממנא הנזכר פעם

א' נתו'ס חענית דף י"ג אצל בנו הראבי'ה**) נשובה ונחקרה, מתי חיו

האנשים ההמה.

בסמפע, - 536 סרס'ש לעלקו פ'ל סף כמסן 7957 ned‏ ₪ כתנק בין שנת נחע, וכ'כ

סרב קעדכי מנך ריש ברכות, ומלסתי כעין זס כבלכות ‚Ib‏ פזטת תו'ס ספי' סיכו וכול
”

לכוון כגון סיול? ולריך כסתפלל בללך, pb‏ יתפנל קולס ליסתו כיון מ( יכול לסטוך
ק'ש wies‏ 690 ית פ ל 5 נללך ויסך גלולס 5 תפ5ק, bah‏ סרז'ע פסק דיתפנל
כביתו ו"פ כפחוך. ולי בוס כסרסותך כי 65 לכל לק קול סחקידס כוסחי סקלקוכי'
וסללי סקולות וטקותיסס,

=( וכן han‏ כס' סוכרת כטטות jer‏ כשן aha Seh‏ ספלי סחכס כלקוצי
PARSE‏ כ'ח כסהג סרב כ' קרלכיכן סילכוסטמו ק'זיללסו'ס בכיה.

₪ סחו" חטפּכתות קעכות לעיקות סכס עי' יל קלסכי. וכל"ל וכיח קסו'ם
»1 ט' ע"כ של? ככקכו טרס עככו 3% 4505 סעטי. ונ'ע on oh‏ ל' וו מסוכיקו
קו'ס יבקות ‚np‏ ר' bp‏ סנוי סבי סלסכי'ס סוק ?

10
2 - ר' קפליס טסשינו
- ר' ‚Ihn‏ טקכתי יש נספק, hnbr‏ ר' 6

nnd 1‏ ס ?עיל מרגכסנוכג
7 כ ילחק ס?
חריפותך טגיסותך, סו כ" בר יכחק ס

מצינו ששניהן

יס י"נ פי
3600 ן בלף קל ס עיכ

אב'ן כמ"ש לעיל
יצו אגרוח אל הראב'ן לעיל.
עיל) הר
סתו קפות ככוכר b‏ ( ו

סוכ" י הוא הי' כבר פוסק מפורסם בשנת חתק'ב כנזכר
לב על ומן הראכ ן הי =

זי עיב, ולא הי' צריך רו'ה להרחיק עדותו מפסקי אט 3 ; :
; אב"ו ם" 1
יע טא חחק'ה. ובעל שה'ג כ' en en Be‏ -
א טר משנת התצ"ג. אני לֹא מצאחי אלא = א 8
Er‏ משנה'זו. וקדוב לומר שנה א' או שתים אחר התיב

י הי' קרוב לארבעים ונבר בנוברין בסוף המאה
למנו אבל יש להוכיח שהראב | ה" ק

דן לפניו חתנו
ממה שמצנו. שעל השאה הזאת המדוברה דן
החשיעית, ‏ ממה שמ

0 : היש בינה

ו פסק חמש //הראב'ן השינו קשות ו ו

ר' שמואל ונקש לסתור פסק פארים וכו' ש'מ שכבר הגיע
ילים, זאם על החצב גרונים = = ביא הראב'ן

N 4 + !‏
אע = : Bon‏ חח'ק. וכן מוכח ממעשה דמעי יחר שה : לוי
הראב'ן לימי בעה לט שאירע בקולוניא ונתוכח עם ריע הל
פא עקעט 0 שכבר נפטרו בסוף המאה הט"ח. 2

"צ הלוי מאשפירה =
מיישא ועם רי"ט הלוי מא : , ק"מ מספרו שטרות
כ ליג בוקנה מאד, שכ' ברף ק
/ 'ן הפליג ב ,
הנדולי' שהראב | . ; יק הספר עשה כן.
א 3 אלפים ושבע. והשיגו mise‏ ברין, דיתכן BR‏ ה - eich‏
פ יי יב 2 n‏ אל
ויפה 2 שבן מצאתי Dans‏ הכחוכה. במהך"? משוה ה 0 אחרים. אך
17 הי ומהרי'ל הלך לעולמו ש' קפ'ז וכן יי הל א למיס לפי
6 1 "ן נפטר קודם לר"ח De)‏
ר 1 נפ 0
מה שהביא המגיה רא" להפן AN : IE‏ ממ'ש בם' הישר ד' מ
עי' נכמו עס סרכגד
סטערת Pan‏ סקורות תתקנ"ס, ועי' כקטן Een Pr‏ 1 אלעזר
wi‏ ג' כלות כשרות להדוט ויתר. רג? טרפה, מ" 5 רנ"ה ON‏
y 1 : :‏ 1
. י זה נמצא בראב"ן נבאור רחב יי
SUER‏ ר BE‏ פי הרב ר"א ממגנצא נ'ע, די
אבל מ"מ אין ראיה שר'ת כחב התיבות: מפי ה י, yon‏ אהר חתימת
Rd‏ יט 1 u n‏ 8 9
המעתיק בכ ע" בספר הישר דף ל"ח, פב פ ה פו, % um‏ חרע

: : י ו

ר'ת עצמו: זצ"ל. ובלא"ה הספר משובש מאר ופרוץ יי לרבו, ע" ראב'ן
עבשו. /. :

h‏ ן לא כ'ר"ח, שר'ת חי' נחשב בעיני הראב | aD‏ וו
לך שבל הענין לא כ , אל ופרשיו, מא
אבי אבי רכב ישרא? Yan‏
אלתו, כ'א שנים

ונשים

aD‏ ע"ב ששאל שאלה לר'ת וכ' לו:
0 ל וכו' ור'ח לא השיב על ש
הנולה, מורי ורבי נר ישראל וכו' ור"ת לא ה ו
bw‏ ש'מ כבר נח נפשו' דר'ת. והרבה תשו' בראב | יי בה'כ. החש"

= 1 0 , 0 4 .
ובאטת הם מר"ח. ולדוגמא ראה ראב"ן ד' קמ 4% ב 2 מק
הואת השיב לו ר'ת כנזכר בס' הישר ד' ס"ו ע"ב. ולא

17

ששאל ר'ח שאלה מראנ'ן. ועתה האיך נאמר שר'ת. הביא בספרו רץ פשוט

ויאמר: מפי הרב ר"א ממגנצא, בפרט שדין זה דיחר כליות כשרות ann‏ רגל

טרפה כבר. הביאו ה'ג והרי"ף הירוע. לכל בעלי תו'ס (ע' ברכות ליח עיב,
מ"ג ע'ב, חנין קז ע"ב, כ'ק ק' ע'? הוכתס) והרשב'ם אחיו הגדול של ר'ה
ורבו (עי' סקלחת ס' ס

or‏ עשה הגהות על הרי'ף כנזכר בתפלת ר'ה בהג"מ
אוה ר'. ולר'ח בפרט היו חביבים מאר דברי הרי'ף שנס' הישר פי' חר'ך
man‏ את ר' משולם שיברק Pan‏ בְּנרסת הרי'ף שגרפתו נכונה ומיושרח.
ואיך יתכן לומר,. שלא ידע ר'ח בעצמו מ"ש ברי'ף למס! חולין? לכן לבי אומר
לי שהלכה זו איננה מכתב יד של ר'ת. וראיחי בסה'ר ד' נ'ג ע'ד בשם כנהיג :
הראב'ן הי' זקנו של הראש והמרדכי. וה בודאי מקצתו אמח
שהראש קוראו כן פעמים רבוח, וכ'כ המררכי פ' מצות חליצה ,וראב'ן זקני

פסק'' וכ'כ בב'ב דף המיר ורמ"ה ובהג"מ פא'ט.. וכיון שהראש חי ער פיח,

ורחוק שיהי' מגויעת הוקן לגויעת הנכד יותר מ"ק שנה, ע'כ צ'ל הראב'ן עודנו
חי התקפ'ח: IN‏ באמת זה אינו, דהרא"ש והמררכי בני נכריו היו, ‏ שהרא"ש
הוא בן ר' יחיאל ב'ר אורי ב'ר אליקים כנזכר בשו'ת ר'י בן הרא"ש ובּראב'ן
סי' כ'ו מוכח שר' אליקים חתנו של ראב הי והמרדכי m‏ בן ר' הילל, ולא
מצינו לראב'ן שהי' לו בן או חתן הנקרא ר' הילל, כי חתנמו כולם נקבו בשמות
בראב'ן ואלו on‏ ר' שמואל בן נטוראי"), ר' ייאל בן ר' שחק הלוי מבונא

*) עיין עסרט'ל סי' כ"ט, כך טס קכיו כטולסי, וכסק"ל וקס"ל Nor‏ כ' שרנכו
שקטון 93 עוכיקן. סכר (9) בסנ" סוף קנ' חקן Dom‏ ונקרקכי סוף כ'ס סוי
חכס גקול כחולס pm‏ הרלכ'ן. וכטח'כ ph‏ 6קון כקבריס סללס, ‏ מק'ם טס בסג'
כר'ת רכ'ט,, סוס לככו pipe‏ כן כטורקי חתן סרסכ"ן, גיסו ולנו של כ'
bo 50‏ ככזכר בעערי זילּן ריש הַנכוֹת כלס טכ' ל"י קעיל סכי על חקי ועל גוסו
ורכי ר' Shine‏ כן han‏ וכו n'n ho‏ טטקו ר' שקטון כן טוכיס חת ן סרסכ"ן, vo‏
סרקנ"ן קביסו בספלו ככל טקל mann‏ יולעי סתורס, | תדע ‚Tb‏ עסקללכי כחוכין פרק
'n‏ סי' תטל'ס לי קעשס כּחתיכס טס כקלחס וסולס סרטב"ט פסתיר וסביס רסוות
ככות,. וחקיו סרסכ'ן סותל לסוותוו, וכל סתפוכס סופת סוכל כּנ"ן סי' י"ז סות
כקות ppm‏ חתכי ר' Shine‏ קן לפכי וכ\, סח רשכ'ט ור' שקוסל ja‏ כטורקי
חל גכלק סוס. om‏ טכתנו רענ'ט har‏ רשנ'ן, כדו 7נס סתי wilnpb‏ עס רבכו
שלקס ja‏ רנכו נתן בע סעקוך טסכיץו ספוסקי' כדין סץדץת קיפה מתקועת טופה,
מכן לקחו קות ED‏ עס כטורקי וקללוסו הפנ'ט, ועול כיון מעפ"י סרוב מליכו סקסנ'ן.

en „1723‏ וללב'ן ורמכ'ץ קקוכ פסחנופי במותיות 526 המכ" 02 מחלוף סוכט ברסב'ן.

* בני
ns .‏ מ"נ, מס) וע"כ הרא"ש N We‏
אלקים (עו'ם סי כ % 6 (בנ'י ריפ (mm‏ כך לא נמנעו לקרו
אבי אבא + ה ע'ב: המרדכי ראה
> שוב מצאתי בסה'ר 97 ניה הל / א
| קני. ש "ל שיצא
Era (fans 6 2 ja‏ 6 משמעתך חביבי
0 ות כ7 :
הראב'ן (נטע : ועור גם זאת תשובת הראב | אטאל
המרדכי מ"א דכתובות : לראובן ולרעתי אין כאן ברור | :
; יעל עסק לאה שנשאת בה הזאת היא אות בּאות בראב'ן
re‏ א a‏ ממש קאמר. והתשובה הז ישי
נכ ', סו .
Bu‏ 0 בסתם : נשאלתי על עסק לאה וכו'. סוף
5% ציו ומתחלת :
D‏ אר.
מכרחח שהראב'ן הפליג בוקנה מ = השבכל הוכיח שראב'ן חי עור
שוב ראיחי שרו"ה נהקרמה ' מאמר השכל, שאם האמר
א הלפ העש שהרי הוא מחנר ס סמחלוקתו עפ'י עשרת הרברות,
an,‏ פשר שחלוקת an‏ מצות למהלוק ספר זה לחלוקה
, בן ו
אחר חברו. איך א מסוים לא פחות ולא ותר, חה" שוה , : : וק
9
והתיחס לכל דבור סך לקי' ה' דבר, שאומרי' בליל
בפיוט הראב'ן: אל אלק כיון שאפשר לחלקם :
an‏ ה שני חכמים נפררים מכוונים. בזה, ער ואו ספקישו
שי פי
Ei‏ א EN‏ דברות באופנים ומספרים שנים, = ו
N DD‏ [
ולהכניסם Bosse‏ מאמר השכל, וכמו שהראב | יי
0 וטו
שהראב"ן הפייטן לוה ולדבור ב' ששים מצות וכו" כן סופר ו - א
N‏ מנים שי . N‏ 5 יצ חק
ראשון ש קו למספר הזה. וכן מביא בשם ir‏
‚dar‏ ומפרש טעמו ונמוק 5 הר"מ מקוצי וס
הב ' עור שאן לחמוה שמביא במאמר השכל ה a‏ אלף הששי
Sn, Hi‏ 19973 קלך מחבר טסע ססככ) והסמ"ג א 2 אי
/ , 0
/ : דידוע שהראב'ן האריך ימים הרבה שכ' שטרוה . ריוא ER‏
א סזכרתי טמעתיק סספר. כ"כ). אלה הם דברי רו = Ki‏ רבי'
IN‏
- שגו ברואה. pam‏ עם בעל שפתי ישנים ש
ו

רי אורי ר' 5
„
נכדיו היו, ובמו שקוהין

——__

רטנ"ט וקו >
וכלי טנ תמר לולי עקלס סוז, מרלך עול קיוס . 4
טשפ כ"כ חחכו de‏ סרקכ'ן. 957993 ספ' לכו er‏ יט
וזכגכיכס ספי' פרטו לג son‏ וכל סלברי" עס 20 ה ne a‏
בסות pin‏ קקנת רט ב ט, ותחתיו כתוב טס EI‏ סקול / nn‏ ל
עול בערדכי פ' 156 טכפות. קעטס טסירע בטגככק 4 . 6 יט
מלק'ן טל כבט בסורך סכנע וסחוס בלסמו. וססכמנו כסתיר, / an‏
rn‏ תטנס בתטי' בּרס'ש כ55 3' טס כחוב סקטס

19
שמואל. הגם במה שמביא ראי' מפוף הספר שנזכר ר' שמואל בר יהורה,

שוג מאד, שזה בוראי לא חברו, שהמחבר עצמו מביא פרושו דקרא דאל
Dan dann‏ בשם ר' שמואל בן יהודה אבן חיבון, מ'מ ניבא ואעו דע מה
ניבא, שאמח הוא ששם מחברו שמואל. פקח עיניך וראה ראשי חרוי
הפחיחה: שׁמע אחי מלם, אל חהיה, למור מוסר. אולי בן גלו של
הסמ'ג ר' שמואל מקוצי (סניקו תו'ס קקטין כ'0 ע'2) חברו, שאחר צאת
הסמ'ג לאור, הוא הי' man‏ במאמר השכל מנין הרי'ג לשטת הסמ'ג וחלקם
ל'ג דברות כאשר ראה בפיוט הראב'ן. ומ"ש רו"ה שמחבר הספר אמר
בהקדמתו שחלק המצות לדברות הלוקה שכלית כפ' אשר
הורוהו מן השמים בלתי מורה בלתי קבלה. לא רבר נכונה, ונהפך
הוא, המחבר אמר בהרי' קורם דבר אנכי: ,,ומצא ח' מספר התחלקם לרבור
ראשון שמנים, רבור שני ששים וכו', סך הכל חרי"ג; על ררך זה א משך
גם אני ואגלגל לכל דבור ודבור העולה לחלקו" נ' שמספר
התחלקם כבר מצא בספרי, אולי בפיוט הראב'ן: אל אלקי' ה' דֹבֹּר. וקרוב
הוא שלהָרְאב'ן עצמו היחה חלקה ז קבלה ma‏ = אבל מה שמיער בעל
מאמר השכל לדוגמא מצות שחיטה לסניף מרבוֹר אנכ וברכת המזון לסניף
מדבור לא חשא, ולא להפך, עז אמר: אמשך DI‏ אני ואגלגל לכל דבור
ודבור העולה לחלקו,

כי בזה יש ברירה בידו, לברר וליער המצות הנכנסות
בסוג אנכי, AN‏ שסכום שמנים לרבור אנכי קצוב כבר,

אם שחיטה במספר השמונים
של המחבר, כי ab‏ נקב

מ"מ מי ומי ההולכי,
או ברכח mom‏ זה בודאי son‏ בשקול הרעת
ו בשמות בשום מקום המצות החוסוח תחת כנפי

וכו' לסי"ל יתרת וטרפס וכן תמל קעקס זס כּרלנ'ן hp‏
חתכי יושכ וקן פפכי לססור. ben‏ עול רס
טקין מעכככו. ודי לסכיכך כי Pb‏ ל' פסטון ya‏ טוב" we‏ 95 19
שקו. ותקס סכר על סחכס 5וכ ן Ye‏ מחזיק

י"ט ומס כלקר וסי' ר' שקוסל
ות רכות, 050 טסין רלוכי כססריך 3373

סקופ 13 כטורסי
ן נטעות סקס"7 וסס" „oe‏ סיקרי'
ק סביטו נפעס סות 36 סעכיכיס, שלכר עסס סלטב'טן

ע'כ aha‏ 0כיסס סענגס-סוקת, ‏ קכקן תרלק 0 סטס סחכי0כו ‚ms mb‏ עס

ו
חקול סעכין על om»‏ סוכב וחופף ‚Den‏ ולע סנס' סוכלות כטות WS‏ קלת

רכּיס קקספחת כטורסי כּסקוגי סגקוכיס של rap‏ ול'ש בן כטורקי סי' בקונוכוס
ככוכר כרקכ'ן סי' מ"ז. ונעקק הנכה ללו'ס (עי' נקקן כפכיס) כרפס כק

זלושי סכוגי
כייס ססקוך כקונוכיס טכסקגו בטכת תתקכ"ו ל' Shine‏ ב"ר כּטורסו, :

DIE

קלס כולס סטתקטו כשטות ופ

20 0-
המה אני על רו"ה שפקח הי' ומבן לחש

\ יהי' איר שיהיה‎ nr
דבור א' וב" ומ'. יה אה אוכיח ואערכה לעיניך, שוה לא‎

/
מה ראה לשטות זו לומר הראב'ן חברו,
ו

כמה טעמים: א
2 ה Kan‏ בתשובתיו אשר ‚man min‏ לא העלה על שפתיו הרמב

ar‏ את שכולם נשאו ונתנו באוחן הלכות שדבר מהן הראבץ, ואיך
ורמב'ן AN „DD‏ 0 מ" חשכל: אנ an‏ הבורי למי שהורגל בדברי
נשה זה עם הקדמת ב כים, ורמב'ן; אם Hoya np‏ כ'כ,. למה לא
חכמינו, הרב הגדול הרמב ם,
et a‏ י' כבר פוסק מפורסם בשנת חתצ". כמש'ל, והרמב'ם --
2( הראב'ן הי" כב = החקים — עדיץ לא הי' בעולמו,
לפי עדות בנו רבנו : 7 ו
גע טע 'י חלום שהעירו ע'ז בתחלת אלף
שיט a Ua‏ 5 ס' מאמר השכל עברו
הששי, וער שנעשה ונגמר ונתּפּרסם ann RAN‏ א א
קרוב ל שאר m sie‏ יאמין לקול
nen wa Senna ur‏ 0 7 = א אשכנז, אם
דאש ןמ אט Br‏ : ה עני עמו בכו"כ גזרות
א זט A‏ מ ל
ושמרות וניצל, ‏ וקרוב ליום מנוחתו נצח בשיר ושר את השירה: אב
דבר, Jam‏ מחברת מ' השכל — ולא זכר מפלא הגדול והנורא הזה ב
דברי הימים לחכמי ישראל ולזולתנו? עי
4) מחבר מ' השכל כ' על הרמב'ן ברף מ : ּ
על ר'מ מקוצי. והרמב'ן נתוכח ע"ד אמונת ישראל בשנת ה' אלפים כג
בברצלוני, גם קונן — לפי מ"ש צ'ר שראה כן בסוף זאה הברכה בפרושו --
בשנח כ לאלף החמישי על החורבן וחי' איזהו שנים בירושלים, וא'כ במות
הרמב'ן, עברו כבר ק'ע שנה מיום הולדת אה Run = al‏
שעורנו חי הראבץ, הלא כבר באה העח, 3 ישחו ב ee‏ א =
הרואוח בארובות, ומי יאמץ שאז שר הראב'ן פיוטו וחבר 1
בחרוזים עפ'י חוקי המלשה, וכולו לדעת הסמ" ? א
9) האף שבמספר תרי"ג. מצות אין חולק, מ'מ איזה : 9
ואזהו נמנים לשנים, ואיזה אינם נמנים כלל בסכום התּרי'ג, להיותם סע
למצוה אחרת, רבה בוה המחלוקת pa‏ הרמב"ם לרמב'ן, ובין וא
ומצינו בהקרמה שחסרו לו לסמ'ג עפ"י מנינו בי מצות, ונ

21

שימנה ורם לבכּך, אזהרה לגסוח רוח, ומנה גם עשה לצדק הרין
ווולתם, אשר לפנו לא נורעו ולא עלועל לבלמנותם למצו' מיוחדות. סוף דבר
ביותר מנו'ן דברים נוטה סטיג משטתם, ועפ'י נטי' זו מוסד ס' מ' השכל, בי
בפרטות PN‏ אתה מוצא אלא המצות שמנה הסמ"ג. ואם תחשב שהראב'ן
ה" המחבר ס' מה'ש, ראה אתה אומר אלי

7 שבכל השנויים האלה צדקו
לפנו דברי היחיד הצעיר בעמו נגד זקניו, ולא מצא פעם א' שישר לפניו דרך

הרמב'ם או הרמב'ן במחלוקתם עם הסמיג, אתמהא?
6) חלק גדול מרברי הסמ'ג לקוח מ'ס החרומה, "ap‏ הרוב מוכירו, אשר
! מחברו ר' ברוך בן יצחק"), שכחב בהלכות ע"ו: לחשבון זה יהי' שמשת שי
(תת'ק) ס"ב, ולמטה מוה אמר: לא כ' הסופר המאה אלא ס'א. גם בי
לבסוף : שכ' ספרו מפי רבו ר'י, הוא ר' יצחק בר שמואל נכר של ר'ת כדאי'
בתשו' י"ב להל' אישות. והך'י הוה מתלמירי ר'ת. גם בסמ'ג ה'ל גרושץ בענין
גוסס הנותן DA‏ מביא סמ'ג שרבנו יצחק השיב לר' וואל מבונא (נטעות כלפס
ha?‏ עי' רס'ט קחשי ע'ח). ועתה איך נאמץ שראב'ן חבר ס' מה'ש by‏
מתכונת ס' סמ'ג אשר חצ' רבדיו לקוחים מתלמירי תלמירי דר'ת ana‏ עטמו?
7( ברוך האשכנוי הנקרא ב'ר שמואל ממגנצא -- הוא שעשה
שאלות אצל ר' דור בר קלונימוס ואצל ר'א הרוקח כנזכר בשו"ת מהר'ם ב'ב
סי" החע"ב, והוא החתום בס'ס זה תוך מספר החתומים על התחרשות תקנות
קדמוניות ,שנע שה פה מגנצא תחק"ף" וחתמו שם דוד ב'ר קלונימום,
אלעזר בר יהורה, ברוך ב'ר שמואל, חוקי' ב'ר ראובן מבוברט. **) והראב"ן
איננו חתוםּ, ש'מ כבר נח נפשי', ומגוף הדבר נ' כן שכתוב שם: חרשנו
תקנות שהי' כבר תקנה קרמונית מפי אבותינו וכו' רבנו שמואל בר מאיר ורבנו

*) נכי 50 ישגוך 37 יוחסין וסס'ל טכ" ר' כלוך מגלעיישס לו מגכלס חנלו
ככת תתקל"ו, שנסוף סספל סוכיר סקחכר „mb‏ ורסיתי ל'ס טחספק oh‏ ס' סחרוחה
טביליכו קול סקתי. וי כט סספק וס כטתייר מקכו כטוס, 557 om‏ טקועתק קס'
סתלועס נערלכי פ'ג לת ונתטו' meh "bob‏ ס' יו ט"ל תעל סות בקות נסי
סתרוקס טביליכו,

Boppard am Nhein bet Coblenz PP 6%‏ וסלכ ל' חזקיס סו ספוש
סנקול לפר כ' עי Mahn‏ ממון ככ"י Seh‏ סניפ {סכן טנטכת , תתקכ'ו סיתס סגה
mon‏ שחודו לסטפיר'ס Sheier‏ ותכלת כל סקסנות ססקוכו' עי ר' חזקי' סנגיל
כ'ר ללוכן Dan‏ וע'י ר' n3 nen‏ יוסף סכסן. qbpb man‏ קנפי Mama‏

%

>

יעקב אחיו ורבנו אלעזר ב"ר נתן צפנת פענח וכו'. הרי כרור שהראב'ן
ל כבר בתחק'ף. וום בילרותו של ר'ב בר שמואל ממגנצא כבר נפטר
הראב'ן, ראה במרדכי פ' גיד הנשה חרפ'ד: מעשה בא לפני רבותינו במגנצא
שנמלחה היאה של כבש וכו' והיז רבותינו רוצים להתיר ב'ם, ואני ברוך דנ
למנוהם. שאין להחיר, וכשבא מורי הכהן מצרפת אמר, ‏ כסברתי אמר קרוני

ר' שמואל מווירדין לפני ר'ת והודה לו, ואח'כ בא ר' יואל הנה וסחחי לו

כל המעשה, ואמר שיפה רנתי וכך הי' נוהג חמיו הראב"ן והוא

אחרץ כל ה'מים. עחה נתתי אל לבי ואמרתי מה זה שרנתי וכ' עכ'ל ר'
ברוך ממגנצא. ‏ הרי נ' בעליל שראב"ן כבר נפטר במי נעורי ר"ב, ימים רבים
קודם זמן חתר'ף, שנחנשא ר"ב לראש לחכמי מגנצא.

8( הראב'ן לא כ' בחרוזים אפ" הקדמת ספר אבן העזר, ומאמר השכל
הובו בחרוים, וכל מי שיש לו חיך לטעום יכיר מהר שלשון הראב'ן קצרה,
ולשון מאמר השכל ארוכה מארץ מדה. וסגנון לשונם משונה כ'כ, ער שא'א
שאדם א' כחכם. אלא מחורתא כרשנען מעיקרא: שר" ש מוא ל מקוצי
חכר מ' השכל עפ'י מנץ הרי'ג שמצא בסמ'ג, ועפ"י חלוקת תרי'ג ליד דברות
שמצא בפיוט הראב'ן.
אמור מעתה עם היות שאין ספק שהראב"ן בא בימים, כּי גם נכדו

כבר ה" ח'ח בימיו ושלח תשוכתו אל כנזכר במרחכי פי'א דכחוכות, IR‏
הכרע שהפליג בוקנה מאר. אבל בהיות שנפטר לפענ'ד אחר ר'ח כמ"ש לעיל

דף 46 ור'ת נפטר לדעתי קרוב לתתק'ם כמ"ש לקמן, א"כ יתכן שנפטר

הראנ'ן תתק'ם בן שמנים שנה. *) אבל חתנו ר' יוא ל ה" זמן רב MN‏

*( ילעתי בכי ילעתי שכסיזסו ספריס סכלפסיס קחלש, שעלּ, Yo Sol‏
טכתב pam‏ תתכ'ו ככרס װעמק סנכס לרי'ס, סוס סרסכ'ן, ופול על וכלס סכלי
Sh‏ חס Tor‏ כטקועס זו, טסרכ"ן 6כיע זר סמו ונ זר וס 5 סי' גי 0
Er‏ א ר יי כתב: סרלכ'ן . נן Di‏ 4 -
כחחזול כת3 יד כ' סוס za»‏ ,75 שמעתי מפי ר'ש בר יכחק :
כל'ס" ולכי קוקר כקו קר טניוי חתס ‚abo‏ וסכקי כס' סכלנ'ן יכון, כי קצעס לו
רלה לת פכו רס"י Dahn‏ רקו סי' טוספו כל 937 סקעס 1 בפלוטו. ומש 73693 73
למע" מליסס קפי ר' ande‏ וסק 53 Php app‏ תחנת סקברי' וקכי מרטתיס =
‚DDP‏ זח ל'ל עפי' סייכו מפרוט ל' שמת וסייכו. לרס"י פי' ב"ט לף 3'
ק'ג pa‏ יליעכן מסי מדעת וחסי כע? כולחי', ונק גרסיכן וק ילע, לספי' ילע מו

8

29

שהרי כשבא למגנצא וסח עם ר"ב: כמ"ש המררכי, כבר היה נפטר הּראב"ן.
ורי"ה אפשר שהיה בן שלשים כשנפטר הראב דגיסו רבי שמואל ב'נ הי'

סין סמוכל כסמן וכ' ars‏ ספחוט תחלת סקבריס, 56 סי קבר na‏ בעל פס 65
סוי קכלן וסוי קפפּט קכריו, גס קטוסר שנס רּסרסכ"ן גזרת ann‏ טכלף פ"ד ע"ב כ'
וסכי שקעתי עפי זקכיס טנס סיו כוסגין כן לפכי סגזירס „hama‏ סולרך זקכיס כעלות
לבריס שסיו קעט. ob‏ תתכ"ו, עתס קחיך ע"י ץע עס כ 55 0 כעס טקילס, ‚Pan‏
„Pin‏ וסתכוככות np‏ פריכין oh‏ בסכו לעטות סמיכס על 1303 ול שכיס טכקנסו
כלוכר. ספריס, ‏ ופע"י סעלל סעיון וסכליקס ככטטו גקולי שר30 בלבר סור טרפות
„bahrhs oo ap)‏ עי' תום' חונין ס' ע"כ ל'ס ללוקיס), = ככעורי לקלתי "yo Bsp‏
מו"ס zb‏ קסרננוהג 51 כקרעפענק. ונ פפכי בס'כ. עפפרך געקפט ועחט תחונ
קכפפיס 7% ססלכס. וחסך וכקפס על חי כיליסס וסתיל,. וטשוקס על סערסס,
וסקרתי. פו: pb‏ כן קֹבי עועס, שסוס חטריף נכּס'ג, וסטיכּ: כּגלילות Dom‏ ונס
נוועשטפ?סנען יולעיס קחֹיס טעס ככטיל, כי כל סרנכיס סגקליס בקליכת. has‏
וקופוכי] ‏ סכטילו, גס סגפוכיס כ' יסולס קילר ור' זטוי סטככזי וכו וסייכו עפ"י
MINEN‏ סככסבות קטכת טע"ו, כקכֿסות בגכוי סגלון ר'י מיפר וככרכות עס !p‏ תס'ל
כ"י על קלף om‏ סי נקחיכתו. וקריתי בתטו' 96 ותקלותס כך: טנח 0' קי'
בכוכל בטכת שע"ו, hm wer‏ סמכוכס. ליב: כן חייס וסני בק"כ שכסקך כעפפט
ומחט סחוכ כגקו Hand Ip‏ שסי' נעת הסיל Papa‏ ר' קעס כן ישי יוסף כילגכ חתן
סלב כ" hm‏ װעלכר 7"36 קוריקנולג )390 כ' nen‏ 550 עקוס חקיו סחלי קותו
ככוכר בל'ל ת'ק ל' כ"ל) וסעדוף. וסעיקו עדיס שסרכּכיס סקולטיס Sub‏ חויס
טריוט, ור' כסוכן טכל? am)‏ על בעל כ"ל כזכר כספכו ח"כ ל' ס'ג). קתילו סלבר,

= וסעפי"כ 7m»‏ סלנ ק' קפס על לעמו נססור סלנר, ande Job‏ קנלות 96 סרב ר'

לסרן מעו50 קרעקין קנ"ל לפכלס וכ' לסתיר זכ has nach‏ בדיקת ושכיס טסביס
סרק'ס כסי' מ"ק כיון קסעיקו עלי' שנסנו פס פסתור, = וגס 50 סרכ ר' יוסף סטככזי
"ar‏ כלותס. ספעס 7"36 בעין hama)‏ כחטו' עסר"ס (bad‏ טלחו סטקנס, וסעול
on‏ כתנו, ‏ כטסי' סוס סכ"ק Para‏ חרי כ' כלונן. כּוכלח ור' חייס טריוט סי' לעתו
לססור, 6ך pro‏ ?סס קכסנס, כיון שככל סולו סזקכיס. ועליין סיתס טעלוריס גקונס
שקס „hass‏ וסתקכף סקלכ 193 975 נויון „gm‏ על פססכיטו כסטח ספריס 36
סגסוכ'ס בעל עוננות ספריס ול'ס כפרקג. ולח זען עס שכו סקנסכיס ויכיקו סגרות
קסגסוכיס שִתתּיֵלו 370„ ויסקלו 50 קטס: ph ann‏ טרפות שדק עתס בסת
לסוסיף טרפות ולספסיל קפוכס, חזול כך, חול כּך.. ועי"כ כעשס סלנר סיתל, וככתב
Dies‏ טע:"ויכפכקסוסק סל. ans ann‏ 50 כית בי סנפון ז"כ ספרתי לו סלברי'.
ור סקת שנכל קליכות כילללסיין כסגו המוחטיס וסענו' וסרנכי' נסכטיר נכס'ג

אל

54

/ " ,
ל ממנו בשני' במ"ש בשערי רורא ריה נרה, ורשב'נ הנ"ל הי' צעיר
/ 7
-- = שהוא כ' לו בדף ייט ע'א: ,,היש בינה לימים צעירים'" וזה הי
הרכה מראב'ן שה |

יט ב ור

1
Schsh‏ תי על כּסז הנכות בכוכ בטכת תק'ע DD‏ כדעת

\
"ו סתשונות סק:ס, י ons‏
א mp5‏ סיר בכקפ) kp‏ 65 כחחוב כנד סםרכלן, ‏ ורככן Da ‚76m DDP‏
תטן" כחח פלק כ :

5 נקצי שר טסתילו סלנר נפרט טכפן סתלי' לרבכן מסתירו,
Sa‏ לחי קגסון בעל י"ל שבי בעלו. ססורסס oh‏ סשככו וכלפת
א / ל תפ 56 פעקתס לי mb‏ 6ס כקל כּליל ופל"ח, קנג oh‏

u‏ 0 על 4 חכס (סתור עכ'ל. וכסטר בסתי על כס
ססרכה 71 פי סעתט Pb‏ יעלס א א
טסדט במכת תקל"ל, וסייתי עדין רך SD‏ כו
prob ch ei‏ = מכל Sch‏ לבקו „imo‏ סנכתי 56 ססריס לק'ק
nn‏ ו ' מ"ס 6 סכ 1 פו5 לס "5 וספרתי נו
0 0 א א 0 0 = : I‏ טל קתטוכות סנזכרות.
כל סלנליס סקפס ונס כח : :
Hop‏ ור : על סביך כסער חכס עדיף קנביס ! כ) ורקך בספר ס' פנקלק
/ א en‏ ל הנון מו'ס מרדכי מססנפּעתסטקלט ז"ל (כלפס בקונ
7 תקס"ט, זען 39 Inh‏ ספרל DD DD‏ ו כּקפֿסו סכיס 3כ5 סעיר וסבינותי',
"op. "nn 4 - Mer‏ טקכקו כתטו' זו מקוס נסתגלר, . שנסי' כ'ו כלפסת
תטונס ‚ih‏ וסיק קסנקון בע5 פ"י ונק פככתב נעפתחות: עעסרי"ך,
לטות לול ספסקס Dans)‏ וק כחש מ' סכיב מקתחת כקרן, וכ"ל מל
פפל"ק. hl‏ ססכימו. (Ms‏ טסלפים כל סתמונות כ"י טסיו בנכזי. ספרי סג' ר'י מילל.
וחח'כ כתב: כל סכתניס 0360 סקס כוניס כי ססו5 בעל סקעטס
סרע יפ"ש סק5ב ליב 63 ho‏ יסולי, שסוק סי' יי(
En : a‏
Ye 3‏ כלעסו
א 2 % א 1 ס פקל נטס סגקוליס
Mn dr 0‏ יו / Mn‏ ספרי סמיניס
בעל כ"י Op a Yo)‏ ובע3 -ש3"ס וכּוֹס ]
סנק לנטנ'ס לף ע'ל mp‏ ע"כ קעריף 5פי' בסרכס לתוד 623
װחט 355 כלעת תס"ל יע'ט "plan‏ סיך קפטר סיתססו >
ספורס כסעליף ויכתנו טסחומלק ססיס 5 כזכרס נפוסקיוכו

בומיס ס0נס.

on
וכל" בומן זכיסס 30 כל כתבוכתב סכ"ל ירסס בסס כטס סתילו‎

וסמלק לק כגציות עלות ירפס 77h‏ 0099373 כטלוס לשקל, בכן ת"ו
חנסוך כּטוס 937 קל בכ תכיס 550" וכלף Yin‏ מתטכּס ח"ל כ': 5 כחת.
₪ שקטתי על שכודע לי, כי קקרטעיס יז סרטע, כי מ מסור מפולסס לתה .
לטנס והתקנס סות ע"י כחניס קוויפיס שבסר. mb‏ כסלו בעל טל'ס סתיל כקס

25

מעט קודם שנת חת'ק עי"ש. ולא חאמר למה לנו my‏ מרחוק הלא קה'ר
וסה"ד עונים ואומרים כ'א: ר' זאל הלוי no‏ ה' אלפים ד וראבי"ה בנו
כ'ר? לבי מהסס בדבר, שאף אם נחליט שראבי

| מת אחר ר'ת קרוב לחתק"ם,
ע"כ צ"ל שר' וואל שפלפל הרבה עם הראב'ן כת'ח מופלג ה" במוח הראבין

בן ל', וא"כ יעלו ימי חייו לצ'ר שנה. וזה לא ימצא אף בשע שלום אלא ליא
מרבכות, AN‏ גם בשעת שמדות ונזרות תכיפות וחקיפות שחיה בהן רי"ה כמ"ש
לקמן, ‏ לכן אעשה סמוכץ להשערתי, שחיה ר' ייאל וחברו ר' אפרים מבונא
לפחות עד קרוב לשנת תתק'ע.
בסדר הקינות אשר בידינו על גזרוֹת והריגות נמצאת אחת מיוחרח
לשנת Yann‏ מיוחסת לרק'בי על הרוני אשפיר'ה וורמיישא ומגנצא. עיר
גדולה לאלקי' מלאה חכמים וסופרים כמו ק ולונ'א לא זכר המקונן, ובפעם
ההיא, אף כמה מאות שנה מלפנים, היו יהורים שם, כאשר חראה בראכ'ן
דף מ"ז מעשה הי' בקולוניא בימי חכמי' ראשני'. ו\ תשיבני מפראנקפורט
דמייןהסמוכהיותר למגנצא ודורש אי לה בימי ann‏ ותתק'ו ? תשובתי בצדה עי'
בראב'ן דף ע"א ע'א שכ': הלכך ישהט הבא ליריר של גוים כמו כְראנבורז
ומאכסנץ בחצר א' ב'ר בתים או בּה'א, והגוי בעל החצר man‏ א' בחצר
עמהם, אעפ"י ששכרו הבתים והחצר, צריכּין לחזור ולשכור ממנו בע'ש רשות
שיש לו בחצר ולא מצי סמכי אשכר הראשון וכו' ואם היו שם ב' שנתוח
צריכים לשכור בכל שכת ושבת וצריכין לערב יחד. *) ימזה נראה warb‏

Dh‏ נעכת שעיו וקו שקר גטול. ‚ton qm‏ ונדף פ'ט ע"כ תרוס טנס קגסון ר'
Seh mr‏ סולס כלכליו,. וסוליע לכי מליכת ‚rc סיכוניקו Pas‏ טעכ"פ op‏ יט
קחט »7 פסלך סכלם פעלפט טססור ול DIE OD‏ כליקס. שוב טטעתי Ip {pin‏
כּטוכק שסלטע קלויס DE»‏ בפעס ססיס קשר 2ג7 סרכ ר' קשס ילגל טעמל נפרן,
ונקט כסנקיש ליחו נעיכי סעונס ע" מכחניס 60 טפלס קלנו,. גס קלנרי כולע
כיסוֹלס קס'ק סי' ט"ו כלס שסקכסג בפרסג פססור כלני 55 ופ'ת. סלכתי בלברו'
סקנס פסליס חכ טול קללך עקי כקליכת 7099772[ עעל סיוס קחיקין
נסיתר טנק כלח, ויקעתי טלנר סוס טכיח יותר ויותר קסרכות. סריסס.
*) פקח עיכיך oh‏ טסכ'י כּסי' טפ'ב טכ' לס"ו טסוח טלריך Misch‏ בכל eg‏
יחיל סול 7009373 סכי HM‏ סרס'ם וסר"ק, ₪3 רלט לכרי סרסנ"ן.
חל סכנ בעכין סטוסר ק רויס ספווכר נלף וס כּלקתי נספרי span‏ ישרקט
ווולתס ו65 קלסתי קקור תוללותיו, aha‏ קטכי ספריס טסבסתי, טטפיסותו
סין חוון וזִילס, כ"ל סקיתו, טנעל 6' יוסף חי כיקיס ססס, ונעל php‏ דפסה ,

20

+ הבאב ועכ'פ: מומן כתיבת חמורו, רכות. בשנים אחר תחקל "DU‏
m : 3 ; 2‏ בפפר'מ, דאם ישבו שם, רחיקשי קושי"אלי רבה בסי' ש'ע
א Se‏ לערב ע'ה וכי לא עשו הקהל עחובי חצרות, וירענו
ב ערים הגדולות בצורות חומה בריח ודלתים, ואף שיש

ים קרמוניוח כל ה

שבשנים ק / |

לושב הקושי' באופנים שונים. שאפשר שמקום היריד והחצר ה" חוץ לעיר או
/ |

ו ER)‏
ו ,

יץ וסק Dep‏ קנעס ל' כ"ו) ;אמר רי"ו בני עיר שהלכו. לעיר אחרת
6 : 4 צרקה ‚Dunn‏ וכשהם באים מביאין אוחה עמהם (ל'? Diane‏
א 9 | לנכי עירס טטתחצס. 03 כתכוס 555 מפכי חשל? טלס ילקו
סללקס לתזרס כיתנס /
סין ו בּר'א כשאין חבר עיה, כגון נורנקבורט וכיוצא בו, אבל יש
ab‏ חבר עיר, שהלבו לעיר שיש בה יהודים תנתן לחבר עיר, - 2

: Mn 911

חבורת עיר". נראה שהראב'ן לא א : ן יו יע
הולך ומחחלק על „vB‏ אלא כפשוטו, שאי . :
דספ'ד דברכוח PN‏ תפלת מוספין אלא בחבר עיר וכן ברה ל'ד ע"ב. ונקט
הראב פראנקפוהט דדבר בחווה, דאף שבּפפד"מ לא גרו יהודים, מ'מ לעח
יריד רבים באו שמה. ושגה m‏ מאד der Stadt‏ 696101016 9190860
Frankfunt 0. M. ©. 95.‏ יהוה איך שהיה בימי הראב'ן לא הי' קהל ערת
ישרון בפפר"מ. ואף שמצינו בקעה: ואתאונן ואקונן שהיו שם שבעים שנה
אחרי כן שת' ישיבוח, נוכל לומר שהמגורשים מקהלות אשכנז. וצרפת

שב על כס סורסס נגריססייס וררמטעקדט par ‚Do. "ae‏ כ" טכס סח"כ בקליכות
pn‏ ויקי עונקיו 65 רחקו כ"כ קט' טע"ו. וני ע"י ספוריס open‏
לכן לספר מ'ש בינקותי מישיט 0', עטקע כן כיכקתו op‏ עול

בנוכ) קשל קלקוכו על 5ב was‏ פֿרוכיס טלס כיטיו חכי ann‏ ת כ יס ס: BP‏
war‏ מסורס כלך לעס טול", ופרט גי סישיש; כסמר חלס סטוסר קהווס 0ת סלוו
טר DD‏ כו, וולה: קרפו ני יסודיס! וינולו ויסמר 3סס: 1655 סל על סלעות
שר עטיתי, עחס meh‏ 50 ס' וזתודס וֹתס מויתס זזֹת עשו; pp.‏ מותי גלו
עלמותי על john‏ ספלוכי נחוקס ins‏ סקיצס, jonb‏ יכופל שכי במקפת. = והקכס
ססלס 0 יזעו מוהרת ס' חסיליס סי' Mohr Ten‏ פקייס דברי ספת כטפלוס כך
על גופו לכו con‏ ככ? ער טס. ab‏ סרע גנס סלבר בעוקכו חי לסקוכם Pays‏
ופקידיו ומסופן חר. כי סעל: ıh‏ והזו על סיכן כטירת סיכת קיסוליס מניעס, כך
וכך יעטו לי לחרי „pin‏ ווֹתס nme‏ כ סורב (ביתי וירשק קס טיעקס בגומי, = PN‏
שקפקן ספקיל מעטו כן, ויעפרס ויקֹסרס בת כלס,

27

בגרושי ש' חתק"ו, חתקל'א, ותתק"מ וזולחם נחישבו בפפ"ר, כי ראשיה ונסיכיה
אנשי חסד היו מעולם כאשר סופר בדה'י. אבל קולוניא שהיתה קהלח גדולה
בתתנ"ו וחתק"ו ועליהן mama‏ הגזהה, צריך טעם שלא נכללה בקעה ?
ומצאתי נעמק הנכא לר' nor.‏ הכהן שכ' שבשנת תּחנ"ו לא נהרגו
בקולוניא רק מר יצחק;ואשה א' שלא ברחו, כי חסו היהודים on bus‏
של ההנמון אשר חלקם ב'ז מקומות, למען הציל „ons‏ וכן ברה" לשוטט
Schutt jüd. Merkwürdigkeiten TH. 1. u. 2.‏ שמוכיר. כל הגזרות
והריגות, לא זכר רק גר וש בקולוניא בשנת תחנ'ו, אבל לא דבר רשע בגופם
כ'א בשנים שהזכרתי. ‏ וא'כ אין Tan‏ ברברי Wilken 60660406 dev‏
Kreizzüge‏ שכ' בחתנ"ו נהרגו כל היהודים בקולוניא וגם שתי מאות שברחו
בספינה החזירו האויבים ונהרגו כאחיהם, שאם הי' כן, לא הו שחק מיניהו
ר' יוסף, שלמה יקטין כאב עמו וצרותיו, ולמה פרט מר יצחק ואשה? ועור
שהוא העחיק (כסטר 6רפך נסין) an‏ אדם גדול שהי' פמוך לחחנ"ו וישב
בקולוניא ובעירות הסמוכוח, ירע כל אשר נעשה בגבולו. ‏ גם לא אטה אוון
לדברי Abt Tritheim‏ הובאו mar‏ בספורי Schaab diplomatifde‏
Mainz‏ .ג Gefchichte d. Juden‏ שנסו "ב מאות יהורים מקולוניא באניות
וחקרייצפאַהרער השינו והרגו'. הגדיל לעשות מ"ב — "ב מאוח (ועקל כי כחלפו
Do»‏ סלברי' כי עקרס סלכיס. טקונוכי?. בע' מתק"ט;סי"-כסטר. יסופל 3ק5ן) והסופר
האמתי Schund Beitr. zur Mainzer Gejchichte 111. 402 Any‏ מספר
עפ'י Genebrado‏ כמו שספר לנו ר'י הכהן. הן אמת מראש בסתר דברחי
אל לבי מעת הוח נגד עו ספר הזכרת נשמות ישן נושן אשר באוצר ספרי
החכם כרמולי שנרשמו בהם הרוגי קולוניא והחל עם מר יצחק ואשתו
מרת רבקה ואח'כ פופר ומונה כמו ק'כ הרוגים על ק'ה, שדברי ווילקען
מישרים. אך כאשר קרבתי שמות ההרוגים אשר נקבו בכ'י להרוג" בקולוניא
אל שמוח ההרוגים שנרשמו בס' עמק הבכא, לא לתושבי קולוניא, אלא
לתושבי מקומות אחרים הסמוכים לקלוניא, והיו לאחדים „wa‏ ואבינה כי
הקדושים שמואל בן אשר ושני בניו שכ' עליהם בספר עמק הבכא שנהרגו
בנוש'א Neuß‏ ור' לוי בר שמואל וחבריו הרבים שנזבחו בוואבלצ"ק :6 /טשטף
hofen‏ וה' יצחק הל הנהרג עם קרושיו באילינדה Kindern, Linn)‏ "לו
‚Geldern‏ וע"כ 35 טסו סחל סעקוקות. פלוככו יותר עלתך Kanten 56 hab om‏
שכך mh‏ כי'ס ככקר בסולוכק Han‏ כסלגו סיסוקוס ע"י סקשחית Ava‏ כוללטה)
והרוגי כרפנא Kempten‏ או Kerpen‏ והרוגי מירא Mir‏ שאר מקומות,

נשמות להרוני קולוניא, באשר. הנה

הנמציא שלת. אבל האמח עם עמק הבכא ועם שוטט BR‏ עצמה
h‏ 4 0

: נהרגו כתתניו וגם לא בתתל'ו 2tem Rreuggug,‏ /כי ההנמון בקולומא נתן

ו 7 בל הונם — מנצר וואלקענבורג לעמור. על נפשם,

ליהודים נחתק"ו -- ח
הור Fee:‏
0 שונאיהם, ומה'ט לא יסדו קינה על גזרת קולוניא בחתנ"ו ותחק'ו.

, יְ לקרייצצוג השלישי בין ש'
u : El‏ 4 6 א ai in‏ יואל הלױ er‏
ee‏ וא א מר: na,‏ קולוניא רצו להסיתם
יי en‏ 0 ונעצו בהם an‏ ולונכיא (נטין 97 עי
.אל עבודה נכרי' והשלימו נ j‏
הי "happy Ihn‏ בספֿונכי, פרט הגלו := קומח, וכן נוכי) ויונק שרי אמו נשק
ו
en. Ira‏ בעור נפש חיה aba)‏ סלופכיס
כניס? ו sp‏ קנטי ?) וקלעום ב
וילילו ג(ג(ות קקקטיס) חללי חרב מובאים ערומים וערומות וכו'. ולכבד אגחתו
ומרירות לבו אשר שופך בה, יש לשער שהמקנן ראה עני עמר בק ולוניא,
וכן באמת דר יר"ה בקולוניא קורם שנסע למגנצא כמש'ל דף 5 ואף אם
נדחק שהקינה על בת קולוניא כוללת כל ההרוני' בחתנ'ן כו קאָל we‏
מתו "ac‏ כקוונגן) עור לא הונח מה שרבנו יואל הואיל לעשות קינה וה
רחוק כמו עין שנה מן גזרת חחנ"ו, מרוע om‏ לבבו כ"כ על גזרה זו יוחר
משאר הגזרות? ועד דאתא ר' יואל מאן אמרה? גם מ"ש יפרו ביפורים
בפרור וחיה, וקלעום באופני, זה לא נעשה anna‏ שמה, שאם
נעשה ה" ר' זסף הכהן מביא וקורא ראשון הרעה הואת, כאשר ספר לנו
כן בגזרח DM‏ בשנת תתקנ"ז. על תתק'ו וראי לא נשא קינה כואת, כי
לא הי' הרג שמה.
דע טים כלה בעמק הככא לספר גזרת תתק"ו Son‏ עם הספר: /ר'
אפרים בר יעקב 5 כל אלה ואחנה לבי להעתיק דבריו עור: ‏ והי
בשנח חחק'ם 1180 וצאו אנשים עברים מקולוניא באני', ובבואם לבּוברט
Boppard‏ ואנ" אחרת מגוי' נסעת אחריהם ויפצרו להמיר ככודם וכּו' וישליכום
חיים אל המים." וע'ז בוראי לא כיוון ר' יואל בקינחו וקנאתו שהוא סופר
ומונה כל מיני מיתות וסורין שנתיסרו, ולא זכר הנדוני' במים ולא הורע
טבעם בעולם, וגם מעשה זה לא הי' בקולוניא. שוב ספר: , ובשנת תתקנ'ז
1197 הוכו היהודים בעיר נושא Neuß‏ ויחנו אותם באופנים וכו' כל אלה

מולן ed‏ להסופר ספר הוכרת

הביא רי אפרים בר יע קב בספּרו אשר כ' בעת ההיא לאמר: כלוך ה'
אלקי ישראל אשר פדה נפשי מכל צרה, כי גם. אני אפר ים הייתי מתושבי
נושא. ואבא ג' ימים לפני הרעה אל קולוניא, וחהי לי נפשי לשלל, אך
באו אל ביתי ויקחו הוני עכ'ל רבנו אפרים בר יעקב eb‏ העתקת.ר'י הכהן
בעמק הבכא. ‏ ויאמר עור רי"ה, ובשנת תתקנ"ח )1203 -- 1198(
ואילך שתו היהודים כוס תרעלה, נהרגו זקן ועולל בחור ובתולה עם
איש שיבה עכ'ל ולא כל mp»‏ לפרוט גזרות: ap‏ השלישי וגזרות
שאחריהן, כּי יבש מקורו, mamma‏ יד של ר' אפרים כלה and‏ אבל קרוב
שבי זמן הזה והלאה ער חתקס'ד ישא הזעם גם בקאָללק, ושחו שם כוס
חרעלה, וע"ז נשא ר' יואל הקינה יבכיון An‏ ואל תשיבני אם הי"
הריגה בקולוניא למה לא נמצא' נכחבת בספר? אשיבך נודע מדברי הומים
לזולתנו שבשנים מאוחרות מ\ה ישבו יהודי' בקולוניא עד שנת ק'ט 1349‚ שאו
נהרגו כולם על ק'ה, כאשר העלילו שהשחיתו הבארות בסם המות (/
p. 254‏ 4 .91) ושב נתישבו בה כלפנים ונתנרשו וחזרו ונחישבו ער שנת
קפ'ג 1425 כי אז גורשו מקאָללן וישבו ברייץ (עד mac‏ תקס'ח סלו כתוטנו
נקקנלן וכל סי' כולל ככף) וכ'ו תמצא בקוראי הדורות (6' סנס וז' סכק) אשר
לא מבני ישראל חמה (וכטס וכעס ריגות טנק mar‏ גס „on‏ כקו ססלג וֹכקן

בערמורט בין תתק'ע — כפ'; ופלרי. קסלות כטו קספ עדת hans‏ בתקוז ח"ח ‚p'ob‏

nbsp‏ ּס' סוכרת Pina‏ יטן je‏ סכ" וכל סהלוגי' כקנו בטטות ) אבל סופרינו
נלאו. לכתוב גזרה וגורה של כל קהלה וקהלה בפרטות. ראה מ'ש צ'ר אחר
גזרת תתנ"ו: שאר פרטי גזרות ושמדות שעברו על עם קרוש לא רציחי להעלות
על ספר מטעם עמוק וכ'כ בשבט יהורה פי' מ'ט. ור'ג מאור הגולה קרא
בסליחותיו לבכי ולמספר ולקרחה על שבר na‏ עמו אשר הגדיל כים, ואנחנו
לא ידענו רק מעט ממאורעות האלה, וסופרי עמים ספרו מגזרה תקיפה על
היהודי" כאשר הלכו הצרפתי' לשפּאַניא ש' תתכ"ה (והאומר רגמ"ה כיון לגזרת
תתנ"ו טועה, דלעדות מהרש"ל הלך לעולמו ש' ח'ת, שנה שנולר רש",
ורבותיו של רש'י ה" תלמיריו כנזכר ברש'י ורשב"ם פסחים קי'א וסוכה מ'. *)
ועור מצאתי בקראניק א' בבבליאטעק בפפד'מ שבשנת ה' אלפים ואחת

mar 50 )*‏ 37 ספרלס לף י"ע ע'ב: ער כ' שנטס נטס סרכ ר' גכטון
ז"ל לתשונתו כללו/57ס שקע ar‏ 020 קרנו ל"י כן יקל כט'ש בסוף סתטונס. ועי'
פס כס'ל ספר תורס טנס 1939 טנטס כן שעטון כוכר סרנס פעעי' בפרלס,

וי 31
30

רה בפפד'מ לבד, HN‏ גם בהרבה מקומות באשכנו, כי עששרות TON‏
יאר Mongolen‏ ארץ אשכנז והחריבו מקצחה. ודיחו | 0
ארץ לאמר: היהודים שלחו ספרים אל התרתרי

א כמו רבנו מנחם בר יקב (עכפטר, כסטר mon‏ על קפנחו 6'
'ג) וכן הרוקח והרכנים הקורמים והמאוחרים, ‏ ורבי אפרים ב'ר יעקב
לא נזכר בתוכם, ואם שב רוחו אל אלק" ונקבר שמה, מדוע לא זכרו האוש
נראות כמלאות *ן ואחרי החפוש הגדול הזה ?

בעת ההיא באו התרחרים
אנשים בני בליעל את עם ה

לחו חביות
8 6 ואש אט וקחא העשויות בקולוניא, שמ
ל וברכושם, ‏ פני כהנים לא נשאו N‏ אולי 6 * =
ל לה הם הקונים וה :
Kork .‏ ו שי א צ'ל כרעת סה'ר שחי'
ei m :‏ | 4 = רחוק, לכן טוב nn‏ אותה לשנת ההקנ'ח ומשם ער
a NR‏ ליה, והיא עת קריישצו: השלישי.
Re‏ - :10 ר' 6 הלוי אצל ר' ברוך במגנצא כמש'ל
ee =‏ קולוניא ובונא ישא הוא וחברו ר' אפרים מבונא
Ne 6 6‏ וושבו שם. ‏ ואעשה סמוכים להשערה הואתּ. תרתי בלבי
= = בקראי רברי עמק. הבכא וראיתי שהעחיק גזרות קהלות ריוס
מכ" ר' ה בר יעקב, שה ראב'י הוא הי א
אפרים ברי"ע מבונא, חברו של ר' יואל. אבל מריש הוי ק .2
מבונא ה" הלא בנייס ישב לרעת עמק הבכא, ושוב בא לק

1 2 / פרים :
₪ במררכי ריש כתובות הביא תשו' הר'ר אפרים וקוראו בתחלה ר' א

ממגנצא? ואל חאמר טעות הוא, שהרי Hana‏ מצינו במררכי חיש ב'ב
שישב ברין ר'א בר שקב עם חבריו ר' יהודה ב'ק אבי הרוקה, ור' 12
ממגנצא ? {) כסדור סליחות לורמיישא נמצא מערבית לליל א' של ר'ה
פה הרוקח, שחי ער קרוב ל"ה אלפים, ולליל ב' מר"א בר יע קב מבונא,
א'כ אין ספק "m Yan‏ בוורמיישא וחקע אהלו שם, כי אין עיר בכל ערי
אשכנז ופולין וצרפת שאומרץ בה מערבית בלילי ר"ה, מטעם שכ' 8
הלכות ר'ה, שאין אומרץ הלל בר'ה, ומערבית כולו הלולא הוא. ובמהר"ל.

הטעם שאומרין בליל א' בוורמיישא שנהגו כרוקח שמשלימץ תעניח ער ji‏
לפיכך ותקן להם מערבות להאריך ער שחשכה. ובון שמעריבּים בלל א/ן
מעריבץ גם בלול ב', וא'כ ע'כ ישב ר' אפרי' בוורמיישא, ואף שה" זקן מרוקח
שכבר ישב ברין עם אביו 7b)‏ כסוף סקס סתטיעית עי' בסמוך) אעפי'כ הקרימו
מערביח של רוקח ללל א, משמע כשבא ר'א לוורמיישא. כבר החוקן
במערבית לליל א'. ך) הוריעני מ'ו הגאון הישיש מו"ה יעקב באמבערג אב'ר
דוורמי"שא השם ייו"ש שבס' הזכרת נשמות דשם הוזכרו הרכנים שחיו במאה

שמע נא פשר דבר לענ'ר. זה כמו כ' שנה נמצאת בביפליאטעק
בבונא. ספר זכרון. על Mn‏ תתק'ו וחברוחיה. מכ'י רבנו אפרים בר עקב
מבונא והיא עתה בּבית החכ' בערנייס בברעסלוי, ורב הודאות להחכ' קירכּהיום
מפה שהדפיטה Orient, 7 1845 na‏ ושם סופרו
כל הקורות אשר הביא לנו ר" הכהן אוח בא ות משנח חתק"ו ער תחקנ'ח,
וכ' שבחתק"ו ניתן לבני קולוניא מבצר װאָלקענבּורג ועמדו על נפשם ומסיים :
ואני אפרים כותב הגזרות בן י"ג שנה הייתי אז במבצר װאָלקענ:
בורג והיו DW‏ קרובי כי רובם ממשפחת אמי נ'ע. וספר עור אל
אחיו, שגם בצרפת היתה הנזרה ונהרג: הרב הגדול ר' פטר (עי' php‏ נינ
קל"ת וגטין ח' שפ)5 np‏ ר'ת) תלמיר רשב'ם ור'ח, וגם את רבנו יעקב )2(
שחי ברמר'ו פצעו ה' פצעים בראשו ונצל ע'י שר גדול. ואח'כ כ' גזרת בלו"ש
בצרפת שנשרפו שמה נפשות man‏ על ק'ה כ'ב בסיון חתקל'א ואמר: הגאון
רבנו עקב ב'ר מאיר מרמר'ו כ' ספרים לכל הקהל

לוח בצרפת Dion‏ שיקבלו
DV‏ זה לצום ולאבל, וגדול יהוה מצום גרליי, זהו לשון רבנו אשר ‚ana‏ וכן

נכון." שום כ' בשנת חחק'מ באה פפינה מקולוניא כמש'ל, im‏ ומספר
שהמלך ורירריך. (סיס 356 ל' יוסף סכסן עמק הנכל (Barbaroffa‏ לקח אחר
מעשה זה מן הקהלות ח'ק זקוקין כסף, וההגמון

לקח מן היהורים בתגמוניא
מ'ב מ

DIN!‏ זקוקין ,,ונחנו פה בבונא ר' MIND‏ כי היו אז פה עשירים" ואח"ב
כתב גזרת om‏ כמש'ל ויהי כאשר כלה לרבר ויאמר ברוך ה' אשר הוציאו
מניים בשנת תתקנ'ז, ג' ימים amp‏ הגזרה, והביאו לקולוניא.

ואף שאין דחכי לעשות סמוכין על כ'י שאמרו : מצאנו ראינו, דהשתא
חיישינן לופ טפי משני קדמייחא, כי רבים הזו לנו משאות שוא ומרוחים,
ורבים עינם הטעתם לומר: ,וה יש נושן ורחוק מאר מומננו", כי לא ירעו
מערמת יושבי גבעון. אך בנד'ר שכ'י ראבי'ע מבונא יוצא Da‏ ממקום אחר
שנ' עץ בעץ כי הוא. זה שהי' לפני בעל עמק הבכא, אין ספקוּכִּי and‏
ישר דברי אמת, עוד צריך אני להקדים כי שמעתי מהגאב"ר דוורמישא הניל
שמצא בספר אחר שרבנו מנחם ב'ר יעקב מוורמיישא הנזכר לעיל, ור'
המדובר ועור א' כדומה לו נקרא ר' שמשון שלשה אחים חיו בני אי

32

33
/ ה יבואהו דברי רבנו אפרים שכתב בהיותו בן
ושמו ר' עקב מוורמיישא. ונז

ור במבצר װאַלקענבור:, והיו שם קרוביו כי רוכם ו ור'ת מלך Inn‏ הרשב'ם כמ"ש מהרש'ל ורשב'ם חי'
ו ל יו מ בונא או מקולוניא הי' לו גם משפחת נ' שנפטר קרוב לתתק"ם,
אי 3 | פחת א מו Br‏ מיני" שאמו היחה וארבר ער מעט על הפישן השני לבהמז דברית שיר הפיוט שאומרץ
A ee en‏ או אפשר DI‏ בחיי אבו בני פולין: הרחמן הוא יברך אבי הילר, חתום אברהם בראשי הכתים
ריעש ו "אל שפחת אמו, וכאשר | PN‏ בעל, רה חס משיחו ובית הששי מחחיל כהן צרק. ולא נורע
A‏ א א בברור. מי הוא. nam‏ פיוטים לבני פולן ופחומים וחתומים אברהם. אי
ה en‏ - במקום א' גלה המחבר שמ, דביוצר לשבת ברית מילה לבני פולן חתום בוולח
עור מכ'י של ר' אפרים הרבה דברים (N‏ שרבנו אפרים יו בשנת תתצ'ג, א ל ל
שזישמםקרםלהרט שב) מש nn‏ בוו תת ואץ זה מחבר ס' האשכול (טטוכר סלנס נתיס קעיס, non‏
פה עשירים'' מזה נראה שבעת כתיבת זכרון הנזרות הי" בבונא וגזרה א אה הארי ר ו
na era‏
2 אש א ל 6 הלך הוא ורעהו ר' שאל הלו
לחתקס'ב והחל הנגף בקולונ /
מקולוניא לגליל העלין, כי יראו לשבת בערים האלה אחר שנעשו התועפות
בנייס ‚mann‏ כי רשעח הגוים היחה מחלה מהלכת מעיר לעיר בכל המחוו:
ואפשר שר'א ישב לו בוורמישא וקראוהו מבּונא, בהיותו מנעוריו עד כלו
רוב ימיו שמה ובגבולה. ya‏ בואו לוורמיישא כבר pn‏ הרוקח אף שה"
צעיר ממנו מערבית ליל א' של ר'ה והוא יסד ליל ב', ולבפוף ימיו הלך
למגנצא ונפטר שם, ע'כ נקרא במרדכי ריש כתובות ר'א ממגענצא (לגלתי
סחניפי עס ja‏ ילחק סכתוכ 1753(„ ועל כן לא נזכר בהזכרת נשמות חור
עם אחיו בני יעקב, וסרו בזה ארבע קושיוח אשר הקשינו. עוד נראה מכ"
eat‏ א אע א ל *) וכ'כ כע'י: חולו ק"ל פרפק כ"י סטונס ab‏ טוכ עלס זל sonen‏ של Ip‏
שבאה השמועה לאזני ר"ת ה" non‏ והוא ana‏ לכל הקהלות צרפת אל קרבותין 6 A age:‏ קולס. לסס, ול'ל פזולת : סריות סקיתו פזורס טחכר
וכו'" כמ"ש ראב" ורחוק להאמון שבעברו העבודה הזאת גוע ויאסף אל , >

ir‏ 04 רשטטעטטר ש' ל"י טוב עלס, סילכו קוסב גלרת hip „Mann‏ חחרת לקח לו eins‏ על ספיחות. בגק"ה,
רו כ' סופרי
עמו, ור א לא זכיר מקרה הזה, ובלא'ה כ' סופרי הדורו ש ועמיתי סג' קו'ס סרן פולל זניל סעירכי OEL‏ ל"י טוב עלס „no‏ וסלעיר סי' רנ ש%

ר'ת כקטטע כס' סישר סי' תר'ך, וסעל ללנריו שנתטו' קסר'ס :"כ סקטכות סי'
קח" כזכל ל"י טוב עלס man‏ של ' טחחס תלקיד רט"י. ולע טוסרט'ל כ', טרט'י

0 ככר סוכרתי 473 29 "OL‏ סרג לב "בכוכ 6 בטכת מ"ח, וחזלו וכתיטבו על "DE DIE‏ בגזרת תתכ'ו an‏ ,, חכות md‏ לק ‚bon‏ טבר בפ יוס "onahı‏ וקכיס בּטקות';
טוח כסוכר נד: נענס ז עיר מטוכס. כל שסיתס מטרופלין (סגמוכי קלונום מתכס כחלפס ולקללה, ול מכ ' עסס עכ'ל ופ זס חכו סומרין בוסף יס'כ,
כנכדס ע"י סנליעל ללרטין פעכק, וז סיסוליס וכו טני ובלקטס מורי סגלון קו'ס וסחלק סחתחול: תתכס (חרפה, ‏ סיכנו,. קפכי 3997 oe‏ וכ man‏ תכו"ת סו |
רקוכן כולד זליע ונס זכר ק' מקורפי סלורות מתי סנו spp bap‏ טכתבתי לעע לף 53 Mann‏ שבר בכל ימ וסכחה סוס ande‏ כס"ת, וסולרך כסתחיל כסי'ן zone von‏
כ Par‏ טעז ככר כחישנס, וכין טפ" למע" ימנו ג' לנליס על Ds‏ סקוללה. על סטר'ק.

רבו, א"כ

חותכו. של סרסנ'ק,
Lay,‏ טר סתולס ולקוכל

גקכ, ob "br‏ בבית קללטו כט'ש קסדט'כ. לופי על זס כיוון סרסכ"ל בט'ט פ'ח
דלוכב גי כקטס לעו 9351 סופיע לוח סקקט ננית p‏

19697 וכן Y'D3‏ לכזירס כך
כגלס. מו קסול ס'

Sp‏ יריו שכיוון על נסק"ל ל (ap‏ שזה לא הי' כהן וחי
אחר רש" זמן רב. אבל רבנו אברהם ב'ר יצחק הכהן שעשה ברכת חתנים
ור' יהודה הכהן שעשה ספר הרינים, ור" טוב עלם קדמו הרבה לרבותיו
של רש"י כך קבלת מהרש'ל. *) א'כ חי בחחלת המאה ה'ט אחר ר'א,
אמח מצאנו במחזור פולין גם פיוטים רבים 1b‏ אברהם בן אבגדור קרא
מפּראַג (גקיפ DIS‏ וחכעס וסי' mars‏ סגרוש Papa‏ ונפטכ fe. mag‏ וס
חנר amp»‏ 020 לנק

5 סכלסס שסוקקיס ס"ק לקכרכוס בפפ"ל וסבינותיס
> 003 כ' כסדר (one:‏ ומצאנו DI‏ פיוטים לר' א ברהם ביר שמואל

יא יע

_—

8

4

שפיר'ה") אחי ר' יהורה חסיד, מלבד כל ר' אברהם שהביא רו"ה. ותי'
א ע'ד, ש'א מאלה חבר הרחמן הנ'ל. ואם מחמת הבית המחחיל כהן
די חמנע ליחפּו ללא כהן, Da‏ הכהן נצב פחח השער במספר הפייטנים
= ר' אברהם הכהן בן מחבר ס' הדינים שהוא ר' יהודה

- *) אך m‏ שיש לו חיך לטעום ירגיש שהמשורר היוצר לב'מ )338
yon, ( 0‏ למקנא כם כשמש ויהלום, ברית' אתו החיים והשלום" (חחוס פס
A‏ ילחק. סכקן) הוא עצמו יסר הרחמן וכו' עד הוכן כסאו כשמש
ויהלום, ברית אתו החיים והשלום" והמנצח שם בוולת : שלח מבור אפורים
א עם א' מפזר ומפרד pa‏ העמים, יסד הרחמן וכו' לבשר נחומים, לעם
א' מו"מ בה"ע. m‏ מה שרצינו להעיר בפתיחה. ואחהי התפלות הברכות
והפיוטים Damm‏ יבא באורי כיר ה' הטובה עלי. ומצאתי הערות קטנות
לפרש איזה מלים מתנאון יעכ"ץ ומאלוף נעורי הג' מו'ה יהודה ליב ק"ב זצ'ל
ומספר קטן נקרא שבט יהודה. ‏ ואלו היו מספיקות אף למחצה לשליש ולרביע
הייחי טומן ידי כצלחת, אך עחה היא מוכרחת, עט סופר לקחת, ומ'ה
שאלתי אחח, לבלתי אפל אל הפחת.

*) פייטן. ‚ar‏ ור'ק ns‏ ופחק סכסן מטולל Sana‏ מב" סמקיט קו"ס. ת'ש:
טל" כל ילחק נעל ס?טכופ טסופיע רס'ק כּכית מלרמו סי' פייעכי וחכּל סיופל v2‏
שי Pb zum‏ וכי ספיע רס'ק גס בּנית מללטו? ס6טכול 05 סי' כסן, ונפיוטיס
פיחם ו חחוס 1930„ (כסן פו יסיץ וכלבי כטמר. \

**( ל"י סכסן סיק כלעת קללף ann)‏ "ל ע"כ (ל' נּסיליק) כיקי קגפ'ס
וסופיל רנוי פנלקס סכסן Aa‏ סוליל קנוי pp‏ סכסן pa‏ סכקן הליל לני
קנלסס סכסן, וס סי כימי "er‏ מקליכו כפרקם קנקל ב5' בנ"ח שכ' כט":

5 ת
סנכי קנעול כקון כוסורי חופו ומוטל על ערם nz‏ וכו' ab‏ בתי קלקתי PDiE op‏ ,

סנו וסיק כותנת 56 לדכי קרי ah‏ ספשרת סכסוכס 139 0כלסס סכּסן, np‏ כעיר
קשיכ טור טלוס כתנמיל רב gran har‏ טלס'י כ' כן מקפתו סין סִנלה ול
סנלסס הכסן סרסטן פ', כוון מזסלם'פ כ' מקכיו be‏ ר'ק סכסן, ר"י סכסן =
ס' סדיכיס, רנק קודס כרנותוו טכ „cn‏ כװל. nase‏ ר' שברסס סכסן סרלטון
ביר לבות יו מל רט"י, וכ na‏ רס"י, 030 ודי (ככקו כּ"כ, לסייכו גל" ב רני
חיר פפסן, ותפזתי סעד טנלקוטי פרלס 7ף כ"ב ע"כ מביס קבר עס 5" ID‏
Den PL‏ סכיו ר' מסיר סכסן, ולע טוקכו טל ל"ט סכּהן, ל"י סכקן, "a‏ סנטיל
pm‏ טסתרדכי פ"ק דכ'ק כ' שחנר ס' הליכיס. לפבי כגק'ס.

->=---

בלילה שלפני המילה קודם הלימור יאמר
הלומד בכוונת הלב תחינה זו:

יסי 119 מנפניך ס' wohh‏ ונסי סכותיט! סנוחל 303רסס
סוס IT)‏ חחריו סתפן כּלחעיס bh‏ לעודיטו ותעשוך חוט קל
חסד על סינד סוס לסיותו ha pin‏ כדי לסכניסו לבּרית עלוק
מילס כזמכס ותזלס סותו לסיותו bins‏ כסוגן וכטורס Dan‏ טרסויס
תסל חטוכט וערונס ע5וס זו לפני כסח ככודך כקרכן על nam‏
עקדת ילחק וס יסוכן ח"ו nnpn‏ סעילס ותסלח רפוסס וחיוס
ילד סזס ולעו כרפולת יחזקיסו מלך יסודס עחלין וכעריס. סנניס
מלרעתס ולכעמן מנרעתו וכקי רס על ידי Don‏ רכינו ולעי יריתן
על ידי ממישע. וכעס טתכניס סותו לברית כן תזלס לת nah‏ וחת
סמו לנדלן ולסכניסו כתורתך ונעכודתך וקדט Ins‏ עליו עד כו ירחו
כל 963 כו טס ס' נקרס עליו ויירקו עעכו hop‏ עס פור בעת
סטיפיו עס דיו כעת מעכּדיו ויסוו פניו מלסיכות וקומתו ah)‏
וחיעתו Pan‏ על סכריות ויסיס oh‏ לעעלס ונחמד לעטס ויזכן
סבותיו. רות בממחתן. וכטמחת ככו. גוו טיסוו עוסקיס גתורס
וכלת סלוס על יטרפל 7193 סתס ס' למדני חקיך.

מח שמנגן המוהל ביום המילה.

ונקצח קהילות אומרים אותו המוהל והפנדק פסוק אחר פסוק a‏
ייל וְכָרוֹת עמו הבר לִמַּרז אַתדארץ
הפְנְענָיי שיקהחתי ET ORT‏ וחיבוסי
הנשי לחת לזרעו: יוַתְּקֶם IST‏
כִּי צריק אֶמָּה! > ורא אֶתקְענִי אבחינו
בְּמִצְָיִם וְאֶ זעקחם שמעף עלייםדסוף:
חן אחת Dina‏ בְּפרְעה וּבֶבֶליֶעבְּהו
> א

₪ = מה שמנגן המוחללביום חמילה
ובְכַל-עם ארצו: סכי ידעת כִּיהזִידוּעֲלֵיהֶם
ע"ל שם Ayp> Dim» sm Dina‏
לִפְנֵיהֶם ויַעבְרוּ בְתוֹדְּיהַיִםבַּיִבָּשָׁה! פּוְאֶת-
neben onen‏ במצולת כְּמוֹראָבְן בְמַיִם
Om‏

י ושע יְהוֶה בַּייֹם הַהוּא אֶת-לִשְׂרָאֵל מיד
מצרים: 5 וירא יִשְׂרָאֵל אתדמצרים מרז
על-שפת הַיִם: none‏ יִשְׂרָאֵל ans‏
nn‏ אֲשֶׁר עָשֶׂה יְהוָה בְּמִצְרַיִם וראו
הֶעם אֶת-יהוה: פויאמינו בֵּיהוָה ובמשה
aa‏

מִלְחָמָה חורה שמו: > מִרְכָּבת פרְעה
וחילו Da a‏ ומבְחר שלשיו טבעו ביסי
סוף: יתְהמת DD‏ ירדוּ במצולת "aD‏
FON‏ ימי יהוֶה TI‏ בּכח ימנ הוה
תרעץ אוב ZIP‏ גְאונְךָ הרס קמיף.

מה שמנגן המוחל ביום המילה 37
nn‏ חֲרנָךיֹאכְלֵמוֹ כּקש: פוּכְרוּחַ os‏
נערמוּ Di‏ נִצְבוּ כְמוֹ"נַד ap Don‏
המת בְּלְבִ-יִם; TI?‏ אויב אֶרְרף אשיג
אַחלק שלָלוּ פתִּמְלָאֲמוֹ נפשי אריק חַרְב
חורישמו יָדִי: ינְשַׁפְּתָּ בְרוּחֶך !כַּסָּמוֹ יִב
N‏ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדירים: ס מִי-כָמֹכָה
בָּאֵלֶם יהוָה מִי כְֹּכָה IR]‏ בַּקּרֶשׁ: ינוֹרֵא
or‏ עשְׂה-פְלְא: פנְטִים ימינ תבלעמו
PN‏ "ּנְחִיהבְחַסְדְךְ עם-זוּגָאֶלְתָ:ֹּגהַלְתָּ
בֶעזְּ אִל-נְָה קדשף: י שמעו עפים ירגזון
חיל אחז ישְׁבִייּפְלֶשֶׁת! פאָז נבְהלוּ אלופי
אָדום אִילִי מוֹאָב יאחזמו רער: ”1 כל
ישָבִי בנע Sem‏ עלִיהֶם אִימְחָה mp}‏
בּנדל זְרוֶעך ידמו ana‏ יערדיעבר ap‏
mim‏ עד-יעבר עם-וו קְנִירֶז: פִתְבְאָמו
טעמו בְּר oma‏ מִכּוֹן לְּשִׁבְתְּּ פֶּעלְתּ
יְהוָה! יֹמִקְּרֶשׁ אֲדֹנָי STD‏ יהוי
Ton)‏ לֶעלֶם ועד: ייהוְהיִמְלך לֶעלֶם וֶער;
סֹבִּי ליו הַמַּלוּכָה ומושל בּגויכם: pm‏
מושיעים בהר ציון לשפט אֶת-הַר עשו +
nm‏ ליו הַמְּלּכָה: me‏ יי ִמְלד על"

8 מח שמנגן המוהל ביום המילה
כַּלהָאֶרֶץ! יבַּיוֹם הַרוּצש mm‏ יל אֶחָד
וּשְמו אֶחָד |

mins‏ וב לאמר: לשמע יִשְׂרָאֵל
Y‏ אֶלִֹינּ יי אֶחֶד;

Gebet der Mutter,

fo ihr Kind zur Befhneidung getragen wird.

Allmächtiger, Kiebevoller Vater! Kaum hat mein dankerfülites
Herz für die unendliche Liebe, mit der Du mir in der gefahr- umd
fmerzensoollen Stunde der Entbindung beigeftanden, "feinen
Ihwachen Dank ausgefprochen, habe ich jchon wieder Urfadhe, mid)
an di), Gott 8818008, zu wenden, um fowohl für eine neue
Freude zu danken, 018 auch um für die Zukunft Deine Hilfe zu
erffehen, Der freudige Tag ift erfchienen, wo mein Kind in den
heiligen Bund, den Du mit Abraham und feinen rechtmäßigen
Nachkommen gefchloffen, (שטעפ.‎ 908 Bundeszeichen dev an ihm 1
vollzogen werdenden Beichneidung aufgenommen wird. D Herr,
ich flehe Did) aus der tiefften Tiefe meines Herzens an, ftehe ihn
bei, dem jungen Sprößling, daß er nicht ur 08 Bundeszeichen,
fondern aucd, 908 Bundesherz unfves Stammvaters Abraham in
fi, tage, von dem 68 heißt in der heil. Schrift Neh. 9: „Da
Du fein Herz Div treu befunden, jo machtelt Du einen Bund mit
ihm.“ Stehe mir bei, daß ich ihm nicht mer für dag 9606 , fon
dern auch fiir den edelften (סעסעטסש)‎ des Lebens, die Erfüllung
feines hohen Berufes 618 Menfh und Yeraelite erziehe. Ya, laß
nic) ihn evzgiehen zu einem wahrhaft frommen Ssraeliten, ihr, wie
die Fromme Hanna ihren Sohn Samuel, anfenern und begeiftern
für den heiligen Beruf, Dein treuer Diener zu feyn זוטפ"פווט‎ 2
veichen Namen „Israel“ unter allen Gefahren, Verfuchungen und

Anfechtungen mit Ruh und Ehre zu tragen. Möge 908 Bundez-
\ unjeinem 101106 ihn ftet8 mahnen an die Pflicht der Heiz
leiiches von allen unlautern Gelüften, fie mögen

| wie fie wollen, eine Pflicht, deren Erfüllung Du

dm srael’3 Kindern forderft, weil Du in Deiner Gnade

40

fie, als die Nachkommen Deines 0160100105 Abraham, auserkoren
Haft, Träger, Aufberahrer und Vollftveder Deiner Heiligen Ihora
zu feyn. Berleih ihm Kraft und Beiftand, daß er in Deiner heil,
Thora, wie in thatkräftiger Tugend immer vorwärts [chreite, daß
er werde feinen Eltern Freude und Wonne, dem Haufe Iaraels
eine Zierde, und Alle die ihn fehen, ihn zu Denen zählen, von
welchen Dein heil. Wort fpricht (SE. 61( „den Wölfen foll fund
werden ihr Same, ihre Nachkommen deit entfenteften Gefhlechtern,
wer fie fieht, wird in ihnen erfennen eine von Gott gefegnete
Nacjkommenfchaft. Amen.

% |

Die alte, fürgere Techinna.

Möge 68 Dein Wille jeyir, o Herr, daß mein Kind, weldes
jeßt zue Beichneidung getragen wird, zu allen Zeiten fo frei von
Sünden bleibe, mie 08 jest ift, Daß 09 8 heilige Bundeszeichen
nie entmeihe, nie in Berfudung fomme, dein heiliges ₪00 zu
übertveten. Laß 08 für Deinen heil. Dienst gefund und ftark ter:
den, feine Nahrung von Deiner und nicht von Menfchen Haud
abhängen. Laß es, ohne Schmerz, ohne Rranfheit, ein. hohes
Alter erreichen und una, jeine Gftern, vecht Tage bei ihm (eben,
damit wir ihm mit Nath und. That Beiftehen können und 08 -
de8. 9001006 und der Hilfe fremder bedürfe. Behüte & por böfen
Begegniffen und Zufällen, damit e3 alfe Zeit unbehindert Deine
Thora lerne und Deine Oebote augibe, und Freude an Kindern
und Kindeztindern erlebe. Amen.

תפלת המוהל.

קודם שימול Bam‏ המוהל בכונה הלב תפלה זו יסדה Pen‏
סור ה', ואָנכי נקדתיה mama.‏ עפ" יסודי הלשון גם תרגשהי
למען יבינוה המוחלים אשר לא באו בסוף.

רבנו שָׁל עֹלֶם הִנְנִי מוֹחֶח וּמִשבַּם שמהלכי
לשמ הודול unten)‏ יש pie‏ לא לצרף חָֹהכי

%

4

Gebet de Mohel

vor der ווה הו‎

" 07 der Weit! 36 1006 und שו‎ und wihme Deinen -

großen Namen, af Du ng geidaffen, ein Etwas aus dem
Nichts, nicht a8 Zwang, fondern aus freiem Ahttrieb und aus
Siebe, 691166 und Onade, welche dir eigen find. Und größer, 8
ie Gnade des blofen Kebens ift De, wohle meine Pippen Did)
preifen follen, daß Du miv verliehft Seele, Heiligkeit und Geift.
טופ‎ weiter שקטון‎ Du mir Deine Güte zu Theil werden, daß

SE : Du nich wicht gemacht Haft zu einem Weibe oder unfreien Kuechte.

Am, ו‎ aber werde Dein Name gelobt und gepriefen, 8
Bit ‚air den reinen Glauben gegeben, zu glauben nämlich, daß
Du? bu allmächtige und wahrhafte Gott Kift, und daß die Lehre
Diners Mejtjeh, die [hriftliche, wie die mündliche, wahr

m בִּבְשָׂרי לְאוֹת בּינף‎ Sa אוֹת‎ akom N

לִחִּוֹל כָּלָכֶר. לְאוֹת כּי MEN‏ אלהינו זאֲנִי עבדף
Toys Din‏ ַקְּוֹשׁ בִּי Dos‏ לי a‏ אֶתָּה.
יִשׂרָאל. אֲשֶׁר 92 אֶתְפאָר-וְעוֹר נָחֵסּ לי מתְנת Dam‏
שִִׁיתֵנִי and‏ אֶמְצְעִי לְהְַנִי בְּנֶיךְ חרז ID‏
שָׁכִינחְֶ ולמול אֶתיבְשַׂר עָרלָתֶם וּלחֶתְטֶם') בְּאוֹרז
na‏ קֹרֶשׁ צַדִּיק יסור עּלם DIRT cb> ap‏
לָכ man m‏ ל אל שרי MORD‏ ותַצִילֵנִ
Dem‏ הָרַע 0 לְשַמֵּא אוֹת בְרִירז קֹדֶשׁ וְחוֹחָמֶךְ

*) נכל "abo‏ כ' 5סככיסס נַסות. on‏ סוכו ‚in‏ ונברכת טטיס מחקו,
ויעקב בחר כו תחתו: סחתיקס כסות, on‏ כולקי 5 פּכו, טוק פלוטו נסתוס ונסגול
195 סזתיס ea‏ (ויקרס ט")' קכל כשן יס וחותס 3 כקל, נכן סגסתי פחתמס,

it. Du haft das Zeichen Dei / Hundes meinem 101006

‚drückt, das Bundeszeichen zwilhen Dir und mir, und befohlen

daß alles Männliche befehnitten werde, um damit zu exfeien zu
geben, daß Du unfer Gott bift und ih Dein Knecht, geftempelt mit
Deinem heiligen Stempel; denn Du ]טוק‎ zu miv: „Du 06 -
mein Knecht, Igrael, deffen ich mic, rühme." Du-haft mir ferner
no eine Gnadengabe verliehen, indem Du mid) zum Vermittler
machteft, der Deine Kinder führt unter die Fittige Deines Shubes,
dadurch, daß ich ihre Vorhaut abfchneide und aljo fie befiegele mit
den Zeichen des heil, Bundes aufdem die Welt ruht, ) Serem. 33, 295
Der Fromme ift der Orundftein des 8 und Dein Volk find
alle Fromme.“ Spr. Sal. 10; Ief. 60). Darum flehe ic) זוע‎ zu
Div, allmächtiger Gott, dag Du mir beifteheit mögeft umd nic)

& befreien von dem böfen Trieb, auf daß ic) nicht verumreintige du‘
> | Heilige Bundegjeichen, das Siegel, כו‎ Du auf mein seit

חפלת המוחל

שֶׁׂמְתָּבִּכְשָׂרִי וכֵן כל"הנמולים על יָריוִשְׂמְהוּאָתי >
בְּרִית non Up‏ שלא ap‏ אֶל asp‏
ולא A‏ מִדּבָרִי סופרים או עַם נִדָּה.. או בָר N‏
m ME‏ וְעוֹף. או עִם ma‏ או עַם פַּנויָה בָּלֹא
קדושין: או כַלֶּה בָּבִית חָּמֶיהָ: in‏ עִם נֹשִׁיהֶם)שָלֹא
BE‏ ולא שום m‏ הגורכס sven‏ ה on‏

ayın Jan as on 0‏ ימרי

*( נסקוריס Dre‏ פיט pi‏ ככטון קט'ס סכנוי עס סכקוייס, א
מתסיקות 5 בכות יס ן, עי' פסחיס ק'ט ע"כ ורבס פ' na‏ גוככין כּטותיסן, sah‏ כפטון
קלס nes‏ קשה יִּות כפ'ח + כטיסס.

0

erhalten‏ וס Und eben fo mögen Alle, die ich bejchnitten,‏ א

08 heilige Bundesmal von jeder Befudelung durch Begatten mit
Perfonen, welche din, Dem heiliges Gefeß, oder die Anord:
nungen unver Weifen zur Che verboten find, von jeder Befude-
lung duch, ehelichen Umgang mit einem - 2 zur Zeit der Abfon-
dehung, oder mit einem Thiere, oder mit einem ung verlobten,

aber noch nicht angetvauten Weibe, oder mit einer Nichtisraelitin,
= bon jeder Verumveinigung durch unnatüvliche Befriedigung des
Gefärlehtstriehes nit ihren Frauen, und von Allen, was vielleicht

dot gungen ner der Befchneidung vereitelt würde! Möge keines
meiner 4 Kinder, feiner von Denen die ich befehnitten, wie überhaupt

% שי 5 ו 8 ריט‎ je אי‎ ee" Bent

:
3"

חפלת המוהל

את על Om» DANN‏ נְחוּשָׁהנָגֶד Omen‏ ולא
יבשו Dbiyn‏ הַזֶּה ולא למ לעולם הַכָּא - ויחי רָצוֹן
ae‏ א אֶלֹהֵי וְאלֹהֵי Moin; DIOR‏ ארזדאליהו
הַנָּבָיא ַתָּה לִרְאוֹת Form it meh‏ חילד הַוֶּה בָּרִיא
ולא חולה כְִי Diane)‏ מצות מילה בִּוְַנָּה וני

Kay ap Am לִהִמֹּלוכְהנְ וכשורה וַּכְוְנָה‎

ְּמִצֲוָה זו כְאֲלוּ הקרבתי ER‏ על בי בח וכעקרת
pm‏ תִרְצָנִי א הָרַבִּים וְשָלֹא יִסכֵּן חיר חַזֶה
om‏ (שלום מַחֲמַח הָיָה nbeim‏ רְפוּאָזּה וְחַיִיםם
ללד לאמ רז app‏ מֶלֶךְ Komp am‏
רס הנבומה Barren BEN‏

ihe 900006 gegen 650106 , melde fie um ihres Glaubens willen

befämpfen, ftähle ihre Stirne gegen die Stivne Sener, damit fie -

nicht befhämt werden im diefer Welt umd nicht zu Schaden in

. der fünftigen. So möge 68 Dein Wille fein, Herr, mein סע‎

meiner Väter Gott, daß Du mir herabfenägft den Propheten Eli:

[000 , umt Die Ausführung des Gebotes mit anzufehen. Möge das

Kind gefund fein, frei von jeder Krankheit, damit ic) die Heilige
Pflicht der Befhjteidäng zur. gebotenen Zeit vollführen Tönne.
Degnadige mich, fie nad) richtiger Art und Were zu vollführen
und mit der geziemenden Andacht! Nimm diefen Dienft jo auf,
wie die Darbringung eines Opfers auf Deinem Altare, und mögejt
Du in Deiner unendlihen Barmherzigkeit daran Gefallen haben,
mie an der Opferung 300091 Berhüte, o Dater, da 8 Sind,
durch die Befchneidung irgend welden.Schuden nehine, Sende dem’
Kinde und feiner Mutter Genefung und geben, וטו‎ Du genefen

hießeft Jechesktahu, König von Jehude, non feiner Rrankgeit und 6)
die Prophetin Mirjam vorn ihrem: 2151; und den Naman Kon u!

nben‏ המוהל

nn‏ עלזידי מֹשָׁה רַבֵּנוּוּכָמִי יריחו by‏ אלישָע:

man‏ מִצְוָה זו oma‏ עלינו שָלא nn‏ העכוים
רות רָעוֹת לבטל מִצְוָה זו וְלֹא שום מִצְוָה ua‏
וני DRIN Ab‏ אָבִינוּ שָׁהִכְנִיס תַּחַרז כַּנְמֵי
הַשְכִינָה שֶׁנּאמַר וְאָרז-יהַנְפְשׁ pin‏ עָשוּ aa‏
ובְכוּת מִצְוֶה זו הַחֲתוּמָה בִּבְשָׂרנוּנְכָּה לראורז ָנִי
הַשְׁכִינָה כְּטוֹ שֶנָּאֲמַר מִבְּשָׂרי אֶחְוָה אלה ON‏
מן Dam‏ כְּמוֹ שׁנָּאָמֵר גם אַתְּבְּדֵם md TA‏
TON‏ ושלח 122 הנֹאֵל mama‏ בְּיִמינוּ אָמֵן:

feinem Ausfage, und wie Marab’s MWaffer geholfen wurde durd)
Mofcheh, unfern, Lehrer, md Ieriho’3 Duelle durd, Elia
(U. Mof. 15; IV. Mo. 13; 11. Kön, 2, 9, 20).

Um diejes Gebotes und feiner Ausführung willen evbarme
Did) über ung, daß nicht fremde Nationen verderbliche Beichlüffe
faffen, uns am diefem Gebote oder an andern zu verhindern. Laß
mich exreichen\die Volltommmenheit unjeres Baters Abraham, der
Viele unter die Fitlige Deines o6waltenden Schukes gebracht hat,
wie 68 heißt: „Die Seelen, die er gefchaffenin Chavan“ (1.M. 12).

Um diefesg Gebotes willen, 8 unferm leijche 618 Siegel
atigelegt, laß ung den Genuß, Deine Erhabenheit zu fhauen, zu
Hl werden, tie 05 Heißt (Hiob 19) שופ טול‎ Weihe meines
‚Dei 68 werde ich Gott jchauen“ und bewahre ung vor der Hölle,

RB Heißt (Schar. 9). „Wegen des Blutes Deines Bundes
Beine Sean aus der. Grube“ und ]6(\66 ung bald

יאר
ל וח' / 5
א | = כלוות סבת ע"ס סטף

סרר המילה בקצרָהי

המוהל Dann‏ העור החופה את העטרה בג' אצבעותיו ומוחחו למעלה,
בכדי שאחרי שנחתכה עור הערלה תתגלה העטרה מכל הצרדים בארכה
Ann. ‚mem‏ מאר שלא יתפס למטה לצד הכים כי אם מעט מעור
הערלה, באשר שם העטרה קצרה מאד כאשר נרגש במשוש בקשוי הגיד,
וטוב שכּניס מה שתפם תוך צכת של כסף (ק[עאווע, 33( כמנהגנו
באשכנז, כדי שלא יחתך יותר או פחות ממה שתפס. ואה'כ יברך ברכת על
המילה (כפפל"ט כוסגין 7235 קולס מתופסין. כק'ס plan‏ סי' ע"ס ועי' 6" ומחס'ש
שקוחין 1937 (j73‏ וחוסך תו"מ בוריזות. ואה"כ ימהר לתפום עור הפריעה
ע" שתוחב צפורן של בהן ידו הימנית המחור לכך In‏ הנקב = ויזהר שלא
ידקר צפרנו בעומק וימחץ בשר העטרה — ותופסו מצדו האחד, ואה'כ
חופסו מצרו השני בצפורן של בהן ידו השמאליח וימשכנו משני צהיו ממעל
לעטרה וקרענו שם לשנ'ם קרעים לכל הפחות ער שתתגלה העטרה מעור
הפריעה מכל צריה. = ואם עריין נשאר מעט מעור הפריעה רבוק בעטרה
צריך לחזור ולסלקו. — בין חפוך לפריעה מכרך אבי הבן להכניסו --- אחרי
גלותו'העטרה יקה. מעט "ן van‏ ומכנים בו האבר ומוצץ הרם עד ששא דם
Mann‏ ממקומות הרחוקים, ואח'כ כורך פביבות האבר למטה מעטרה
במקום החכורה ס פוג רּך ומחרקו ע'י אספלניח שקורין העפּטפפֿלאַסטער
שא בעין מזור ‚um‏ והינו שכורך מזה חתיכה קטנה -- באורך אצבע
וברוחב כחצי רוחב אצבע -- סביב הספוג, וכשבא ראש האחר מחתיכה
הזאת על ראשה השני, והמוהל דוחקו, מדבק רבוק גמור על איזה שעות ולא
במהרה עתק. *) ואח'כ מברך המוהל בפה'ג, אשר קדש וכו'. נוחנים הערלה

db Zn

: א
tar‏ / יי יט ב
*) שהלוכי. DM ko ah‏ לס יס צקכת ken‏ ספול קסוריית בלנוק זס?
וספכתיס, | לממחק "שי /

כ "םס טייך 636 בקבר mens‏ סטטח מו סותס סכקב
13 סעקוליס ועופס סכּלין חכק וסמטכח רטו' פרט"י סמחלק
0 ח, emo‏ סתו'ם שף עור כין סעקוליס ג"כ קעתו „pihnab‏ 6בל op‏ כותן
קלס קֹח? טל סעסטפפלנןסטער על חכלו וקוחקו כיקי שותקייס ג' קו ד' פעות על
שסספוג pinpp‏ סניב סקכק ור כדבק טוב סי?: סרי וס סוס כטי Inne‏ נטנ

בחול או בעפר גם רוקקים בו דם המציצה, וכאיזהו מקומות שורפי
וסמוכים למנהני' אלה בילקוט mio‏ לך לך ובפ' בלק רה מי מנה וע mm‏
ונהגו להדליק "ב נרות קטנים בשעת מילה כנגד "ב שבטים, ונר גדול aan‏
עד יום ג' למילה עי' מהרי'ל. ושרש המנהג תמצא סנהררץ לב ע"ב עי'ש :
בתו'ס. וכן מצוה לעשות סעודה ביום המילה. עי' באורי.

הנולר כשהוא מהול וראי (דחויכן פסף ערפס כנופס סין נו) צרכינן עכ'פ
להטיף 8מנו דם ברית, והיינו בעטרה במקום המילה, ואין מברכץ על המילה
ולא להכניסו ולא אשר קרש. ומדברי שיך וטו'ז ופרישה משמע קצח שחטפה
זו ע" ס כּין היא. אבל במהרי"ל כתוב: ר' מנקוט ז'להי' חוחך מעט בצפורן
את הנולד מהול כרי להטוף ממנו דם ברית, וזו לא mn.‏

,

רטי" ע"ג קכחו, סכנל סוחלקס וכתערחס קע'ש, ‚mac hip we‏ ולס סי" ע'ג
מכתו קע'שלונפנס spp mass‏ על סכלי 0 "a abnnab‏ נסחזירס כדסיתס
נעקונין ק'ג, לף שטלקי pn‏ על ‚nes‏ לכל" Sum‏ ויפט. ‏ ולול יש בו דיק
קלד ac ‚Inh‏ הלקנ'ס פסק וסכיו קרן סוף פ"ע סקלנקן כייקות נקוכן של ‚DD‏
ס"ו תולת תופר וסמפרק. כיירות: קנוקיס קולדת ‚van‏ וס'? קקנק. סוק? 6 כנל
סעיל סקָנ'? לוק on‏ כעעס סלנוק כקיוס סייב סקורע סנל 653" 65 כלחזיכן
בחותקות. שנקלקע SPD‏ וחותך כיון עקיכס טל קוק וס'כ ככל"ל כיון je‏ עשוי
לקייקס, זדקכס כיסס Tb.‏ טיפרק ph‏ סיזס שעות, ih‏ כפן תולק דתופר, ‏ לתופר
ma‏ בעיכן של קייקס, ‏ ללסכי יכו סיו על טקשל (16 ללעת סלעכ'ס טיעטס ג'
תפּילות) וכ"כ רס"י סוף. DIL‏ , סקוטר pas‏ 55 סוי טל קייק, למכתק כטינט. וכן
כסעפעפפלפוסטעל עיכיכו הו דתנתק, כטיבט, ‏ וכן כעתכי' סוף עלונין כולך עפוו
גי כקלט ססיכו 050 „mus‏ וכיהשנטי פַכ כתני רני כקס בספנעו כּנת כרך
mb»‏ ספוג וקטר min‏ גקי קכחון וקערוכן De‏ קספוג mh‏ טרפ לק מטטר קחכס,
וגעי סי' jn‏ סקוכן, ‏ ולנו קשוס קעורס 5 קסמר, ט'ק לפוט Der hip‏ כיון ו
br‏ קייקס, וס'ס כלכוק פסוכו Se‏ קוימס. N‏

ול לכי סוער, oh‏ קפער נסחזיקק סספוג ע'י כרוכת חוט a2D5 Sans „ED St‏
כו עשר פעקיס ולין 5ריך לעטות קטר טל קייק?, ann‏ פעטות כן, וֹן מכסגי כפקלתי

;בסבת, | וסי"ק,

סדר המילה.
4

6 .

ו א
בשמביאים ‏ התעוק לביהכ'נ או לחרח/שמולין אוחו, עומרים כל
הקהל ואומרים :

Isar ָּרוּךְ‎

יאמר המוהל: אמר הקב'ה לאברהם אבינו התהלך לפנ mm‏ תמים. הנני
מוכן ומזוטן לקיים מצות עשה שצונו הבורא יחברך למול (כט?ב Sp‏ נכו קוסין :
ph‏ נכי) לשם יחוך קורשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו:

ואח'כ יקח המוהל את החינוק מהמביאהו וישים את התינוק על הפסא אשר
Par‏ לאליהו ויאמר:

רה NEST‏ שר | אלירהו זכר קלמוב:

Henn)‏ אמר: זה הפסא ש א שלאך הברית שיתנלה במהרה בימינו. וכן בת"י).

ועחך קויתי יי;

רתי לישוערתה . » יי ומצורתיך עשיסי:

ליחו מלאך aa‏ הנה שלך לפניה:
2 על ימעי aaa)‏ שברתי לישועתף
ו שש SR‏ על"אמרקה ְּמוצאישלר-
2 לט רכ לֵאהְבִּי חורְתֶה ופין למו
| מִכְשלְאִשְריתִּכְחַּחִָּרֶב ur‏
a era‏ קדוש ba‏

> ויקח הנער מ6א של אליהו rn‏ על by‏ הפנדק

- בָּרוךָ אַתַחָ יי להינו מלף הַעולם אֲשֶׁר
קשנו וו וְצוּנוּ על ‚ron‏

=

Beihneidungsaft.

, | das Kind in das Local gebracht wird, סטו‎ man die Befehnelding

pornimmt, müffen alle Anwefenden aufftehen. und jagen:

ְּרוךְ. הבא
!וו וטול Gefegnet jei der‏

Der Mohel nimmt das Kind vom Gevatter und 1606 68 auf dem neben
dem ו‎ ftehenden zweiten Stuhl und |

Diefer Stuhl foll dem Eliahu, gefegneterni Andenfens,
geweiht ‚fein! . וו א‎ harre ich, Gott, =

96 hoffe auf deine Hilfe ‚He, und 66 Deine

] ן‎ Eiijabu, Öefandter פאט‎ heiligen , Bundes,

hier )8 006 = Deinige. Steh: 2 Rechten und
- Anterjtüße mid). ch hoffe auf d 8 fe, Gott. ₪

freuel mich mitsdeinem Befehle, io | 7 inder großer -

- Beute, Bolltommener Friede if 9
Lehre שיט‎ tr ו‎ fein Unfall:

ש

-- סרר ברית מילה

אבי הכן מברך:

ins‏ אתה יי אֶלהינו Tora‏ העולם א אשר
קדשנו ַּמצוְֹי my)‏ לְחַכְנִיסוֹ a2‏
של אַבְּרָהֶם אֶבֵינו:

והקהל עונץ:

כּשֵׁם שׁנּכְּנֵם לַבָּרית. 13 Dam‏ לחוררק
ִּחְפָה וּלְמַעשִים טוֹבִים!

ואח'כ mp‏ המוהל פופ -הברכה an‏ וכ' המנהג : המנהג בספרר, וכן
באשכנז, . לומר לקח הברלה, ברכת ארוסץ ונשואין ומלה פּברי
מרנן ע"ש כ' טעמים = סי דו בשם, רב הא! BE‏ ומ"ש --

an

EN en מֶלֶךְ‎ on אַמָּה וי‎ 2

קדש ידיד DIA‏ וחק כּשָארו שם וְצְאִצְאיו
חָתֶם בְּאוֹת בְּרית קדש על כֵּן Data‏ ואת

אל חקי und‏ 3 צורנו nız‏ להציל ידידות \

שארנוּ משחרח לְמען בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר שכם
ES PEN wi‏ יי פורת הַבְּרִית!

vTmRN =‏ אבורתימו a8 Dip‏
1 | העקש הוה לא לא wm‏

Befchneidungsakt
Der Bater des Kindes fpridht dam“ er
Selobt feift du, Gott, unfer Herr, König der
Welt, der du und durd) deine 636 geheiligt und ung
befohlen haft, 06 (das Kind) einzuführen in den Bund 6

unferes Stammwaters Abraham.

Die Gemeinde pricht: 6

| Mie 68 nun in den Bund eingetreten, fo möge ed '
aud) in der Erfenntniß der heiligen Lehre vorwärts
fchreiten, zur Verehlichung gelangen und zu allen guten
Werfen von Gott bedacht fein,
Der Mohel nimint יו טע‎ Mein gefüllten Becher ud 1)טטן‎
Gelobt feift du, Gott, unfer Herr, Weltregent,
Schöpfer der Weinfrucht: =
Gelobt feift du Gott, unfer Herr, König Der Welt,
der den Liebling im Mutterleibe geheiligt, 6066 an
feinem Sleifche vollziehen, שן‎ wie feine Nachfommen
: befiegeln 066 mit dem Zeichen des heiligen Bundes”
Dafür Gott des Lebens, bleibe du unfer Hort und 0.
Theil, Öebiete, daß Deine Treuen verfchont טוט‎
' vn, ואווא‎ um 8טס‎ Bundes end du "
ל‎ 4 ) 1 Gott, ; Sch

un 0‏
Mutter, 0%‏ א זי
שו א /

סדר ברית מילה ‏ =

שי

Par /‏ הָאָב כּטסקכ קוס סקוסג יכענטו יס :

יהי רצ שאשמח בץצא ‚ab‏

ו \
בוצק חַלְצָי יא

‚oma pr ,לוקיכס‎ 360 יתוס‎

תל LEN‏ ישמח האב בון ערן ביוצא חלפ | "
man an‏ |

יחוס ofen‏ סכיקול, ‏ יסמל סקוספ: 1

כַּכָּהוּב ישמח ישמ האב ביוצא חלציו Din‏ אמן ="
ער בפרי בטנה. En‏

TON] DIN

ישמח האב בּנן עדן ביופא חלטוו וחג .

+= אמו בנן עדן בפרי בטנה.‎ = a

יתּוס קסב וס6ס סכיקונ, סקר ano‏

ER nn. TON? 6 בע % ברית‎

MS כַּאֲשֶׁר‎ Din? FA, u2 חק‎ 4

}ר

|

Bei neidungsakt

er Bater freue fich feines 6507001008, und die

Rukter ihrer Zeibesfrucht, wie 68 heißt: ,,656 wird 60
en dein Vater und deine Mutter, und frohlocen

: ' Deine Gebärerin.‘ Serner heißt e8: ART.) ging an Dir

vorüber und fah dic liegen in deinem Blute, und ic)

fpradh zu Dir: „Sin deinem Blute 1606! ch foradı zu

dir: „Sn deinem Blute lebe! Ferner heißt es: ,6

gedenft er feines Bundes, — 068 Wortes, das er 6
taufendfte Gefchlecht geboten, — den er mit Abraham

gefchloffen, und feines Schmwurs an Sizchaf, welchen er

9000 zur Satzung aufgeftellt, 4101 zum ewigen Bund,

Serner heißt 68 + Abraham befchnitt en Sohn וס‎
als diefer acht Zage alt war, fo wie ihm Gott geboten.

Danfet dem Heren, denn er ift gütig, וטו‎ währt feine
Gnade! Diefer Fleine א‎ N. möge groß werden, md
un eingetreten, fo möge er auch

Bi der | igen Lehre vorwärts fchreiten,

| ואח'כ ותפלל המוהל: .
, א רַבונן של עולם יהי לצון מִלְפָנִיְ IN‏
, וּמַרּצָהּ bapkn‏ כַּאֲל חקרפקיהו 395 כָּסָא כ

ה הפי ר רטע על va‏

:א

un‏ ברכת ] המזון:

חי ור pl‏ בנטטן! om‏ מס וְהִי שם: יד מברך מַַָּּה ‏
יו 1 (נעזלס קוסיף שיט

= עו . .+ וסקזקון סור ברשוה +

א א ובטוכו a‏ ו וכל ספול פס כו חורו na‏
ומבּורך שמו חמיד לעולם ET‏ ר טוק ול ברו שאכלנו
מִּשָׁלוֹ aaa‏ חֲיינ: ׂ
בָּרוֹךְ הוא Sana‏ . =
רו SER‏ יי wie‏ מלף הלט
הו אֶת-הָעוֹלֶם כְּלוֹ בּטוּבו בּחן בִּחֶמר
Damm:‏ הוּא נוחן warb ans‏
כּי לעולם חסרו; וּבְמוּבו הגדול מָּמִיר לא-
ab Son‏ ואל וָחַסרדלנו מזון לעולם mp‏
צור שמו חגדול כי. הוצק זן ומפרנס

ל San‏ לכל ומכין מזון Boa‏

INTER =‏ בָּרוּךְ אַחָּה יי 0 TER‏ ה
mb) To‏ = :
קאַמוחנו צר an‏ טוֹבָה

2 ראנ ” | לינו van‏

| pn ובדים‎

BE‏ יע ₪ רר

Bi

Tifhgebet.*)

Selobt feift du, Ewiger unfer Gott, Weltvegent,
“de שו‎ ganze Welt mit feiner 06 rei mit Ge 2
ו‎ Huld und זט( יול‎ ₪

Sleifchlichen, denn ewig währt feine .

Ulgüte hat 66 uns niemals gemangelt, und wird uns
in Ewigfeit feine Nahrung mangeln, feines großen
Denn er fpeift und nährt Alle, זו‎
Allen ו‎ ; und beftimmt Nahrung für all feine Ge:
fchoöpfe, die er geraten. , Gelobt feift
der Alles ernährt,

Wir danken dir, Eiger unfer Gott, וק קספ‎
unfere Borfahren haft erben laffen ein anmuthiges,
guted לת‎ geräumiges Sand, und daß du, a
unfer Gott, und herausgefüßrt aus dem Shoe Misra
jim, und befreit vom Sflavenhaufe, dein ל‎
7 ]וו‎ Körper aufgedrückt, Deine Zhora und

Namens wegen,

u, Cwiger,

dit, Deine Sakungen ung befannt gemacht, N

% RU Beheben Nitns wird טפט‎ dem Tifehgebet folgendes Ei
ו‎

גורה לשמף ָּהֹך אמוני: בְּרוּכִים mb DAN‏
בּרשוּת אֶל An N) DIN‏ לעה בַּעָרֶה?
אל IN)‏ בִּנְבוּרָה- FREMDE Da‏
בַּרְשׁוּת התורֶה: מקדושה: טְהּוֹרָה הִיא WB ON‏
צִוָה WIRD‏ :
בּחשוּת הַכּתֲנִיטּ Om‏

er ung

ODE Ba ae mw -

AN ==‏ עצמותי.

1 ברכת המזון

Dom‏ חן Som‏ שְׁחוֹנְתָּּ וֶעל אֲכִילר
man) Mina‏ זן ומפרנס אוֹתֲנוּ ram‏ בּכֵל-
וֹםוְּּכָלעתוּנְכָלישְעהוּ 46 =

ol‏ וויתע? ונד פורים: פעוט וירד היער על הניסים געטפרטכטן.
על הַנְִּּוְעַל הפרקן על הנכורות ועל הַּתְשׁעוֹת.
של הַמִּלְחֲמוֹת. op‏ לאבותינוּ Dias‏ הָהֶם
ח: an.‏

לחנוכה. לפורים.

ימי מִִּתְוְחוּ ma‏ בִּימִי BON DR‏
Dim ma‏ חַשְׁמֹנַּי בְּשיּשׁן הַבְּרָה כְּשָעְטָר
יניו abe may‏ עֲלֵהֶם pm‏ תרשע
mim Th‏ על mal‏ פקש לְהַשְׁמִיר ae‏
מל = לְהשְִׁיחֶם וְאַכֵּד אֶהיכּלהַיהוּדִים
ara aa‏ מנער ועדד זק טף
NN oa Den nme a ale‏
ְרחֲמו m‏ בַּשׁלֹשָה עשר לְחרש
עֶמ לָהֶם my‏ שְׁנִים---עֲשָׂר' הא
> צְרְתֶם open aa‏ חֹרֶשׁ San‏ וּשְׁלִלִם
AI‏ אֶת -דִּינָם נְקְמְתָ לבוו: ואחה ברחמיף
ms men Dam mon ₪"‏
m 27‏ הַכָּשֵׁם mw‏ וקלקלק אד
בי mein TA‏ ממְשַברתו . בורז

וטְמְאִים 72 מְהוֹרִים = גמוּלו Senna‏ ותלו

וְרְשָעִים ביר 2 =
73 פדקים אחזְאבָנִיועַל הָעֵץ:

0
טופ‎
"eben, 6לסח0)‎ und Huld uns begnadigt und mit Speis
fen ung verfehen haft und und nährft an jedem Tag,
zu jeder Zeit und Stunde,

Am Weih- md Pırimfeft wird Folgendes gefprochen :
Sur die Wunder, für die Befreiung, für die Heldenthaten,
für die Siege und für die Kriege, die du für unfere Vorfahren
geführt in jenen Tagen um 9106 Zeit.

Am Purimfeft.

Sn den Zeiten Mardechai’s
und 6/0678 in der Kefi-
denz Sufan, 008 der Böfe-
wicht Haman wider fie auf-
fand, da wollte עס‎ vertilgen,
umbringen und vernichten alle
Sehudim, von jung bis alt,
Kinder und Weiber, an 2
nem Tuge, am dreizehnten
de3 zwölften Monates, dies
ft der Monat 90008, umd
ihr Vermögen plündern Iaf-
jen. Aber du, mit deiner
Albarmherzigkeit, ftörteft fei-
nen AUnfchlag, -
feine Gedanken, brachteft
jeinen Lohn über fein Haupt,
ud man hängte ihn und

jeine Kinder an den 6
gen.

Am Weihfeft.

Sn den Zeiten 068 6
jahr, Sohn des Hohenpriefters
Sochanan Chasmonat md |
ner Söhne, 018 008 6
11/66 jawanifche Neich wider dein
Volt 38000 aufftand, um 68
deine Lehre machen zu vergeffen
und הסט‎ deinen Subungen
abzulenken, 98 ftandeft du
ihnen mit deiner Allbarın-
bevgigkeit in ihren Nöfhen bei,
Kümpfteft ihren Kampf, ftritteft
וו‎ Streit, קאש‎ ihre

Vieferteft Helden in

ie. Hand der Schwachen,
₪6 in die Hand
Unveine in

Frevler

58 ברכת המזון

Do‏ ביר עוסקי חוֹרְתֶּ man‏ עשים שם גָדול וקדוש
בעולמה 0 ִשְׂרָאֵל עָשִׂיחָ תֶּשׁוּעָה ְרוֹלָה pe)‏
ְּהַיֹם הֶַּה וְאַחַר-כֵּןבָּאוּ a2‏ רביר בִּיחָך Ba‏ אֶח-
om Tomas na bon‏ רות בְּחַעֲרוֹת
קרשף WAR!‏ שמונת ימי חֲנַכֶּח Sog‏ לחורות וּלחֵַל
לְשְָָׁ RN‏

op‏ הכל יי אֶלְהינוּ mas‏ מוֹריםט לֶךְ
ומבְרכים rat? Fran? nis‏ 92 לח
Tan‏ לעולם ועד:

פיום
חתום בו משולש אפרים מעיר בנא,
אלחים צוי לירירך ma‏
> אֶת בְּרִיתִי חִשְׁטֹר חק שאר
בָּרִית עולם:

= 3 DM 9

I. 2 pp . 4‏ סכף >> חי בלגש וכן כּספערס וכן DED‏

וו ₪ ps‏ ללכ „pas‏ - : חי וזיוכ כ'ח וכעלעס קעיכי 55 חי רפויס

סקס Di‏ כל ו 0 קנחתי כחנלת 6סתר 0 כ"ו) על כן han‏ פיקיס

= 3פ') לפויס וכן קו] ֹף כּס מכלפפו עי וס A‏ 09 ופריך לסיות
DEN 23‏ טע'ט וכתכ"ך סכלפסי' במוכקן ע"י זולתכו,

Tifchgebet

Der Befleifigten deiner Thorn. Div verfchaffteft du einen gro:
Kan. und heiligen Namen in der Welt, und deinem Volke 891
guoßen Sieg und Befreiung an jenem Tage Sodann Kamen
deine Kinder in 208 Innere deines Haufes, fäuberten deinen
Tempel, veinigten dein Heiligthum, zündeten Lichter am in den
Borhöfen deines Heiligthums, und beftinmten diefe 800 Weih-

füge zu danken und zu loben deinen großen Namen,

Für Diefes Alles danken wir dir, Emiger unfer
Gott, und preifen dich; in Ewigkeit fei dein Name
gepriefen im Munde jedes Lebenden.

Der ewige Bund, *)
bon
₪ Ephraim ben Jakob aug Bonn.
geb. 4893 ת‎ 6. der Melt (1133).

——

Hear, וגל‎ befahlit dem 000 ling, den du dir erforen:
„Dewahr mein Bundesmal, Nachkommen umverloren

den ewigen Bund.“

"( Bei dent Beftveben, eine tuene metvifche Ueber
il Ausdrüde an einigen Stellen umf
פ"‎ iginal viele jolder, vielleicht nun 8 biblifche und talmudifche Kenti-
ל‎ angebrachten Ausdriide enthält, Siehe übrigens die ausführliche
8 vung im. IND. Die Phrafer, „Seine, Haffer des Bundes mögen ver-
יו‎ biihwinden“ u, 1.1. Eigen aus dem Munde defjen, der die Jurden-
d Mebelcien bon 1146—1200 mit eigenen Augen gejchaut und mv

under dm Wirger entgangen (f, Einleitung), jehr gelinde.

jeßung zur geben, wareı
Otventiger zit vermeiden, als felbft

0 ברכת המזון

אַתָּה חִכְרֹת So‏
ולקרוש ִשְׂרָאֵל כִּי פארף:
ר לו אנ מַמְָרֵא בְּהְרָאָך
פִּקוּדֶּ Dia‏ כּפוּר בַּעֲשֹׂוֹ בְּטֹרָאֶךְ
בָּרִית עולם:

mu‏ מטרץ מִֶֶּ רפ
NT IN‏
Ta TORTE NED‏ מוריעים הַדָמִים:
הָׁוּם Team‏ לפניְְיָה הָמִים

ית עוֹלָם;

רְאִיתִי נַקוְּך DR‏ עולה ‚oben‏
למען ייטב 72 וכ Or‏
DM!‏ מִכְּדִית בְהִתְעֵעֶל אב הַחֲכָמִים
יו Ns‏ אֶָרָה Jon‏ דָי

nn‏ עולֶם:.

m‏ לִפְּנלָה מעמים:

on, an‏ מושיע ממחקוממים:
אט 52 ליק ְאֶצְבַּר,

064

ihm um des Schöpfers willen,"der dic) zeugte,‏ וע
Des Heifgers Ierael’s, der div die Krone veichte,“‏
ihn in Mamre’s Hain amı Tage,‏ עס Die Krone gabft‏
ihn wage‏ עס Der ns Berföhnung bringt; du fahft, daß‏
den ewigen Bund.‏

Du fprachft: „Sch bin dein Gott, der Balfam bringt den Wunden,

„Dein treuer Arzt, dur) welchen Seel und Leib gefunden,
„Dein Arzt, wenn heil’ge Blutesfpende mim bewähret
Das Stveben fromm zu feyn, von Sünden umverfehret

im ewigen Bund.

*

„Mir gut Das Bundesmal wie Opfer am Altave,
„sh chenfe טול‎ darum die Flle guter Jahre,“
Derzögre nicht die Pflicht, wie einft zum großen Weifen
Die Gattin fprach: „Die, ann nur 1810 dem Tod entreißen
der ewige Bund.

DI augerwähltes Volt, beharre bei der Bitte:
אן‎ ung guadig, vett ung aus des Teindes Mitte!“
Aus ו‎ Mitte wird ev janmehn die Zerftreuten,
ori 6 | א‎ das Dlut ששל‎ Söhne, die לטו שז‎

x SR
den ewigen Bund.

₪ ברכת המזון

, Bo מטת עֶלֶךְ‎
Nah TION שִׁלַּחְתִּי‎ In om um
- - אַב הֲמוֹן בְּצֵאוי‎ Sa
Ama וְכָרוֹת עִמּוֹ‎ a Tan
עוֹלֶם:‎ m

מְנוחָה דוֹחָה וְּצִיצַת בַּהַרְתּ
ַּיֹם הַשְׁמִינִי Sa Star‏ ערלתן:
עֶרְלְחוֹ ודי ולא סָפָק Dim‏ או RAN‏
ליה | דֹחִין שַבָּת ולא על man‏ סינא ‚Sam‏
ma‏ עוֹלֶם:

עשה מֵילֶה ופריעה An‏ שוב מל,
non MEN!‏ ולא גוי. המל bin‏
מל פום לא בל לו קונ
חפב mie‏ אַף >> בְעירם הִנָּה הִנָּה
בְּרִית עוֹלֶם;

ישן וער לבוש וערום עַח נוכְּנָּה
לא שָׂחוֹק פינו ולשוננו רִנָּה.

רנה 97 ְּלמְנַצ על הַשְׁמִינִית תְּהִלָחֶך
um‏ לב דָבֶר טוב שֶׂשׂ אָנֹבִי על"אְמְרְתְף.
בָּרִית עוֹלֶם;

טוה

2 2 :
204 06 des Bund vom 4660 Freiheit div verleihen,

Die ic) den 6100 einft dem Ahnheren jchon erjchloffen
: „Und ev geftärkt durch meine Kraft fein Blut vergoffen

zum ewigen Bund,

Nacht Auzfas, 6166 nicht Sabbath Fan die Pflicht verhindern,

Der achte Tag exheifchet fie von ]סגו‎ Kindern,
Doc, nur am װעסטשון‎ achten follft du fie vollitvecen,

Nur ihr weicht Sabbath, nicht den Mitteht zu den זט‎
008 ewigen Bundes.
*

Bollzieh genau die Handlung, wie div vorgefchrieben,
Und nur wer jünichen Stammes tft, darf fie ausüben.
Dei Tage, nicht bei Nacht, nicht in den Dämmerftunden

Soll 48686 018 feine erfte Pflicht befunden

den eiwigen Band.

2 Bei, Tag, bei Nacht, fo oft wir fein genenten, preifen
עי ו‎ = und Gefang nad) alten Weifen,

ברכת המוון
בכתוב וְאֲכַלְתָּ וִשׂבעת וכרכרת DS‏

7

אלה על-האֶרֶץ הטוברה אשר נתן"לדי
| ברוך אתרק יו עלד"הארץ ועלההפזון:

רחב וי להינו עלזשראלל Mad‏ וער"
ורושלים עירף ועל ציון משכן בוד ועל
מלבות בת רוד משיחף ועל"הבית הְנָדול
והקדוש Na‏ שמך עליו: WIR TON‏
רענו זוננוּ פרנסנו re)‏ וְהרויהַנוּוְהַרְוַח'
לנו יי DINO u‏ ונא אל

תצרִיבנו וי Wo‏ לא 279 מִתְּנַר? בְּשֵר
ann Ton‏ כִּי לי הלאה

הַפְּחוּחָה meta‏ וְהָרְחֲבָה שלא נבושולא
נִבֶָּם לעולם my‏

מ שבת טפריכט (SM‏ רצה.

רְצָה וְהַחֲלִיצְנוּ ו אֶלחִינוּ בְּמִצְוֹתֶיךְ וּכְמַצְוַה יש
warn‏ הַשֶֹּׁח הנדול והקחוש הַזֶה כִּי Mar‏
> גול וקדוש הוא לִפְנֶיךְ לשְַּׁתיבּוְָּנוּחַ בו BSD‏
צר Tale‏ רנ הניח לנוּ יי ארקיו לו
m‏ עָרָה וגון Dia mama‏ ומְנוֹחָתֵנוּ DON‏ :+
pre mama ur‏ עה ובנ Doom‏ עיר OR‏

ִּי אַתֶּה חוּא בַּעַל חְַשַׁעוֹת ובעל :Nionga‏

em Tiichgebet

Wie 66 auch heißt: Du wirft effen, fatt werden und
preifen den Emwigen deinen Gott für Das 6 Land,
das er dir gegeben. Gepriefen feift ,עס‎ Emiger, für
das Fand’ und für שו‎ 9

unfer Gott, über dein Bolf‏ וטו did),‏ 6ווש008).
Sörael, über deine Stadt Serufalem, über Zion, 100‏
deine Herrlichfeit gethront, über das Neid) der Familie‏
David’8, deines Gefalbten, und über dad große und hei-‏
(ige Haus, das deinen Namen geführt. Unfer Gott‏

und Vater! weide, fpeife, nähre und verpflege ung;
eriweitere uns und befreie und bald, Ewiger unfer Gott,
von all unfern Leiden, 0. und nicht, Ewiger unfer
Gott, eines Menfchen Gabe, (ססת‎ eined Darlehn’s
bedtnrftig fein, fondern nur deiner vollen, offenen, hei
ligen und ausgedehnten Hand, damit wir ה‎
weder zu Schanden nod) befchämt werden.

Alm Sabbath pricht man Folgendes).

Sei gewogen und erquide una, Ewiger, unfer Gott, durd)
deine Gebote und dur) das Gebot des fiebenten Tages, des
großen und heiligen 60900108. הש‎ diefer Tag 16 של‎ groß
und heilig, daß man an demjelben aus Liebe feieve und vuhe, nad)

deiner Willensiußerung, Aus Wohlwolfen gewähre uns Geelenvuhe,
הגו‎ unfer Gott, daß weder Leid, טמה‎ Kummer und Sorge
am never Nudetag fer: קה‎ una jehen, Cmiger unfer Gott,
ל‎ deiner Stadt Zinn, und den Aufbau deiner heiligen
2 } ור‎ den du ₪ ja Here טל‎ 6008 umd Herr
-אפת א‎

ל

וִשׁמַע ויפקר ויזָכֵר זִכְרוְֹנוּ ופקדוננו וזוכרון אֲבוֹחֵינו
ִכְהוֹן mon‏ בִּן דור עֹכְרֶךְּ- aan‏ ולי עירי
ma yapıba Ian «mein‏ יִשׂרָאֵל לִפנֶיך- לִפְלְטָה

ְטוֹבְחֹלחַןולְחֶסֶר ולרחמים ann‏ ולשָלוֹם בּוֹם

יז ראש הַחֹרֶשׁ | י*= הְַכָּרוֹן | am ve»‏ הספות
כס'ע. תט'ת השָמִיני חנ הָעַצֶרֶּת | Armee‏ המצות | Posch‏
am‏ הַשְׁבְעוֹת na‏ זִכָרֵנוּ יי אֲלחִינוּ בו לְטוֹבָה ופקרנו
ia‏ ִבָרְכָה והושיענו בו לָחיִים- וברבר ישועה ורחמים
Din‏ וְְגּנוּ ורחם N Po > ya ray‏ 12
ON‏ (מֶלֶךְ) an‏ ורחום אִתָּה:

Ben na‏ עיר הַקֹּרֶשׁ בִּמְהָרָרה

mas ma man‏ יי mia‏ בְרַחֲמָיו
ירוָּלים as‏

172 אה > ao‏ מלך הָעוֹלֶם הָאֵל

WON‏ מלְכֵּנוּ אדירנו בוראנוּ גאלנו יוצְרנו
קדושנוּ קרוש Spy‏ רוענוּ רועה יִשְׂרָאֵל
| המל הטוב וְהַמּטִיב לכל שְבְּכלדיום ןיום
Don NIT‏ הוא ממיב הוא יטיב לנו! הוצת
ִמְנוּ הוא גוֹמְְנוּ חוא יגְמִלְנוּ לער לחן
לחְסֶדולרְחָמים mn‏ הצלרק וְהַצְלְחָה

2

ce’ . Tifepgebet

(Am Neumond, ,4 und Halbfeft wird Folgendes geiprocgen),

> Unfer Gott und Gott unferer Väter! 108 vor dic gelangen
טשוו‎ und unferer Väter Andenken, das Andenten des Mefchiac,
Sohnes David’s, deines Dienerä, das Andenken Serufalems, deiner
heiligen Stadt und 208 Andenken deines Voltes, Des Haujes Saruel,
68 fomme und 06עסען‎ in Crinnerung 690005 zur Crvettung,
zum Wohle, zur Gunft, Önade und Barmherzigkeit, zum Leben
und zu Frieden an diefem (Neumond,)‘ (Gedächtnißtage,,)
(Hüttenfeft,)) (Mazotfeft,) Wodenfeft). Gedente unfer, Civiger
unfer Gott, zum Guten, erinnere dich unfer zum Gegen und
hilf ung zum Leben. Des 068 und der Barmherzigkeit wegen
|66 , jKhone und crbarme did) unjer und Hilf ung, denn
auf dich find unfere Augen gerichtet, da du ein mächtiger, ו‎
diger und 6/0 König 6

D erbaue bald 6 heilige Stadt Serufalem, in
unfern Tagen! Gelobt feift עס‎ ,- Ewiger, der mit Er:
barmen Serufalem erbaut. Amen,

Öelobt: feift Du, Emwiger unfer Spott, Welt:
vegent! Allmächtiger! unfer Vater, unfer König,
unfer Fürft, unfer. Schöpfer, unfer Erlöfer, -unfer
Bildner, unfer Heiliger, der Heilige |
unfer Hirt, der Hirt 0600078 , der gütige König,
der Allen wohlthut; der täglih uns wohlgethan,
A wohlthut, und wohltbun wird; er 1068 uns
angedeihen, läßt uns angebdeihen und wird uns
0 angebeihen ה‎ in 6666 61006 , ,ושי‎
| סה הלה‎ Freiheit, אס ,שו‎

ברכת/המוון
ְּרְכָה וישועה tan‏ פַּרְנָסָה וְכַלְכְּלָדה
ורחמים וחיים ושלום וְכל-טוֹב ei,‏
Aaron‏ הרהמןהואימלוך עלינולעולם

IT‏ הרחמן הוא הפ" ַּשָׁמַיִם וּבָאֶרֶץ!

הַרְחמן הוא יִשְִּׁכַּח לדור דורים KOM‏
3 נְצְחִיםויההרּרִבָּנוּ לער ולעולמי
עולמים: הרחמן הוא DNB)‏ בּכְבוֹד!
הרחמן הוּא ישכור עלנו מעל צוָארנוּ וְהוּא

יוליכנּ קוממיות may‏ הרחמן Bern‏ "

שלח בְּרָכָה מִרְבְּהְִבַּבִּיח mim‏ ועל שלחן
MI‏ שטְכלנו עליו: הרחמן הו ישלח /
את אל חוּ הַנָּבִיא זָכוּר לטוב וִיכַשְׂר"לָ-נו
בשורות מובות ישועות ara‏

| מנהג. אשכנזי.

חתוס כרקטי בתיס אפרים בר יעקב.

הרחמן הוא אשר jan‏ אֶת הילד הוה
and) TON?‏ הונ an‏ עליו ממרומוי
aba‏ יבא על מְקוֹמוֹ . ויהי אֶלהָיו עזי
DOORS)‏ וְכִמְנַשָׂה

"ו לשומו. הקרא ביִשְׂראֵל

Zifchgebet

” TR Heil, Zroft, Nahrung, Verpflegung, Erbar:

men, Leben und Frieden; und an allem Guten
wird er und nicht mangeln laffen, Der Allbarmherzige,
er mwird über uns in Ewigfeit regieren. Der Allbarm:
heizige, er fei gepriefen im Simmel Er) Er:
den, Di Albarmherzige, er 160 gelobt in jedem
geitalter, Durch „ung in Emigfeit verberrlicht, und
- 0 Der Albarmherzige, er er:
nähre und ehrbar. Der Allbarmherzige, er zerbreche
066 Yo von unferem SHalfe und führe uns auf?
recht in unfer Land. Der Allarmherzige, er ver:
leihe Ddiefem Haufe reichlichen Segen, und ומשל‎
Zifh, an welchem wir "gegeffen, Der Allbarmher:
sige, er fende und den Propheten Elijahu, . @eflen
zum Öuten gedacht werde), der uns gute 9007
richten, Heil und Zroft verfünden möge,
. א‎
9/00( deutfcheın 96008 wird Hier Folgendes gefprodhen.
(R. Ephraim ben Du)
Allerbarmer , der den Sohn ה‎
Seinen Eltern, führ ihn dureh das Leben!
Seinen 8 erreich er ohne Fehl!

Möge deine Huld von ihm nicht weichen !

oa. er Sofeph’s beiden Söhnen gleichen,

לחת וא ven‏

₪ : : ברכת המוון

הָרַחֲמֶּן הוּא פָּקוֹד יִפִקְרֵהוּ Damm‏
לְהֲבִינ רת חִכּומִים. na‏ בַטּוֹב יָמִים.
Pal‏ עימיםי יעברוהועמים י וְיִשָׁתַּחֲוו
לו לְאֲמִּים! er‏

MT‏ הוא רכות שָׁנִיםוּ Hmm‏ צֶרֶק

לְרַנְליּוּיִקְרְאֵתוּ וְנַחָמַת. ציון יִרְאֲהוּי וְאֶת
עמו בשלוכס man‏ ויעורר חֲסָּדְיו
Pan a man‏ חֶסֶד הוּא!

החמ הוּא יבר החַתְוְהזּה וַּעלבְּרִיתוֹ
dam van mar”‏ יולדְחוי ana‏ המב
> בִּסְעוּדחוֹי וכן יכו ִיִשׁמְחוּ mamma‏ בנ
בָנִים להראותו- יש man‏ לְאַחֲרִיתוֹן "

הָרַחָמֶן הוא מְהֵרָה וכו זאת מִצְוָהוֹ
ma‏ יִִדתֹאֲִמחוֹ.. רחמים יעור na‏
PR TR !‏ בְּחִמִלְתוֹ בּהְרָאוֹוֹ אֶח. עשר
?2 מלכותוי וְאֶת np‏ פִּפְאָרֶת גדוּלתו:

הָרְחַמֶן חוא James a}‏ הוה ובעל

> בְּרִיתוֹי וְאֶת-אָבִיו Tara)‏ וְאֶת-רַבּוֹתִינו

את אחינו הַיושְׁבִּן. פה. jap‏ שׁנתְֶּּרְב
אבתינו אִבָּרָהֶם בַּכֹּל ַצְחָק Sara‏ ויעקבֿ

יע אי 78

Allerbarmer, zeig.ihm Deine 76
Zu durchwallen des Gefees Pfade
Bis zu feines Lebens fetgem Schlag !
- Seine Sahre mögen heiter-fließen,
Nationen ihn 016 Herrn begrüßen,
Volker vor ihm beugen ihren Fuß,
Allerbarmer Ihenf ihm viele Sahre;
Sieb , 000 Recht-und Tugend. er beiwahre;
Laß ihn Zions Troft und Puft erfreun!
Auch fein Volf-bevdenf mit deinem Heile,
Ssedem werde deine Huld zu Theile,
Denn du liebft 05 anadenreich zu fein.
Allerbarmer fegne mit dem Sprofßen
Eltern und Gevatter und Genvffen,
Wie die Gäfte, die allhier vereint!
Möchten fie noch feine Hochzeit feiern,
Sohn’ und Enfel ihre Steud’ erneuern,
Da 08 )01068 heiter Stern ihm fcheint.
Alerbarmer, um der Bundesweihen
Willen mögeft du dein Volk befreien,
Deffen treue 9606 fchon fo alt!
Sammle wieder die zerftveute. Heerde :
ל‎ Majeftät der Erde,
Die erneut von Zion niederftraplt.
Der Albarmberzige, er fegne diefen Geweibten
ו‎ den, der ihn in den Bund aufgenommen,
er Vater, „feine Mutter , und die fämmtlichen hier
> וט‎ Herren, fo wie Gr einft unfere Väter:
Albrahanı, Saat und Safob mit allem gefegnet,

ברכת המזון
aan Tan.‏
{ON Tran‏ .

בּמרום יְלִמּדוּ עֲלֵיהֶם וְעֲלֵינוּ זְכּוֹת שֶׁחְּהִ
er ee‏ ְנשָׂא בְּרָכֶה אי ו

| שבת: א הונ א יום שַׁכַּלּו שַׁבַּרז
וּמְנוּחָה לחיי הָעֹלְמִים: ‏ =

מו ראש חדש: הָרַחֲמָן m‏ יחש pP‏ אֶתההחךש Aa‏ =

IR Tab?

מו ייפ ae‏ הָרַחֲמָן הוא נְחִילנוּ יום an pay‏

מנהג פולין.

₪ חתוס DIN‏ כהן צהק. ו
הָרחַמְן חוא rag Don a Jr}‏ וו ו דלו

ולְחַנְכוֹ וּלְחַכָּמוֹ מִיוֹם הַשְׁמֵינִי nem‏ יָרָצָה רָמוֹי >

ויחי von‏ עמו: הרחמן Son‏ יברה על na‏
an‏ . + אֲשֶׁר שֶׂשׂ לעשורז צֶרֶק בְּנֵילָה. oben‏
man bus‏ כְּפוּלָה. van‏ וס לְמָעָלָה:

ac‏ חוא יבר רף Haan‏ ִשְׁמוֹנָה. וִיהִי יָדיו
a‏ לָאֵל Main ON‏ לְרָאוֹת פְּנִי השכינה. שלש

Tiihgebet

fo fegne er auch ung allefammt mit vollfommenen Gegen,
worauf wir fprechen wollen; Amen,
Sm Himmel mögen ihnen und und Verdienfte zu:
erfannt werden zur Gewährung des Friedens, damit wir
Segen erlangen vom Ewige, und Wohlthat vom Gott
unferes Heild, und. daß wir Gunft und. Beifall finden
in 6501106 und der Menfchen Augen.
An Sabbath: Dr Albarmherzige, ev wolle ung autheilen
det Tag, two bollfommene "Feier umd Ruhe
11, im ewigen Leben.

An Neumond: Da Mllbarmherzige, er erneue ung dtefen
Monat zum‘ Guten und zum Gegen.

Andendrei Sauptfeiten; Der cn וט‎ wolle uns zutheilen

den bollfommen gute 0.

Wa הַמ‎ mn הוא‎ erpman

ע yo‏ דמ המירז איש NIT‏

= א ר תו פְסוּלָה. אִם לשאה לא יַעֲשֶׂה
לָה; : הרחמן. חא שלח לנו משיחו "Opa Join‏

> כִּוְכוֹת הַחְנִי מולות דָּמִים. Sera‏ בּשורות טובור

om‏ - לעם אֶחֶר מִפזֶר וּמִפדָּד ִּיןהֶעמִּים:הָרֲַפּו
חוא bio‏ לנו PIE mp‏ אשר לקח לעילום - עדהוּכן
AND»‏ כַּשָׁמֶש alba‏ לט פָני om, Ta‏

Nahe bp אתו הַחַיים‎ may בְּרִיתִי‎

*) סטוסל כותן סכוס חל לברך סרחען סוס כ"כ בסלוכיס 7

76 ברכת המוון
מ ראשהשנה: Tom‏ הוּא יחש עֲלִינו אֶת-הַשָׁנָה הַזֹּאת
aaa a?‏
ההמפמה: הָרַחֲמָן הוּצט. וָקִים. קָנוּ. אִתיְסְכַּרז 17
הַנּמֶָּח: ו
ana‏ חוא as Yan,‏ הַמִּשִׁיחַ ולחײַ
העולם. א 1 mot‏ מִגְדיל Sm)‏ ישועות

מלכו ירויחי ועשה חסר למשיחו mia‏

לור ולורעו בְּרָבָה להניחַי עשה שלום

ִּמְרוֹמָיו. חוא ועשה שלום עלינוי )220 :

יראל ואמרו as‏
INT)‏ אֶתליַ קדושיו כִּי אִין מחפור 8790 Bye?‏
רָשׁוּ ורעכוּ win‏ יי לא nom‏ בָל-טוֹבּ: הוה
ִּיישׁוֹב. כִּי לְעוֹלֶם. nme mon‏ ארי וּמַשְׂע
לכל רצ ; 292 גָבָר. אֲשֶׁר יַח am‏
? מִבְּטַחו: |
נער הייתי. גם זקנח' ולא ראיתי pas‏ נעוב וזרעו 4 לש | לחם.
יָ עו לעמ יו ב ובר אֶם עמו בשלום:
Top am‏ הָעוֹלֶם בורו na‏

"₪

המו

5066
An Noah: Der Allbarmherzige, עס‎ 6 ums ול‎
Sahr zum Guten and zum Segen,

An :ק"מ סכת‎ Der Mlbaenherzige, er wolle uns טס‎

verfallene Hütte wieder aufrichten,

Der Alarmherzige, er % und würdig und 0
haftig des Meffiadreiches und beglücde und mit der
ewigen ee und erweitere Das Heil feines.
verleihe Huld feinem Oefalbten
daß fein Same fehenreich fei,

Himmelschören Eintracht |

Königs, David,

Er, Der unter kn

erhalte יא"‎ un.

ganz Ferael in Frieden, Amen,
er}
Sürchtet Gott, ihr feine Heiligen, :

1 denn” 1 eine

Höfer
leiden teinen Mangel, וגוה‎ 600 darben und יי‎

mangelt Fein Gut Dantet hen ₪‏ א א
gütig, ewig währt feine Su, D‏ וו ₪

und fättigft wohlwollend alles Lebende,

der auf den Ehigen vertvaut; der Emige wir

Der Eivige verleiht Macht feinem 016, der Sie fegnet fein
33011 mit Frieden. r
Selobt feift du, Gott, שור‎ Herr, Weltvegent, Schöpfer
der Weinfrucht,

8 ברכת Non‏
ברכה אחרונה.
02 אַתָּה יי אַלחינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלֶם על הַנּפֵן ועל
Big‏ על malen Aaan‏ 24 אֶץ חֶמדֶּה וכ

Er =‏ ילס 2 ציון א map‏ -
Ana‏ על nm am‏ יְרוּשָׁלַים ער הקרש
ַּמְהָרָה a‏ והעלנו Aainb‏ וְשׂמְּחֵנוּ ale‏ ְנֹאכַּל
מִפּיָה וְנְִַּׂע ממזבה ונְבְרְכף ֲלֶיה ִּקֶרְשָׁהְּשׂחֲרָה!

f} Anal, Das A al וּרְעָה‎ mw טן‎

מן ראש חדש: DIN‏ הא

ט| DW‏ טוב: : וְשַׁמֶּחֲנו בַּיוֹם In‏ )2»

מו ראש השנה: וְְכְרֵנ לטובה בגן

ִּי אַתֶּה יי טוֹב Son‏ לכל וו

על mas 92 = 5 a‏ יי Y‏ ר
הַנְפָןי

ו 9

Nachdem man von dem כוס הברכה‎ getrunfen, wird folgender
Segen gejprodhen:

Gelobt feift du, Emwiger, unfer Gott, Weltregent, für den
Meinftod סע‎ deffen Frudt, für die Yeldrüchte und für das
föftliche, gute und geräumige Land, das du wohlwollend unfern
וטו‎ zugetheilt, deffen Früchte zu effen, und von. deffen 06
zu genießen. Crbarme dich, Emwiger unfer Gott, über dein Volt
Yerael, über deine Stadt Jerufalem, über Zion, deine Nefidenz,
üben deinen Altar und über deinen Tempel, D erbaue סח‎ in
unfern Tagen die heilige Stadt Serufalem, laß uns hinauf
gehen, und mit ihrem Aufbau uns freuen, ihre Früchte effen, und
von ihrem Gute uns fättigen, und dafiir in Heiligkeit und
Reinheit dir: danken,

An Sabbath; Sei und wohlmollend umd erquide ung an diefem
Sabbath Tage,
An Neumond: 60008116 unfer an. diefem Neumond,
:הוה אע‎ Erfrene uns an diefem ).....( 8606
An :ושע‎ Gedenfe unfer zum Guten an diefem 7
tage,
Du ₪ ja, Cmiger, gütig und thuft Allen wohl; wir danfen
: 0 das Land, für die Früchte deg Weinftode, Gelobt feift
, Emiger, für das Land und fir die שוק‎ des MWeinftod?.

80 באורי

אשר קדש היה מנטן. בערוך הביא פרוש' רב שׂרירא: ידיד זה
יעקב שנ' ואהב את יעקב, וה" מקורש מן הבטן ועורו במעים שנ' ורב יעבר
צעיר, כלומר קדושה זרעו של אברהם בו המצא. ופבר הוזכר שהכניסו בבריתו

שא'א, וכשבאנו לברך על קדושת השאר וחתימת צאצאיו באות ברית, לא
חמצא באברהם ‚men‏ ששאו Bono‏ ישמעאל ועשו, ‏ אלא ביעקב. ‏ וכ'כ
ההאב'ע ישעי' מ'ד ואחה שמע יעקב כה אמר ה' וגו' ויוצרך מבטן, רמו
app‏ שו' הושע "כ בּכטן עקב את אחיו, וכ'כ מסדר ספר יראים op)‏
נכיקון לעיר וחי נתחלת 36ף ססטי) והחניא: ידיר זה יעקב, מבטן, שנתקדש
ממעי אמו, כדאי' היחה עוברח על בהמ"ר יעקב מפרכס לצאת, וחק בשארו
שם, שנולד' מהול כר' בב'ר ממעיך יפרדו שזה נולד מהול, vun‏ החם,
משא'כּ עשו וישמעאל שכפרו במלה. אבל ר ש"י פרש ספר'א דמלה: ידיד
זה יצחק שנ' יחירך אשר אהבת, מנטן, דקודם שנולר נאמר אבל שרה
ולדח לך בן והקימותי. את בריתי אחו, הינו מילה,. וחק בשארו היינו בבשרו
של יצחק וצאצאיו אחריו. אולם ר"ת פ' ידיר m‏ א ברה ם כר' מנחות נ'ג
מה לידירי man‏ זה אברהם, חק בשארו שם, זה יצחק, וצאצאיו חתם זה
יעקב. ובּמנחות שם מפרש ר'ת אברהם נחקדש מן ה בטן כר' במדרש
כי ידעחיו ולהלן כ' בטרם nen‏ מכטן ידעתיך, והרא"ם תלמידו! ב' כל
הצדיקים נועדים ומקורשים מבטן כד' בטרם אצרך ירעתיך, ואמרי' ביזמא רף

פ'ב לחשו לה ואילחשא נפק מיני' רי"ו, קרי עלי' בטרם nun‏ מרחם הקרשתיך.
> ונ' דר'ח נטה מפרש"י,. מלפרש אשר קדש יריר על שחק כפּשטי'/ רקשי"לי'
למה זורע שם אבינו אברהם מברכה זו, Nm‏ אב לברים ומסר נפשו בזקנותו
בהמולו בשר ערלתו, ולו בהחלה נאמר ואתה את בריתי חשמר ? מיהו רעח
רש" דודאי אברהם העקר, ומתוך השיכותו קכעו לו ברכה לעצמו, היינו
להכּניסו בבריתו שא"א, ולהכי שפיר פותהין בברכה שאהרי' ביצחק ומסיימין
ביעקב וצאצאיו חתם. ואפשר רס"ל לרש" דלהכי לא נזכר יעקב בעצמו
בברפה זו שלא היחה בו מילה דנולד מהול כמ"ש בשם ב'ר ובלקוט בראשית
סי "ו. וכ'כ בּסה'ת ובסמ'ג כרש"י והביאו מדרש אשר קדש יריר מבטן ר'ת
אק"ם, רמז לואת ברית אקים עם שחק אלא שהוסיפו על פרש": חק
בשארו זה יע קב. nung)‏ השבטים. וכן בוהר לך לך אשירה לירידי דא
שחק דחוי ידיר ער רלא יפיק לעלמא ע"ש. וג'ל רלא ניחא לרשי לפרש
קדש ידיר מבטן על א
אמרי חרוייהו בן מ"

ברהם, למה דאיחא ברבה פ' נח רבי חנינא ור' ייחנן
1 שנה הכיר אברהם את בוראו, ואי נתקרש מן הבטן,

81 MINI

למה המתץ רוח ה' לפעמו עד כה? וראיתי שהמפרשים נתחבטו מאך מנ'ל
שלא הכיר ער ja‏ מ'ח? רבשלמא הא דאמר ר' אמי בנדרים ליב בן ג'
שני'הכיר, איכא סמך בקרא עק'ב כפרש"י. ול'נ לישב בפשוט, דאמרינן המקרש
עצמו למטה מקדשץ אותו מלמעלה, והתעוררות ראשן מלמעלה שבא על
אברהם כתוב בריש לך לך אחר פרשת דור הפלנה. ‏ ואם הי' רוח ה' נוססה
באברהם בעת דור הפלגה, ה" השם מגלה לו הפורענות כמו שנלה לו על
סדום, וכן ה" מוכיחם, כיון שכולם היו בבקעה, וגם לא הוכירה התורה שמו
קודם דור הפלגה, ש'מ שעריין לא נחה עליו רוח ה', ודור הפלנה הי' בשנת
מ'ח לאברהם כמ"ש. רש" "BI‏ וירא בפסוק הנה העיר הזאת קרובה, א'כ
קודם זמן זה לא הכיר. והז בשארו שם, ע"ש אשר כרת את אברהם וגו
וועמידה ליעקב לחק. המילה נקראת חק, שטעם העקר נעלם. ובתנחומא:
לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק (שעי' ס) למי שאן כו חק
בּרית המילה, בשארן, שאר מצות אינן דבקות בכשר האדם וכל להטיר'
כתפלין וציצית (פסלט'ק) באות ברית ע"ש ונמלתם וגו' וה" לאות בריח בינו
וננכּם. סך/ש, כך נקרא ברית המילה מנחות נ'ג ע'ב אמר הקב'ה
לאברהם בניך חטאו וגלו, אמר לי' הו'ל. לכור ברית המילה? אמר לו ובשר
קדש map‏ מעליך (ילעי' (Ch‏ ונקרא קרש, רכ'מ שאחה מוצא גדר ערוה
אחה מוצא קדושה כמ"ש רש" ריש קרושים, והמילה באה לקרש הנוף במקו'
mann‏ בחותמו של הקב'ה. בשכר זאת ר'ל בשַכֶר של מצות מילה
דאקרית זא ת בריתי אשר חשמרו (סל'ס). ולהרמב'ם בפאר הדור דף כ'ה
נוסח אחר: על כן בשכר זו אל חי חלקנו לע ד, צורנו צוה כצוית לקדושים
להציל ירירות שארנו משחת. ובאר הוא ז"ל: תיבת לער היא עקריח, שע"
המילה הוא חלקנו לעד, כמ'ש והקימותו את בריתי ביני ובינך ובין זרעך
אחריך לדורותם ברית עולם להות לך לאלק" ולורעך PR‏ ואחרי
ירבע א הוט מען אד וא מ
משחת כאשר צוית לקרושים. הרצון ma‏ על הנפ לת
ידעתם שלשון עברי אמר א שר כאלו אמר Es‏ 0" ל חלקנו צורנו.
יש לפרש כן: בשכר מצוה זו ההא אתה 7 א יי
ואמר אל חי, ע"ש לבי ובשרי ירננו אל ,

שרי mins‏ אלה, לקט ורא. חלקנו Ban Yan‏ עג >
כמו מבשרי אחזה אלוה, לקט וירא.

ושי
יס St‏ בי חלק ה' עמו (יענ'ן
שארי ולבבי צור לב וח לקי אלקי' לעולם Ian‏ כי חיק ה

6

IND 82

ובמ"ש הרמנ"ם עש"ה והקימותי את בריתי וגו" ברית עולם. להיות לֶך לאלקים
ולורעך. ולפי פרוש הרטב'ם מלת צורנו שייך לבקשה השני": צורנו my‏
יהציל. mom‏ הספררים ציוה והש'ך Da‏ הּס"ה הוכית שאינו נכון (ונמעעס
חקת סמנין נעל non‏ ספרליס) וכ עור pw‏ לחמוה על מ"ש אהיכ yon‏
בריהו אשר שם ‚mar‏ שבן המְטְנֶע שטבעו חכמים בכרכות לְרִֶּר פעס
לנמצא ופעם Andy‏ ואשתמיט דבר זה מרו"ה בהערתו על ברכת צרוק הדין.
ודודות שארנו עשה nn‏ את ידידות נפשי בכף mann‏ יהמ" "ב, Jan.‏
שהפרו הברית בר' שם "א na‏ קורש עברו (יעי'ן) שחת פרש'"י
מגיהנם דכ' גם את בדם בריתך שלחתי אטיריך מכור אִין מים בו זכר" טי
bay‏ אע": רבמכילתא פ' בא נדרש קרא זה על גאולת מצרים LUD‏ מדרש
אחר (עי' קכולת. סטמור): בזכוח המילה נצולים ג' מענשו של גיהנם. אבו
ואמו והמוהל (nano 5 bp)‏ שנא' גם את בדם בריתך שלחת! אסיריך
מבור.. ובילקוט ורא: לעחיר לבא oma‏ היום אברהם יושב ע'פ של Dam}‏
ואין מניח DIN‏ מחול מישראל לירר בתוכה. ‏ ובעףּובּן דף "ט. א": לנר
מישראל שבא על הכוחית דמשכה ערלתו ולא מבשקר ל'. למען בריתו אשר
שם בבשרנו, בּמדרש (עי' mann‏ סק') כל איש ואשה אשר בא אל המלך
A‏ אחח. דתו להמית, זה מיתה נצחית עונשה של גיהנם, לב מזאשר ושיט
לו המלך אֶת שרביט וגו' ר"ת מילה, שהנמול נצול. ‏ ונשי ישראל שלא נמלו
ממן שנצולוח, דב' את שרביט הזהב וחי ר'ת אשה וזש"ה בשכר זאתוגו' עכ"ל.

או"א קיים. מחפללץ כן לפמ"ש בּפחיחה בשם ירושלמי, כיון: דהוא צריך
אסוחא ורפואה ואיכא צערא לנוקא כדאי' כחובות ד' m‏ ועוך אמרי ביט
ג'ז ע'ב כי עליך הרגנו כל היום אריב'ל זה מילה שנתנה בשמעי פרש"
רלפעמים מיית ah)‏ פוס ס' von‏ רננות) ופרש בזית רענו כיון שעריין רך
בשמיני. ובן משמע מרמב'ם פ'ה דמילה רמפתכן שחר בקטן מבגרול שכ':
מחו שנים מ' מילה לא חמול השלישי אלא חמתין עך שיגהםָ ויתחזק כּוחוי
וכן דעת נט'קי והסמ'ג והש'ע סי' רס'ג ; אבל הריף והרא"שׁ לא גרפו ביבמות
דף ס'ר: Dann,‏ ער שיגדל" ולחו'ס חולן דף ה' ע"ב מלץ כשוגרל
דאמרינן. בקטנוחו לא נבלע בו דמו. אבל בהציצו שנבלע דמו ומחו שנים,
השלישי. אינו נמול כשיגרל. ולרעא עי' נוב'י מה'ב סִי' קפ'ר. ומרשב'א ר'פ
תל נ' נמי רס'ל רמלין ערל שמאמ"מ כשיחחזק כוחו מהקאמר ביבמות ר'
VD‏ פומיהו הוא 28877 Im)‏ ,,כלומר עומדים למול ולאפול בתרומה כשיבריאו"
ואאמ'ן Wan on‏ רא" מהא דאי' בפסחים ר' ס'ב ערל בר חיובא הוא,

באור 83

ראי בעי מתקן נפשי' ומל עצמו. ולרעת רש" ותו'ס כל ערל שבש'ס am‏
מאמ'מ כנזכר בריש הערל ובזבחים כ'ב ע"ב. ואיך אפשר לתקן נפשי', הא
jan‏ מחען לי' פנזכר בי"ד סי' קנ'ז אם אן הכונה להעבירו על הרת ואפילו
בקום ועשה דינא הכּי (וריב'ק הכזכר פט"ר סי' תרי"ח "mad‏ סו) דעניל ולון
po‏ טזס) ? אלא nm‏ פשינדל ותחוק ma‏ |וקרא שמו בישראל, הוח
ר' "ה, קורץ לו שם בשעת מילה, כי אברם לא נקרא. אבההם. אלא ביום
המילה. (פל?תי) וקשמזר] Tan‏ משלי כ'ג. ונאמר ואעבר עליך יחזקאל
טץ. הכּונה ע'י המילה. יחיה ונצל מטרום, שכן הי' באבותעו במטדים שלא
הי' ראוים לנאולה, וע"י דם פסח ומילה אמר הקב'ה ברמיך חי כּמ'ש רש"
פ' בא ובפרק! דר"א: מה ראה הקב"ה לומר ב' פעמים בדמיך mar yon‏
דם פסה ודם מילה נגאלו, וכזכותם עתירים להואל. משמע הם פסח ומילה
דרש מרמּיך לשון רבים, ומכפל om‏ גם גאולה עתירה. ונאמר וְכַּר לעולם
imma‏ 92 הגרסא בכל ספרים קדמונים, וא'א לגרוס זכרו ככתוב ברברי
הימים ‚In‏ ט'ז,. דֹּחכּא ארחמנא קאי, שהוא יקיים הילד כהבטחתו
ואעבור עליך. װו' וכהבטחתו שהוא זוכר לעולם בריתון וא'כּ הוא קרא
דתהלים ק'ה, וממילא גם קרא שלאחריו הנזכר כאן: אשר כרת אח אברהם
ושבועתו, נמי קרא דתהלים הוא, וא"כ צריכין לגרום ושבועתו לישחק os‏
ככתוב. בתהלים. ולא בער" ככתוב. ברה" והכונה בהביאו מקרא זה, שלא
חאמר חוקא במטרים. שהי' להם mar Da‏ אבות הועלה המילה, אבל עה
תמה זכות. אבות (טנת לף כ'ס) לכך אמר זכר לעולם. בהיהו, דברית אבות
לא חמה כמ"ש תוים שם, דלהכי מזכירץ AN‏ לאחר החורבן זכר לנו ברית
אבות. ושמעתי מאאמ"ו ז'ל: AN,‏ גם זא'ה",ר'ת ‚non man mar‏ מ'מ
;לא מאסתים, ווכרתי להם ברית ראשונים" דברית אבות לא חמה. בַרוּתּו
ומה הברים: דבר צוה לא לף דור, ואי' בלקוט תהלים m‏ ה מילה, שרצה
הקכ'ה לתחה שחר אלף man‏ והעבּירם ונחנה לאברהם אחר כ' דורות. אי
נמי פרושו לאלף דור, לעולמי ער כמו שומר הברית וגו' לאלף דור. ומביא
רא" שרבר צוה לאלף הור וכרת עליו ברית עם אב"הם, MN‏ בריח Pa‏
הבתרים: כמו שחשב הראב'ע, אלא ברית המילה וכה חליא מלחא, שלא
מצעו. לשון צוזי אצל.אברהם אלא במילה ח"ש אמ ויל DER‏ ול
כאשר טוה אוחו mb‏ להכי מאחר קרא דאורייחא לפסוקי נכיאים
וכחובים. ומסיים הורן כי כן סיים דור שרי הוראה שלו. ואולי כיון באטרו

ב D‏ ע 1 זנמו פי ע זה נקו א ₪ וב, של א 01 Di IN N 3 N‏
0 טּ ,

84 באור

כראי' במדרש וסוטה "ב וכך מצאחי במנהיג. לעולם „mom‏ עי המילה
זכה אברהם van‏ לארץ ישראל ווש'ה סוף מיכה: תתן אמת ליעקב חסר
לאברהם אשר נשבעח וגו" וע" המילה נחזור לירש החסד הזה (קוקח)
ובמהרי'ל כ' אומרים הודו משום דאי' בגמרא אמרו לו ילדה אשתו זכר מברך
המוב והמטיב. ויש מפרשים משום דארבעה צריכין להורות, וא מהם היוצא
Han‏ האפורים, וכן התינוק ישא מאסורי מעי אמו עכ"ל. ומה שנותנים לתעוק
מן הכוס באמרו ברמיך חיי ע'ד חמרא וחיי לפום רבנן וחלמידיהון (ילק"ג)
mim‏ בשנח. פיז ע"ב ופרש"י אומרים כן לברכה על כל כּוס וכוס Sepp)‏
שסכוכס תכו יין וסריכות Dım‏ לחכקיס סטבע סיין וטכעס קֹחל ‚BIO‏ סטסל 01937

כטקתישכיס כפסקיס, וסיין טכתיטן קטונח, זקכי ע'ס וכו 336 חכטיס כטטוקיכיס
קעתס תתיטנת ניותר כללי' סוף קס' קכין ונסכי Hopp‏ וחיי פפוס כגן). ולהירי
הטעם פשוט רכוס של ברכה מביא. ברכה כדאיחא ברכות נ"א משגר לאנשי
ביחו. כי היכי דתתברך דביתהו. וכן המנהג בנשואין נותנים הכום לחתן ‚ar‏
וכן כאן לתעוק, om‏ מקור הברכה והשמחה. ומה שחוזרים ונותנים לסנדק
לשתוח, ה'ט דחוששץ נמי לרעת הר'ן שהביא מג'א פּי' תרכ'א דלתנוק top‏

כוה שאינו mama‏ הױ ברכה לבטלה. והש'ך העיר רבכ"מ שהי' לא נחנו
לסנדק אלא לנערים קטנים.

MID‏ אלה" צויח מיופרעל "ג בח", שכל א' מהם מפיי' בריח עולם,
כנגד "ג בריתות שנכרתו על המילה כראיתא נדרים דף ל'א. ודע הרכה
נשא פ' י"ר כף א' עשרה am‏ (כיוס טכיס עער) כנגד עשר בריתות שנאמרו
בפ' המילה. ופרש בעל נח'י המדרש קחשיב הבריתות שנאמרו מן פרשת
ויהי DIN‏ עד סוף הפרשה שהוא פסוק m‏ אבל הש'ס קחשיב נמי ג'
בריחות שנאמרו בפרשה שאחריה המתחלת ויאמר אלק" אל אברהם שרי
אשחך. ול שהמדרש חשיב הפסוקי' שכתובה בהם ברית והם עשרה, צא
‚am‏ ומה שנאמר בפסוק א' ב' פעמים ברית חשבינהו שחרא. אבל כר
געײַן שפיר אעיקרא דדינא פרכא. מי מנה לנו ה"ג בליתוח, ההמב'ם MD‏
הל' מילה ומייחי הנך דכתיבי מן יהי אברם בן צ'ט עד ואת בריתי אקים את
שחק. אבל בירושלמי ספ'ג דנדרים , אמר רבי יוחנן כתיב ביום ההוא פרת
2 בר'ת עם אברם ער ואת בריחי אקים, "ג בריות “un‏ ואע"ג הא'ב
"ר הווין כבר יישב בעלק'ע דבציר לן חדא, דאת ברית הפר לא קחשיב דלאו
כריחוח בריח הוא. והשתא גם המדרש ניחא, דביום. ההוא כרת ה' בריח
עם ‚DEN‏ וקרא ואחנה. ברית ביני ובינך, ואני הנני בריתי אתך, שלש אלה

באור 85

אען מוסבות אלא על אברם זאינן ברית לאברהם ולא ברית לזרעו bay‏
מפרשה י"ז פ' ז' דנאמר א חר שנקרא א ברהם, ומשם מתחיל ברית בעי
וב זדעך ומשם עד ואת בריח' אקים ע"י, שלש עשרה בריחות הן, דואת
בריתי הפר לא קחשיב כמ"ש.

m}‏ שהכניס ר' אפרים פיוטו בתוך ברכה שני' דבהמ'ז שהיא ברכת
הארץ, דאי" בברכות דף מ'ח ע'ב צריך שיזכיר nn‏ בברכח הארץ,
ופרש'י שע'י ברית המילה נתנה לא'א שנ' ונחתי לך ולזרעך את ארץ כּנען
וגו' ואתה את בריתי תשמר וזרעך לדורותם. וכן אי" במדרש וזה הדבר אשר
מל יהושע, אמר להם כסבור" אתם שתכנסו ערלים כך אמר חקב'ה לא'א
ונתת לך וגו' כדלעיל. ולא גלו מן הארץ עד שרפרו ברית שנ' ישעי' כ'ר
הפרו ברית עולם וגו' על כן אלה אכלה ארץ. וכן במדרש איכה טומאתה
נשוליה, 939 בהכי' אמר כל הכהנים ששמשו בימי צדקי' ערלים היו שנאמר
בהביאכם ‏ ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחלל את ביחי, יחוקאל מ"ד.
ולכאורה מתנגד להש'ם זבחים כ'ב ע"ב דלמדנו מהך קרא דיחזקאל רערל
שמאמ"מ מחלל עבורה, ואע'ג שהוא צריק שא"א לו למול כמ'ש רש'י שם,
דלהכי מקרי ערל ב שר שאינו ערל לב, ואפ'ה מחלל. וא'כ אא'ל כל הכהני'
נימי צרקיה ערלים (וקשקע ערליס ‏ קקט עי' יפ'ת) דאיך Won‏ דכולן
מאמ"מ שלא nun‏ אלא ב"א מרבבות. וע'כ לרעת המדרש איירי
שכולו להמול אבל לא רצו, א'כ ליכא למדרש מיניהו ערל שמאמ'מ דאונס
הא ? ואפשר דס'ל למדרש פרש ר'ת Dina‏ שם רערל בשר מקרי אם אינו
מל מ' יראה מדאגת הצער mh)‏ על 2נ), וכן הי הרבה בכהני צרקיה,
שאכיהם לא מלום והם יראו -להמול כשהגרילו ולא ה" ערלי לב דלא כפרו
במילה ומקצתם לא היז יראים למול אבל כפרו במילה שהיו גם ערלי לב וא'ב
שפיר ילף מקרא דערל בשר אע"ג שאונו ערל לב פסול לעבודה. אבל יוחר
נ' אע'ג דס'לײדכולם ערלים היו (טוװ?חס נטעוק) מ'מ ס'ל ררוכם ערלי לב
Di‏ ערלי Says‏ שלא רצו להמול אע'ג שכול, והם שנתנכרו מ א
ב
5 ומדפלגינהו קרא בתרתי, שמ יי man‏ טאש
ME‏ דהמדרש דוקא בכהנים הדיוטים ,
כולם כשרים היו כדאי' פ'ק דיומא.

אלהים צוית לירירך עש"ה ויאמר אלקי' וא
לשון צוה במילה: וימל אברהם כאשר צוה אוחו.

ודורך בשו'א כמי IP‏

86 באור

בּראשית כ'ב ואברהם נקרא יריר כמ'ש דף 80 ביר ע'ש אשר בחרת
באברם נחמי' ט' (פ') בשארך ככשרך כמ'ש דף 80 -- TR‏ לשם
הקב'ה למצוה בּעינן לשמה, ולא ימול לשם רפואת מורנא, אע"ג דקילץ כרי'ו
עו כ"ז לא מצינו בכה'ח מילה לשמה, היינו לעכובא. פַּארְּךְ, כך נקורוּ בהפסק
בישע" ני"ה, ה'ן ס/ ט',. אע'ג דמצינו Da‏ ושכב בשלמתו וברכָּךְ, וגם ברפוי
כף הכנוי, נקור דקרא עריף. המילה היא פאר כּדאי' במדרש (סט כמכורת
סח') נשר מטעי מעשה ירי להתפאר op‏ יה" לאלף (ישעי' ס') ר'ת
מילה שנתנה לישראל להתפאר שהוא פּימן מובהק כעץ כתר בגופן שהם לגיון
של מיך. פָּאָרְךְ ל, NND‏ זה DW‏ היא כמו פָּאֵרך חבוש יחוקאל כ'ר,
הכונה צוית לאברהם את ברית חשמר לשמי, שאני קדוש ישראל אשר AND‏
אותך; ואמר הפייטן: אמת כי IND‏ שלך תפארת כבורך/הראיח לו באלוני
ממרא (ילק"כ) חפאר מפורש בילקוט וירא, אמר הקב'ה לאברחם עד שלא
מלח אותך, ערלים באו אצלך, עכשיו אני בכבורי ופמליא שלי נגלי' לך,
ההּ"ד וישא עעיו ויר א-וגו' DIR‏ עליו וירא, ראה בשכינה, ראה במלאפים.
ועי"ל פארך לו באלוני בהראך כמ"ש במהרש, עד שלא מל חי' נופל על פניו
כשרברתי עמו, ולא יכול לראות, עכשיו הוא ששב ואני עומד: ממרא.
זוכרהו. מפני שהוא. נתן לאברהם עצה על המילה לפיפך נגלה הקב'ח בחלקו
כדאי' בּמהרש, ופרשו בעלי חו'ס: על המילה עצמה לא הי" אברהם צריך
לעצחו, רלא עלה על לבו לסרב, אלא הקב'ה לא אמר לו לעשוחה בפרהפיא,
וממרא נתן לו עצה לעשותה בַּפרהסיא. עור חרצו ילירי ana‏ של אפרהם לא
רצו להמול, ni‏ לו עצה שימול עצמו וישמע\ בנו תחלח, וכשיראוי פן, יקבלו.
וכ'כ בעצם ה'ה נמול אברהם וישמעאל aa‏ והדר כתיב וכל אנשי ביתו נמולו
INN‏ וממרא עצמו לבסוף נמול כדאי" באגדה. AND‏ כּפּעל כמו NN‏
אלו ה ומצינ! המקור בנפעל על ב' משקלי': ביום חראות בו בשר am‏
"קרא ג ן לרְאוֹת את פני ‚m‏ שמוח ל"ר (ונכנוי: 6חלי bp Amin‏ ספקן,
zo 3‏ וווסף ה' להאה בשלה, שמואל א', ג': ואף שלא מצאנו
משק? זה עם הכנוי, הפייטן כנהו לטונת. החרוז. ביום פפור עשתו
בקרא לא מצנו שמל כ'ה'כ. אבל בפ' דר'א יליף מדכחיב בעצם חץם הוה

1
נמו? Sa „DIN‏ כ' בעצם היום הוה 25 ליטוף עס לענוו עכס (wor‏

N H \‏
מאאמ"ו זל שמעחי רמז ,כעטם היום ה
)72 כ' תטי? חסר (anna‏
ה" ג' למילתו שבא

זה נמול" בג" יום כפרים
. והא דנאיר הפייטן מדעח רש'י בחומש שכ' בפסח
המלאכים אליו ואל לוט וכן דעת הפייטן אמץ גבורותיך

כאור ”8

הפלאת, וכן נראה מיסור ר'מ שליח צבור במערבית שהביאו חו'ס ר'ה רף
ייא: ומצות אפה ויאכלו בליל פסח? מפני שש'ס רירן בר'ה שם מסיע
לפרר"א שביה"כּ נמול כמ"ש תו"ס שם וכן יסד הפייטן רבנוּ אברהם ביר ישחק
הכהּן ולה לב'מ לבני פולן: כרת עמו ברית pa‏ הפתרים;: חאו ברמו ביום
הכפורים. ‚AB‏ דבלת, בלה'ק צ'ל פָצִית כמו פְצִיתה אס פך אל-ה',
Diva‏ י"א, וענעו פת יחת פה, וכן בלשון החלמור עז רף יז an‏

(נוכוכי. כלטון. 6כטי): אפיחחא דע", פרש'י פַּתוֹח לפחח ע"ז כמו פטו עליך

פיהם איכה ב'. אבל לשון מקרא לחוד ולשון פייטנים לחור, שכן מצינו שראש
הפייטנים הקליר לא נמנע מלומר בקרופו Br‏ ב' של פפח פַּצְתָּ תנוך. הטון
ובמוסף' יום ב' רשבועות אמר הפיטן ופץ \אמר, ופן שר הראכיז כיוצר
לב'מ: pn Pb‏ פתיל ולא ראשי מוכלל. ועי' תשו' נופ'י מה'ק סי' la‏ ממחץ
IND‏ ארפאף ע"ש ומחץ מכתו ירפא,. ישעי' ל'. לכן מחקחי מכותך הכתוכ
בסדורים. ‏ כי אני ה' רופאך, שמות ט"ו, רִיל map‏ הבטיחנו: אם אשים,
אני ה' רופאך כמ"ש רש" בפ' בשלח, וכן שלח רפאל אל א"א לרפאותו
ממילה. ‏ רפאף בפלם שנאך, שמות כ'ג ה, הכונה אני הוא' רופא שלך,
בעבור ה ח פד שאתה עושה בקיום מ' פֿילה עשיה וה" אם שמע חשמע
ושמרת כל חקיו אני ה' רופאך (ילק"ס) ולפ" גרסונן בחסדך מאברך. שהמצוה
שאדם עושה נקרא חס כס"ש הש" na‏ ועושה חסר שאדם עושה משלם
הקב'ה לאלפים,. וכל בכי משא נוצר חסר ע"ש רשי וכן מקרא מלא בירמ"
ב' ומרתי לך Ton‏ נעורך, ור'ל ששמרו משׂמרת ה':: לכתך אחלי במרבר
וגו', ומ'ש , מאבּרך מוריעים הרמים" כלשון השים ב'ב ע"ז ע"כ, הנה לא
אמרתי אלא להסור -הערלה, אבל כנוף האבר לא תעשה מום אלא הטפת
רם ברֹת, וקו מ"ש, רשום התהלך לפֿני והי" Ben‏ ולא נהולא כלל בי אי
לנהסדך המשך יפה עם מאברך. לכן נלאה כגרפה יעכ"ץ-בְּחֵַּרֶך A‏
ב
חפר שי ל ע [ lan‏ 0 אש לי
er Se DEE‏ וי המ
ang‏ יש BIRNEN I‏
שקורם המילת. א" נחשב כבעל הפ במ Baba in‏
תטים ער שׂמל. Mar)‏ כרט עולה המילה נקראת נקוף 2 \ be‏
N‏ הארי עור בספר זא ומבשרייאחזה אלה לווב י"ט) אמר אברה

ואחרי עורי נקפו ז .ור ואל לשלמים לבוח לפ
אחרי שמלתי עצמי אחוה ‚mon‏ ואמר רל ושר וא *

88 באור

שמקריבן לשמי אני ננלה עליו ומכרכו, ‏ אברהם שמל
ובתנחומא מובח אבנים וגו' זבחס עליו ונו' אבוא TON‏
ושלמים אני מברכו, אברהם שובּח את ע צמו

ה', אמר הקב'ה מי
עטמו לשמי, עאכו'כ,
ובּרכּחיך, אם מי שזובח עולה
עאכו"ב לכן
נקופך man‏ המילה

שכולו ארוך כדאית
העושים חבורת דם ובחולץ דף ז' ע"בּ דם נגוף מכצה כדם עולה, והוא Dan‏

היוצא. ע" הכאה mean‏ (טרט כנף וכקב ולציס. כטרט לקן). והוא. מעמן חחת
חנורה נקפה, כּנקף זית, ישעי' ג' ויז יבזרם מברית. בהתעצל אב החכמים,
זה משה כמ'ש ר" ב'ק נדרים ל'א כל הוכיות לא עמרו למשה כשנתרשל
מן המילה. וע'כ צ'ל שאיזה. ימים. קודם צאתו ה" שכל למולו, . דאי לא הוי
זמנו רק בי ימים או פחות קודם צאתו, א'כּ לא הי'. אפשר לו למולו מ' סכנת
הדרך, am‏ שהשיב לו רבי, ח"ו שנחרשל אלא שלא יכל למול קדם צאתו,
ובבואו. למלון הגש זמנו ונענש.על. שנתעסק במלון ‏ תחלה,. מכלל הת'ק סבר
דהתעוק הי An‏ מ'ח ימים ועוד ג' Do‏ קורם שהלך man‏ וה" שכל למולו
קודם צאתו, לאפוקי לרבי צ'ל בשעה שצא לא הי' בן חי'ת (קו 5 ענק ג"י
לחר ח'). ומה:חבץ כונח רש" דף ל"ב ואוחו תנוק לא הי' באותו שעה אלא
בן ח/, ר'ל לרבי לא הי" ראוי למול. עד ‚may‏ לאפוקי להיב'ק ‏ פבר נעשה
בן חי"ת קודם צאתו. ויש לדקדק שפישן זה נקט כריב'ק והן את משה
בחמורה: ימים בהתעצל, למה לא דנו לזכות כרבי, דהלכה כרבי מחברו,
והוא אמר ח'ו שנחרשל ימים? ומכ"ש רקשי' לירושלמי בנדרים ספ'ג ורש"
בחומש הגרסי ר' ופי Pb)‏ 39( אמד חי שמשה נחרשל, הא קי"ל הלפה כר'
יוסי אף מחבריו דנמוקו my‏ ערובץ. "ד ומ'ו + -ונ'-דגרס רבי, וכּיון ART‏
ל'ב דרש ר" בן מונא בשעה שנתרשל מ שה מן המילה, א"כ היב'ק וריב'ב
רבים נעהו נגד רבי, ואין הלכה כרבי מחבריו. ‏ שוב מצאתי ביבּ"ע Dh‏ הישר
וילקוט שמוח שהמעשה ה" בגרשום. בכורו שלא מל אותו בשכבר בגזרת
יחרו „ann‏ א'כ גם. הם ס'ל שנתרשל מן המילה ימים. רבים, וכן. במכולחא
פ' יתרו ם"ל לר'א המורעי (נ"כ חנה לר'ע. וכטרג כּכימר) שלא מל משה גרשום
בכורו, ער שבא המלאך מפני שיתרו התחנה עמו, כשבקש צפורה na‏ שבן
שיה'' תחלה om‏ לע"ז וקבל משה עליו ונשבע לו. לפכּך הקדים
המלאך ונּקש להרוג. אח. משה. מיד. וחקח. צפורה. צור. ונו'; וראיחי להקת
נביאים ומפרשים שנחחבטו מאד בפהושו שבאמת כּמו ‏ זר נחשב שיתרצה

ורא אלו ה', וכה'א ברמיך חיי ב'פ, בעה"ז ובעה'ב. וזהו: ראיתי
ברם עולה, ובעבורה ייטב לך בעה'ז והארכח ימים לעה"ב
' סּפ'ק רקרושין. ובלשון חכמים סוף מ"ש בטל את הנוקפי',

+ “

כאור 0

משה RR‏ ל = הראשון לע"ו, ונכנסו בדחוקים גדולים ונוראים, ואשחמיט
להו ש'ס ב'ב דף ק'י המייתי הא דאמר יהונתו בו
מקובלני man‏ אבי אבא לעול א 2
ו א בא DW‏ ישכור DIN‏ את עצמו לע'ז ואל יצטרך לבריות,
א סבר לע"ז ממש, ולא היא אלא לע בודה שזרה לו כראמר ל רב
Ai)‏ כהנא נטוש נכלה בשוקא ושקול אגרא ולא תימא aa‏ רבא
El m‏ 0 שירע א שכל מגמתו של משה לתשועת ישראל 3b)‏
ar hab 4‏ כעפֿריס לכל ברמותו כ7סי' כדריס ס'ס) ולעסוק בצרכיהם. An.‏
הי' עבורת. משה מנעוריו ער עחה, והשביעו שלא. עדל בגו הראשון לעפורה
װ, אלא לעבודה שהיא זרה לו, RT‏ לעבודת האדמה וכדומה, ונם לא ומל
אוחו, ועפ"י תנאי זה נתן לו ma‏ וא'כ כל חטא משה הי' שנשבע שלא למוט,
וחשב משה שמצות פו'ר — דעד פוני גם ב'נ נצטוו עלי' כמ'ש רש'י סנהה'
נט == עדיפא ממשות. אב על הבּן למולו] שאינה. אלא עשה (פטנן עו
לחויב למוט כטונלל. נעכט כרת) ועשה רפו"ר עדימא כאן דאוכא נמי לא לחהו
בראה אלא לשבת וכמ"ש. תו'ם. גטץ מ'א ע'ב. לעניז אחר ועי' חולן קמ'א
דהו'א נמי דדוחה עשה דשלוח pm‏ ואא'ל שותרו בקש ממנו שונדלהו לע"ו
ממש, הלא קודם ביאת. משה כבר פרש תרו. מע"ז ונדוהו אנשי מהין מאצלם
כמ'ש רש"י בפ' שמות ב' ט"ו וכן בילקוט. שם.: אלא ודאי כראמהן, וא'ב חטא
משה ה" שנשבע. שלא למולו, ואף בה לא. עשה אלא לפנים, שהי' יורע
נצדקת צפורה שהיא תמול, ולהכי נענש, הכשיצא מרשות nm‏ הול'ל לומר
לצפורה שהיא חמול, או הוא בעצמו ששבועת אונס היתה. תדע לך שהמכילחא
מסיימח שנענש על שלא מלו, עריפא מיניה הול"ל שנשבע לגרלו לע"ון ש'מ
שפרוש ע"ז wind.‏ ועוד יש לדרוש בוכּוסו של משה שיראתו מיתרו היחה
בכלל סכנ נפשות כדאי' בילקוט שמוח שנתחלה נחנו יתרו עשר שנים בבית
הכלא ובקש. להמיתו,. ומפני מ'ע. על האב למול הי' אפור לו למסור way‏
כמ"ש הר'ן כיון דשוא'ת הוא ורוקא בהור פרוץ עי' ב'י ר'ס קנ'ו וחו'ס בשבח
מ'ט. ד'ה נטלם.. ובלא"ה בן נח אינו מצווה. על קרוש השם כה' כדאיח'
סנהדרין. ער ע'ב. ודברי המורחי בפ' שמות לא נהיהץ עי' פרשח דרכים דף
ה' ע'ג, וסברא. אחרונה זו מצאתי קצת בז'ה. ‏ סוף סוף שכל המדרשו' ס'ל
שנחרשל. מן המילה aa‏ גרשום (ונמכלת5 סנהסס. מסופכת קט'ס 207 >
סומר טכתרטכ) ולפענ"ר נם פייטן שלנו כיון לכך, וגם רבו הלאב'ן יסד ביוצר
לברית. מילה. לבני אשכנז: , לא מל בכורו ווחבקש במעונה." יעורתוי

9 m
בנפעלו‎ UP צפורה אשתו ע'ד ואם לבנו ייעדנה שמוח כ"אי חתן שם ר'.‎

אנא. א"כ

90 באור

:1% המיר החפלה הכחובה. בתהלים‎ op מעמים, ' לישראל, שהם‎ Abb
ממתקוממים אאסף ע"ש ואסף‎ map הפלה (נה') חסדיך וגו' והקב'ה‎
נדחי ישראל, ישעי "א, ואצבר ענץ אסיפה מלשון ויצכר יוסף בר כראשות‎
יו"ל) וחכמים על אסיפח אנשי'‎ /3 "on מא ולא מצאתוו בלשון מקרא (עי'‎
חוץ משליח צבור. מעת וכו" עליך באעבור יחוקאל ט'ז: ואעבור עליך‎
שנזכות המילה יאסף נדחי‎ ‚rm ואראך מתבוספת. ברמיך ואמר לך בדמיך‎
ישראל כמו במצרים. באעבר, מדרך לה'ק לומר בע ברל ולא לחכר בכל'ם‎
עם עחיד, אבל כן הרך הפייטנים כמ"ש לקמן בר'ה: כנפצח. מטח עלך אשבר‎
ואני בדם בריתך זכרי' ט' פרשתי לעיל‎ I ע"ש ואשבר מטח עלכם ויקרא‎
דף 82 מבור אב המון בצאתו. אכרהם נחבש עשר שנים ע"י נמרר, ו"א‎
ע" אביו שאבר צלמיו, באור כשרים בכית הבור ב'ב רף צ"א ובצאתו כרת‎
השם עמ? בריח. מכבודך נעזר וכרת עמו בריתו, במדרש אברהם. מתירא‎
HS) למול שהי' זקן; שלח הקכ'ה ירו ואחז הסכין עמו שנ' וכרת עמו‎
מנוחה, גם הפיטנים הראשונים כתבו דיני מילה בפיוטיהם הראב'ן בזולת‎
חכהן ביוצר לב'מ לבני פולן והלך פֿישן שלנו‎ "ann ,םיזנכשאל לב"מ‎
בעקבות'הם: וכונתו מילה דוחה שבת בומנה וצלעת אפיל שלא בזמנה, ומייחי‎
קרא וביום: השמיני ימל בשר, וררשען ביום אפ" בשנח ומבּשר ערלתו‎
אפילו במקום בהרת יקוץ. ואמרינן שבת קל'בּ ע"ב דצרעת. בזמנה נרהה ק"ו‎
משנח, וקרא דבשר בעען לאפילו שלא בומנה דוחה צרעת. אבל למסקנא‎
דרב אשי שם לא צריך קרא אצרעה רפשיטא דעשׂה דמילה דוחה ל"ת‎
דצרעת )637 סוי עפס ולת כדס"ד קעיקרל, דכעטות נסו לעטס תי 656 לקולו'‎
מהל‎ Wo וכן מצאתי במלימ‎ (oc Bin בסוג טע'ג הגו כט'ש‎ oma סתס'‎ 0
צרעת וכ'כ חרמב'ם והרע'ב כנגעים ספ'ז ופי מהל' צרעת דמלה רוחה בכל‎
זמן אח הצרעה לעשה דוחה ל'ת: ולהכי נראה מ"ש פייטן: ביום השמיני‎
ימול בשר, קאי ארישא דמלחא מנוחה דוחה לזה צרכינן קרא ובּיום, אבל‎
צרעֹת לצ קרא. מיהו הרע'ב. ספ'ג: דנדרים נאיר מפרושו. ספ'ו‎ Hmm

דנגעים, וכ' דררשינן ימול (3'5 יול ככ אפילו במקום בֿהרת. ודבריו לקוחץ.

מר'ן שם, שכ' דררשנן ימול בשר ערלתו. ובאמת גם בירושלמי פיט דשבת
מצינו ב' דעות, וי ונה סיל רצרעת נדחה דכל עשה רוחה ל"ת ph)‏ פיל

דללעת (Air‏ ורבי וסי אמר מרכתוב. Sa‏ אבל להלכה pn‏ א' ממני.

המצות' חושב קציצת בחרת. לעשה ולית אלא ל'ח גרירא. ‏ לכן יש לחמוה על
L u‏
הרע"ב למה לא פרש גם. בנדרים עשׂה דמלה. רוחה' לית. רצרעת פשאר

עשה כמ"ש בנגעים. ובאמת הרגיש בזה חייט וכ' בקצור: עפ'ז רנגעים. וראיתי
בגליון א של איש אלקים הגאון מו'ה נתן אדלר הכהן שיל ספה
cn‏ לק מ ו"ל שכך פרושו. דהי' קשה להרע'ב,. דהא דקאמר רבי מו
שם גדולה מילה שדוחה השכת, בודאי רבוחא אשמועע

ל || דשבת עשה ולית

mm ‚nm‏ אפילו ל'ת גרידא שיש בו כרת, בשאר דוכתי אין עשה רוחה

ו

כדמסיק. יבמות AT‏ ה' (כפנסתי על ס' כריתות טעל ג' סי' קס'ג se‏ בפטיטות

ללוח ל'ת שיש מ כרת 'ועי' תו'ס ומסרט'ס' יכמות ג' Hann‏ סי' 5)), עור דשבח
/

שקול ככּל התורה. לענין כמה דברים עי' חולין רף ה' ושבת קייח, אבל מאי
דקאמר ר'נ עלה גדולה מילה שרוחה נגעים, מאי רבותא דמילה, בכה'ת
מולה עשה דל"ת, me‏ דוחה כלאים? אלא ע'כ דס'ל לר'ע רצרעם עשה
ול'ח היא, ושאר עשה אונו דוחה צרעח, ומילה נמי לא רח'' אי לאו קרא
ימל בשר, וא'כ אשמועינן רמוחא טובא יוחר מרבי יסי, דאלו לרבי יוסי לא
דחי מילה עול'ת דשח אלא בזמנה, לאפוקי עול'ת רטרעת רחי' מילה אפילו
שלא. בּומנה, ולהכי הוצרך הרב לפרש כאן רררשען מקרא. אבל בנגעים
מפרש הרב להלכה. כרב אשי רצרעת לית גרירא הוֹא. ואפשר שהפיטן נקט
כחדא מנ וחה. דוחה ובהרח) אע'ג דקרא שהביא לא קאי רק על מנוחה,
לומר לך דמילה דוחה שנת וצרעת ביהדיה אף שנדחו ב' לאוין בפעם א'.
ואל חשובני מנא אמינא: לה?' מסוגיא עצמו פרף Stop‏ ע"ב, רבהו'א' קאמר

> ערעת עול'ת הוא, והא: דנהחוה ספני מילה מקרא: דימול בש ר, וקאמר רבא

רהף קרא למילה שלא בומנה' את רכומנה פשיטא דוחה צרעת דק" DD‏
וקשי' טובא כיון: רקרא ומיום השמיני ימול בשר ערלתו בשבת מירי, נימא
MN?‏ קרא דבשר דמילה רוחה צרעת ושבת ב לחרו אע'ג דעונּר בפעם
א" א"ב. „ind‏ אבל לעולם דוקא בומנה. דחי שבח וצרעת יחיו אבל שלא
כמנה טרעת לחודא. נמי לא דחי? אלא וראי/8שיטא אט מילה בזמנה דחי
שנת, ובזמנה דחי צרעח מקז, אף אם יקרו שתים ביחריו a‏ ולא Bi‏
NP‏ וכן מוכח מיבּמום כ' אלא מן הארוסיץ ליח ולא עשה, ולרמב'ם על
הלקיחה ועל. הבעילה: Son‏ ב', וניכמה הלקיחה היינו הקנין והביאה בהררי
קאתי mim‏ חרי לאוין;. וכן ביבמות. ז' ע'ב הואיל והוחרה לצרעתו הותרה נמי
לקריו. אע" שהם לאוין מחולקים: אמרען ערל'ת רתרויהו = Pre‏
| מלכים ב" ה"ן
ו
מִפַלְּתּּ ea‏ » | הבאתיהמשלים להכחושנקור המויף בכל
מפּלְתו ישכנו;' ויקחאלי את אהרתו, ה

92 באור

הסדורים. ערלתו ודאי ולא ספק בפר'א. דמילה דף קליה ערלת ו ערלתו
וראי ד"ש ולא ספק היום או אחמל דנמול לתשיעי, שמא הוא השמיני, ואם

חל בשבת אעה רוחה. ‏ וכ' תו'ס דלספק MD‏ לא צריך קרא דמהיכי תיתי

נרחה שבח מספקא, אלא לאנררוגינוס ונולד. מהול ע"ש. ‏ ואף לרמב"ם רס'ל
ספק דאוריתא מה'ח לקולא, ל'צ קרא לאסור הספק בשבת, דבאתחזק
אסורא מודה הרמנ'ם דמה'ת לחומרא,- ושבח מקרי אתחזק אטורא כט"ש
חו'ס mins‏ "1 ע"ב. = ואשתמש מהרב בּעל שלום ירושלים פי'ט דשבת.
ולא על מכשירי סכינא להמול ה'ג בכל סדורים ישנים שנדפסו באמ"ש.
והיינו כר'ע בר'פ. ראד'מ דמכשירין ‏ דאפשר לעשות מאחמול א"ד שכת,
אפילו נשבר 'הפכין בשבת ואין לו אחר אפור לתקן, ולא כרבּנן דר'ש
בערובץ „ip‏ ואפילו שמוח Mayr‏ אי דוחה ע"י ישראל, ‏ ההעמידו דבריהם
כהאי' פ'ד דר'ה. מ'ח. והא- רנקט ולא על מכשירי ספ*נא, ‏ אע"ג דשאר
מכשירים. נמי לא דחי משום דר'א. דמחיר צמכשירים ולא קי"ל na‏ בּסכין
אמרי' כדאי' שם כורתין. עצים לעשות פחמים לעשות כלי ברזל וכן אם לא
הביא כלי, הסכין, מע"ש, מביאו בשבת. ובפדור ד' בּרלין ‏ משנת ע"ת הגרסא:
ועל מכשורי סכינא להמול. ‏ והרניש בעל ש'י בטעוח, רק"ל אד"ש, וחשב
לתקן המעוות בהגיהו ועל מכשירי סכנה להמול, ר'ל מכשירץ שיש בהם
DD‏ אם DIN‏ עושים אותם, דוחים שבת. ואין צריך להשיב עליו,. חקנתו
קלקלחו, דהאיך שייך זה למילה, מי לא ידע סכנת נפשות דוחה (פרקנ'ס}
ונקסל'ס כ'כ ותט'נ? 6ף סות רס) שבת, ‏ ומאי מסיים ס כנה להמול? עיד
הרחק "ל דס'ל כרמכ'ן אי אשתפיך חמימי דאחר המילה קודם המלה
מהלינן, דאה'כ באה הסכנה. וממילא נדחית שבח, ולא כרז'ה ורשב'א רס'ל
כיון שוראי צריך לחלל שבת בּמכשירץ לאחר המילה משום סכנה, לא מהלינן,
ולפ'ז ה'ק: עליה הוח שבּתבן על מכשירי סכנה להמול, שעל מכשירין
שאנו צריכץ ‏ לעשות אחר המלה משום סכנה כּגון לחמם מים, UN‏ אומרים
לה מול, ולא אמרינן נניה המילה כיון שע" נבא לחלל שבת במכשירין, אלא
כדעת הרמכ'ן. אבל אין זה במשמעות הלשון. להכי מהורחא כגרפת הספרי'
ולא על מכשירי סכינא. ‏ עשה מילח.וכו' "ann‏ שם רף קל'ג עושץ כל צרכי
מילה, בשבת מלין ופורעין ומוצצין,. המציצה. דוחה מ' פקוח נפש כר' ר'פ שם
ע'ב דאף דדם man‏ מחכר והוי אד'א. כמ'ש רש'י שם וחוים כתובות ה'
ע'ב דאסור מה'ח במציצה ושרי משום סכּנה. ואע"ו דרמב'ם. ס"ל בפ'ח
דשח החולב והמוציא דם אינו חיבּ ער שיהי' כנרוגרת ? בחבורח זו שהיא

באור

לדפואה מורי. הרמכ"ם a‏ בפחות כדאי' פ'י דערובין מ' "ד אם השיא
הדם לא אעבעו ע'י גמ הי אב [מלאכה חחוב? ועמג'א סי' שש וסף
שנ'ח ובמב ם ישםי"ררפואה זו יהוי הקון' פעלי אפלו. לר'י וההוכל בחכהי
אפילו לא יצא דם כנרונרת אם נתקררה דעחו סיב רמתקו אצל ‚map‏ תי
חו'ס דף ק"ו דלר'ש אפילו שורף אה'ג מקרי לגופ ועח'ש פי'ג דשבת.. והא
ראמרינן מציצת NT DT‏ אב מלאכה אפילו בפה, וגבי גונח ונק בפה אמרינן
mama‏ הף ס' ההוי כּלאחר יד שאני מצשה דררכו בכך למצוץ ‚nen‏ משא'כ
גבי חלב מן הבהמה כמ"ש רש"י להדיא שם. ואין להתעקש דלמא ברם נמי
בפה IN‏ אד'א, א'כ האיך מוכיח ר'פ דמציצה שרי מכח פקוח נפש, רלמא
ליכא סכנה, ושרי כאן דרפּואה כּלאחר יר הוא בה אלא ודאי כדאמרן,
mm‏ כּתבּהי בפתיחת\ פרושא רמדרש משה מל אהרן פורע תושע
משקה, הײנו הפואה דמתני' בשנת הטרף pp‏ ושמן ושפכם על המילח עי'ש.
מיהו קשה למה לא אמר יהושע מוצץ דהיא הפואח ראשנה ועקרית ואומן
רלא מײַץ מעבירין כראמר ר'פ בשבח קל'ג ע'ב3 ונ' כין דעקר מילה במצרי'
לגדולים היו שהם באו אצל משה כמ'ש המדרש בתחלתו (6ף לית ככוו כטי
קעככ, ססכות ons»‏ קלו ככיסס. כמטוס. לפו). איש חרבו על ירכו, וכגדולים אין
עושים מציצה, שטעם המציצה כרי שיצא הרם בשטף וערט"י פנת קייל
לקפו כסטיף 913.07( ובגדולים בלאה יוצא ההם כצנור המקלח. ואל תחמה
על החפץ, md. Sn‏ מצאתי לענ'ץ בברכת שמים נחל ט': המל את
הגדול אין צריך לפרוע. ומקור הדבר מצאתי בס' יראים רף י'ט שכ'
ז'ל: הא. דמל ולא פרע כאלו לא מל, הנ'מ apa‏ אבל בג דול pn‏ צריך
לפרוע, דקטיעא. בר שלום (ע"ז יו" ע'3) מל ולא פדע. וטעם הרבר בב'ר
דאי'ישם באברהם לא נאמר את בשר ערלתו, שלא הי' צריך רק חתוך בשר
שפבר. נחמעף עור הפריעה אבל ישמעאל חיה לר ולא נהמעך הווקק לחתוך
ולפרוע,. לכן כ' אתי בשר ערלתו. אכן קשה לבעל ה'ג שפרש דפריעה לא

נאמרה? לאברהם. עכ'ל.- נראה. שלא הי' לפניו גרפתנו ביבמות ע'א ע'ב:

אריא"ר! לא נחנה פריעת מילה לא'א. וקושי' ממדרש שס"ל שאברהם פרע

שמעאל om‏ עצמו הוי פרע אם מצא פריעה, כבר ישבה רשב'א ביבמות,

דאע'ג דא'א. לא נצטוה על הפרעה. מ'מ קיים כל החורה ער שלא נתנה
כהאי' ID‏ ,קדושין. ‏ וראיתי ברקאנטי קושי'' אחרת על אי א חשב

לקטעא בר שלום לנר גמזר, הא קייל מל ולא טבל ה א ל

דחא בעונן. טבילה. באחרונה? ולק'מ רראים כרמבן YO‏ ב'עבר. מה

93 ,

94 באור

ba‏ קודם. מלה. אִ'כ לרשב'א ויהאים בגדול א"צ לפרוע. ‏ מיחו מהרש'ל
wien‏ ליבּמות כ' הרין זה דרא'ם אינו, שהתו'ם ביבמות ע"א ע'מ ח"ח לא
min!‏ פריעה wind‏ כתבו , וממ אברהם פרע מילתו. אע'ג דלא נצטוה דחרי
קיים אפ" ערוב. הבשלץ" הלכך אַף בגדול צריך לפרוע עכ"ל ולרירי מחא
לא חירוק. m‏ דכּונת חו'ס האברהם פרע מילת ישמעאל ובניו ובכל איש
שמצא פריעה, וכ'כ תו'ס בפהושם על החורה הנקרא רעה זקנים, שהקשה
שם ר'ח על הש"י בחומש שהביא המדרש אברהם לא חיה צריך לפרוע לחכי
לא נכתב. min‏ אלא מישמעאל שהוצרך לפהיעה, וקשה הא אמר ביבמוח ל
פריעה לא'א? וחרץ ר'ת המ" קיים. כל התורה כולה ולהכי קיימה. בישמעאל,
הרי חוען שתו'ס לא חלקו אמדרש אלא פרושי קמפרשי לעשותו חואמים עם
הגמ' וכ'כ הרשב'א ביבמות. na‏ עדיין לא. הונח, EN‏ גדולים DIN‏ טרימן
פריעה, מאי קאמר Diem‏ ביבמות ד שוב מל קאי על הפריעה ושם בגדולים
משהעי, כרמוכח. משקלא וטרי' רערל מקבּל הזאה? pn‏ רעקר. הקרא
במילה פרעה מירי, שמל הילורים במדפר ולהכי -צריך. arms mann‏
ופריעה. למדנו מרבוי שוב מל וקאי על הקטנים שימול ויעשה בחם פריעה
וגדולים. לא הוטרך לפרוע. ‏ מיהו להרעות שמביאץ ת"פ שם שבאמת מלו
עצמם anna‏ אבל לא פרעו, ana‏ עור רמ"מ כִּיון שנצטוה משהּ על הפהיע'
כערלים דמו, ושפיר דיק הש'ם הערל מקבל הזאה רעדיין היו ערלים: מחסרון
הפריעה עכ"ל לרעות אלה קשה מג"ל הערל מקבל הזאה, רלמא. הגדולים
שטמאו עִצְמֵם. במחים שלהם לא. הוי. ערלים. רממילא נפרעו, וקבלו הזאה
בהיותם נמולים? ואפשר לחלק. רמי שנמול ולא נפרע. כישראל בּמדבר לרעות
שְהבָּאת',. עור הפריעה שלו מחקשה ונעשח עב רשליט. בח אוירא. ולא
מתמעך,. אבל בגדול שלא. bins‏ כלל כאברהם מסבך עצמו עור הפריעה

לכו ולדקוחו עם. העהלה העלונה. העבה והזו לבשר אחר. וכשנחתפה -

הערלה אין כאן פריעה. . אבל ממררש. שהבאתי. רקאמר מי מלן משח מל
אהרן פורע, משמע אפילו גהול צהיך לפרעו, דרוחק. לומר ann‏ פורע. על

הקטנים np‏ ולכן נ' שאון לסמוך על היעפ'ץ וגם בגדולים צריך לבדוק. הלא
ברירא שהתמעך.

שוב מק יהושע ה', ולפונן מעי' ביבמות ע"א ע"ב לציצץ: המעסבי' המלו
(קחנפין 37 גכס. וזכש a7‏ קקיפס. על סעטלס. ט'ף סי' רס"ל פ"ק ט') ועחו'ס
רקא לעצץ חמעכבץ הפריעה דציצי עור הערלה רמעבבי ילפינן רף ע'ב .

מהמול ול, ואמרען שבח קל'ג ע'ב דעל ציצין המעכפים חוזר בשמ אפיל

באור אפ

אם פרע,. הבלא פרש אל יו שאינם מֶעכְכן. ob‏ החדא מצוח היא,
ואשה. מלה 6 הגוי. בע" כּ"ו ס'ל רב' 'וחנן מילה בנכרו פסולה מדכתיב
המל ימול פרש'י קרי בי המל +מול, סיק הש'ס לרי"ו אשה כשרה למול,
דכְמָאו. דמהילי רמו', = הרי'ף כפראד"מ כמו ישראל-ערל, כון דושראל
un‏ אפילו Dany‏ כמהולים. דמ',. והיינו כּמניתו' ספ"ג. דנדרים: הגורר מן
המלים מוחר. na.‏ אה'ע ואפור בֶערלי ישראפ שאון הערלה קחוה אלא
לשמן שנ' כי כָּל הגוים ערלים. ומשמע mp‏ אפילו Amin‏ לערלוח מחר
למול, וכ סתם בְה"ג. עחל ושראל מותר למול וכ תו'ס עז כ'ז רלמאן רילף
מאחה א'ב. חשמר, מומר לעהלות בר שמירות בריח הוא, אלא שאין ‚yon‏
והא דאטרינן בנטץ מומר לאו בר כתיבת „Den‏ דכחיב וקשרתם וכחבתם, כל
שאינו בקשירה אינו בפְתיבה, an m‏ מְצָוֹה קשירה. ופרש לחם פתרים
דהכא לא DD‏ ואהה, את בריתי חשמר וח מול, כמו וקשרתם וכתבתם. וכ'
Din‏ שם. רלמ"ר מהמול. זמול בוראי מטר לערלות כֶשֶׁר דכמהול דמו. ואון
סתירה. ממ"ש תו" ורא"ש בחולין ר" ע"ב דְמִי שאעו חושש בשחיטה פסול
לשחוט מ'ר nman‏ ואכלת למעט מִי שאנ הוש בזביחה (ע'מך וטי" סו' כ'),
התם נמי כְתִיב וזבחת ואכלת ב סמוך, והרמכ'ם פב דמילה סתם נפי Kap‏
ערל מותר למול, משמע אפילו מומר לערלות,. רויל ana‏ טעמא שכ' בפ'ש
דה'ל נדרים : נדר מן הערלים מותר בערלי ישראל, . ומן המולים אסור בעהלי
'שראל, שאי הערלה. קרויה. אלא ע'ש עכו'ם שג' כי כל הגוים ערלים, ואין
כונחו של זה אלא למי ש מצווה על המלה, ולא למי שאעו מצווה על
‚moon‏ הרי להדיא. דמומר לערלות בכלל מולים. ya‏ שמצווה על המילה,
me‏ ילוף. הש'ם. לענץ Sin bin‏ בסתם הרא"שׁ ופמ'ג Anm ala‏ עהל
ba’‏ מותר למול. ‏ להכי המיהני על ב'י ורמ'א שכ' בפששות בסומן רס'ר
כשם ר' man‏ מומר לערלות כעכו'ם ופסול למל. ולא mann‏ שלוב מנין ורוב
בנ פלוגי.. הן אמת שרש'י בנהרים ובע'ז גבי מותר בערלי ‏ שראל פרש שמתו
אחין מ' מילה, ובגמ' גופא אמר איכא ביהו שמאמ'מ ולא מלוהו, ולא קאמר
כסחם איכא ביניהו מומר לערלות. אבל און מז ראו' נגדנג, NOT}‏
ידעען דערל כמהול המי, א'כ רבותא קמ'ל, band‏ ערל באוגס DB‏
ד
Re‏ = שמצווה למל עצמו מקרי. מול.
מחובורו שחזר מזה. בוקנָותּו, ופרש

שב מצאתִי בשאלתות פ' וירא: שראל שמת אחיו מ'מ ולא מלקהן

6 באור

לדירי' משום דאיכא משפחה דרדפי רמי, כמהול דמי דתנן קונם שאיני נהנה
לערלים מותר בערלי ישראל, משמע דמומר לא. ואה"כ מצאת בכנ'י דף מ'ה
ע'ב שררניש Mia‏ והביא והושלמי Man)‏ כפי"ט שכת) המול ימל מנין לישראל
ערל שלא ימל עב"ל, ואי איירי במאמ'"מ, א"כ סוחר למתניחי' דנדרים הנודר
מן המולים אסור בערלי ישראל וכן להפך, אלא ע'כ מפרש כפרש"י דמתניתי'
מיירי בערל שמאמ'מ דכמהול דמי, ‏ אבל מומר לערלות פסול, ומכ"ש למ'ד
ואחה את בריתי תשמר כיון שאינו' שומר הברית ולא כתו'ס עכ'ל כנ"י.
ומצאתי גם בת'כ ויקרא בי מכם להוציא המומרי', שהמומרי' לא נקראו
מקבלי ברית עי"ש. ואפשר דרבנן עשוהו כנכרי לאותו דבר כמו שעשו למחלל
שבת בפרהסיא כנוילעניץ שחיטה ולכל שאר דברים אף שנ"ל שמה'ת שחיטתו
כשרה. בעע'ג: כשחושש בשחיטה ואץ אוכל נבלות (עי' ת'ש "ל סי' כ' וכועס
("m‏ וכן דעת רבנו אברהם ביט הכהן שכ' ביוצר לב'מ לבני פולן: לאחר
שכתב אשה כשרה הוסיף המול ימול וערל וכותי וערבי, יכלא העם מהביא.
והאי ערבי דקאמר הוא גוי מהול כדאי' ביבמות ע"ב. והאי כותי היינו נכרי
לכותי. ומש כסר כ7סי' נע"ז כ"ן) והאי ערל בישראל משתעי, וכיון רערל
שמאמימ לב'ע כשר, צ'ל דמיירי במומר לערלות וכמ"ש השאלתות.
ודע שהרמ'א בסי' רס'ר מביא בשם ס מ"ק לפסול אשה ממילה כרב
בע" דף כ'ז. ותמיהני למה לא הביא ו" בע'ז דפסקו כן. אולי סבר דדברי
חו'ס ר'י מקורביל אמרם, דבאמת כל חכמי צרפת ואשכנז וספרר ס'ל דאשה
כשרה, וכן הראב'ן ביוצר לב"מ, וראב'י הכהן שר בזולת לבנל פול: אם אי
איש װמן עובר, בנשים משובחות חהי תחת גבר, man‏ מנשים אשת חבר.
הַפוּל ימול ה'ג באיזהו סדּורים. בראשיח יז כ' הִפּוֹל יִמּוֹל וררשען
מיניה בע" כ"ז דמילה בנכרי פסול, ופרש'י קרי בי' המל ימל, מי שהוא
מה ול ימול אחרים וע'כ צריך להגיה ברש'י קרי בא המול ימול, כמו על כל
מול בערלה, ירמיה כ'ר, רמול בעברי הוא בעוני פעול וכמו מהול בלשון
חכמים. אבל הריטב'א בע'ו שפי' נמי כמו שאמרנו דקרי בי המוּל ימול, חמה
על רש" דגרס קרי בי' המל ימול, מי שהוא מהול ימול, וב' זה אינו נכון
דֹהמֶל לא משמע Dino‏ אלא ‚mom‏ אלא כך צ'ל ob‏ אוחה הנרסא:
המוהל יהא מהול עכ'ל והנה לרש'י לא הי' non‏ זו שהרי פרש: מי שהוא
מהול ימול אחרים, לכן טוב וישר להוסיף בתחלת דבריו וו קרי בי' המל
ימול. מיהו גם לפרוש חדש שכחב הריטב'א המוהל יהא מהול, יש מקום,
דברכה פ'פ מ'ו המול bio»‏ מכאן למוהל שיהא מהול ופי' מ'כ קרי

באור

! המלו N‏ או 2
בי' המל ימול. זאָפשהעפאן הנה דקנס ל הלול חפ ה בו
מי שרוצה למול אחרים, ימול, NM‏ נמול. א 0 וררשונן ‚bon‏
Ale N‏ א ה הריטב'א
non‏ רש": המל ימול, מי שהוא. מהוט en‏
יב @'pb)‏ אמח שבמ'שׁ פ' לך לך מו
‚Don‏ (ילק"כ) ומח שבמ ש פ' לך לך nun‏ בתקון א' ספק on‏ המו5 |
או מלא. אך הוכיח עפ"י המסורה וכ'כ בעל ח'ס ומפל ס'מ שחמול hi‏
6 'ְ וכל מול מל:
לכן קיִמתי הנופה המול ימול. ספק ישנה, פי' אפילו נולד ר : א
ופיל 21 הש . 0
! מספק אפ'הּ ישנה להלכה שאץ מלץ. אלא ביום. ee‏
| מלץ. אלא ביוםן: ישנה מלשון ישנה לשחיטק

|
מחו"ם ולי וו n‏ 0 /
מתו'ס חולין כ'ט ע'ב, ישנה לשכירות מתו'ס amp‏ מי
וח מתו ס קדושין מ'ח tab, (sp)‏
min I‏ (יענ'ן) לפ'ז משמע
ב דודאי מילה שלב'ן נמול בלילה, ‏ ולא

97

\ | באמת גם
'מול אחרים, צ'ל המול מלא

דפייטן ס'ל כראב"ש יבמות ע"ב ע'
תא כמ"ש בפח!חה, אלא הפרוש ימול ביום ולא בלילה. אפיל ספק ישנה,
הנ ספק אם הוא יום/ספק ילילה, וחוא: בה'ש, !ראי מלן בו. רמולה שיש
א יו אפילו באפוקי ימא דאכתי איכּא הזקת יום, לא מדני ועמג'א
פיי שמ ב. בעיהם, שם, הברים כּ'ח מ'ח. הנהו ריל כאן כמו הור רביעי
ישובו הנה, והורדתם אבי ‚nam‏ הכונה אפי בעירם, שאין תפלין na‏ ומווה
מסביבין אותנו, ‏ מּצות ‏ מילה יש כאן, לכן יחבב אוחה איש ישראל. 6
ואפשר הכונה, רשאר מצות אפור לעשות בעירם דהינו מחוסר בגרי' כראיתי
פב רחלה מ'ג מפני הברכה, . ואין חלוק לרואה. עתּות עצמו וב ערות אחר,
אבל מצוה זו חביבה אף שהנמול בעיהם יכול לברך כמ"ש הרא"ש אף האפור
לקהת ק"ש נגד ערות קטן דלאו מחניך קרוש,. אבל כאן רלתקוני מלה קאתי
EL‏ קרינן. וה" מחניך קחוש. : ער כמו וקור וָחוֹם וגו' בראשית Na Im‏
שחוק פינו תּהלים קב" כנפצח נפעל עבר מגזרת. יפצחו לפניכם הנה ישעי'
m‏ ע'מ לא נפתח אזור ישעי' m‏ עקר הוראתו על Amina‏ הפה וקרוב
שורש פצה, אשר פּצו שפתי, הכונה רינהנו עה May‏ בלמנצח על
השמיניה כּמ"ש דוד, וכדאי' מנהות. An‏ ע"ב כשנכנם דור. למרחץ. וראה
מו ערום אמר או לי שאעמר ערום בלא מצוה, כיון שנוכר במילה נתישבה
דחו ולאחר שיצא מה'מ. אמר שרה: למנצה. על השמנית Man‏ להור
על המילה שנתנח בּשמיני עב ולכאורה- לא ה" צריך לפרש השמינית על
חמילה שנהנה בשמיני,. רלעיל. מיניה בגמרא -אמר. חביבן. שראל שסנבן

"לבה fra‏ מצות. ב' חפלין ד' ציצות ומזווה ‏ ועליהן אמר דוד שבע DPI‏

‚a‏ א'כ שפיר אמר למנצח על השמיניה מצוה שמינית שמצא שא

המולה, ופרוש זה משמע בתוספתא AD‏ ברכות וביהושלמי שם, ומסו'ם שנה

: Li
7ל משמע. דלא. גרסו. במנחות על המילה שנתנה ב'ח. וכ בילקוט ההלים‎
: 7

98 | באור

ולו ררשי חרי אמוראי למנצח על השמינית, ב'נ נצטוו על ז' מצות והמילה
מצוה שמיניה. וכן בלה לשבת ב"מ לבני פּולץ שחבר ראב'י הכהן: in,‏
שבע מצות נצטוו המורים, ושמינות לאב המון אבי העברים." ונ' דגמרא לא
הוצרך לפרש כאן השמינות על המילה שנתנה בשמיני, אלא מייהי אוב אורחא
בשיגרא. רלישנא דרשה דאהאמרי' בּוטין נ"ז ע"ב כי עליך הרגנו כל היום,
אהיב'ל זה המילה שנתנה בשמיני ופרשתיו לעיל רף 82 ועור במגלה י'ז מה
ראו לומר ברכת רפואה בשמינית אר"א מחוך שנחנה המילה בשמיני
שהיא צריכה רפואה, -ובירושלמי ספ'ן דיומא מפני מה כה'ג משמש בהי"ת
כלים כנגד המילה שה'א בחי"ח ע"ש בריתי היחה אתו החיים והשלום.
ולהכי "ל אף שהמאמר , המילה שנחנה בשמיני" pn‏ צורך לש'ס דמנחות
להביא, ‏ מייחי הכא כרי שלא לשכוח הדרשות התלויות בו, וכך גם סדר חנא
דמתניתי" דמיית' אגב אורחא מה שנשנית הרבה פעמים עי' חו'ס שבת צ'ט
ע"א. ומ'ש הש'ס: כיון שנוכר במילה נהישבה רעתו, אע"ג דאיכא מ"ר פ'ק
דסוטה דדור נולר מהול; מ"מ היו מטיפין ממנו דם בריח. ואפשר לכך אמר
שש אנכי על אמרתך )69736 על סקילס כטכת ק'?) כ מוצא שלל רב, היעו
בּלי טרח ויגיעה ובלי צער מ' מכה היתה לו הברית. כנפצח לא מצינו בלשון
מקרא עבר ועחיר עם כף הדמיון או הומן, אלא כאמצעות מלח א שר:
כאשר פתר לנו כן ‚on‏ ולא כפתר. אבל הפייטנים כולם השתמשו בלשון זה
כמ"ש לעיל רף 0 לעניץ עחיר, וכן כהורעת לעניו מקדם, הקשב כויעתר יצחק
(שפר vb‏ 3’ לל'ס) וכן שר פייטן דידן בסליחה: ואני עֹבֶרך, כהבטחת לזקנינו.
רחש תהלים מ'ה; שש שם ק"ט. בשבת ק"ל אי': מילה שקבלו ישראל
בשמחה שנ' שש אנכי על אמרתך פרש'י משמע אמירה יחידה שקדמה
לשאר אמירות וה'א מצוח מילה, דכל שאר מצות אינן מוכיחות כל שעה כנון
ציציח תפלין דאנן כשהוא ערום, אבל זו מעידה לעולם כדאי' במנחות כמ"ש
בסמוך.. כונחו דודאי מא מירה לחורא ליכא למידק רקא על המילה, דלמא
קאי על מצות פו'ר ואבמ'ה דקדמי למילה וכחיב נמי א מירה גביהו: ויאמר
להם אלקים בראשית ט/, אבל כיון שראינו ששאר מצות אונן שמחה תרירה,
ובמילה שמח דור להיותה רבקה וחדירה, לכן מסחבר דשש אנכי קאי עלה,
וכן דעת חו'ס בשבת ק'ל כיון דמצינו שאמר למנטח על המילה מסתבר שגם
קרא שש אנכי קאי עלה. ואפשר שרש"י ר'ל , אמירה יחירה שקרמה לשאר
אמירות" צווי ראשון לאברהם ולזרעו, שלא נאמרה לב"נ כדאי'
סנהדרין נ'ט ע'ב מעיקרא לאברהם דקמזהר לי' רחמנא אתה וורעך, אש

באור

5
יי לא EP)‏ ולולי דבריהם הייתי אומר רמל
רבילקוט זאת הברכה: כי שמרו א מרתך, במר מילה נקראת ‚mon‏

בר
ופרש ז'ר רישראל במצרים. לא ו

0
מלו עצמם וג
Er 5 men‏ אבל שבט לוי מלו
/ / :
Bi‏ | נכ' על אמרתך קאי על
0 ה וגם אנכי שש על אמרחי שמצאחי כן עחה בריקאנטי 2 pe‏
son‏ טע N‏ ו -
/ 2 רב שרירא גאון וכן השיב רבנו שחק ב'ר יהודה קטז יע 2
| - : \ ו | | שן שמיני
iv‏ ב'ט באב pn‏ מלין אותו עה המנחה משום שאומר' map‏ ותני' שש =
2 אנכי
על אמרתך זו ברית המילה כד' כ' שמרו אמרתך ובריתך עצלו, aba‏
0 ו להק

AN‏ כאן ברים עכ"ל. ובני הב'ח מו'ה אבי עזרי
מלת אמרתך על המילה עפ"י מ'ש רש'י בפ' בי
האמירך, לשון הפרשה ה, הכדלחיר
r‏ קה זל די וו אי יק
7 לי און הה : הכ
שוה גליון ופרוש אחר. ולי נראה דמר אמר חרא ומר 2 nn‏
יל 4 בשם רב האי גאון: על הגס ועל האימרא par)‏ ק'ק) הוא
D :‏ | שמצירץ בבגר כשהוא אורגו וכן פרש את ה' האמרח עשוני
בני חט 0 N‏ = (סגינס ס') היינו ציור א' בעולם, רבר הנכר שאין
nn‏ | כ- א כ נקרא אימרא או אמרה דבר המפריש ומבריל שאץ כמותו
אן להחליפו בשאר דברים. תראה שוה רוקא בדבר המופרל. לגאון
ולהפארת, לא על דבר שהברילו ה' לרעה, רבלשון ערבי נקרא amira‏
חתנשאות לראש, לשר, לפקיר, לנזור אחיו ומצאנו גם בלה'ק הונמחו שענף
ברש האלן נקרא כן כד' ישעי "ז שנים ושלשה גרגרים בראש אמיה,
ופרש ראב"ע שהוא המובחר והמשובח שבזית. ומזה הענץ יחאמרו a Pa)‏
on)‏ פרייוען) כל פועלי nn‏ ואם יש דבר המבדיל האיש הישראל
לחפארחו לבלתי החליפו בשאר בני ארם, ‏ אי ספץ שחיא. המלה, som‏
נקראת אמרה, פי' סימן המבדיל לתפארת עם סנולה משאר העמים. וא'כ

99

זעליג נר'ו כ' לבאר
הבא אה ה' האמרת, ויה

5 / 7
5 ש רש" שהוא לשון הברלה ולשון תפארח רבר א' הוא. גם אפשר רשש

אוכי על אמרחך קאי על המילה, מטעם רסמיך לי' שבע ביום הללתוףו
"שו מנוה ז' מצוֹת מסבבות אה ישראל כדלעיל an‏ שנכנס דור בה
"לרח?. חסרו לו אלה ולא מצא אלא המילה, לכן הקרים חור שש אנכי על
N‏ שהיא המילה שלא תעזבני אפילו הגע ומלבד זאת שבע ביום ונ
רחזמים, עה מחפלל הפּיטן על העתיר לערתך כמ'ש במהר"ל ורמא
PT?‏ אחר מנץ בברית ובסעורה ראי' בפרר'א אין שם ערות שנתן הקב'ה
*ך

100 באור

מצוה לישראל אלא בעשרה וכאן נמי יעידו עדה על האב שהכניס בנו תחת
כנפי שכינה. וגם בפליחה ואני עבדך אמר פייטן דידן: זה כבורך בין עדתנו
כהבטחת אלקי' נצב בע"א. לה' הישועה חהלים ג'. הביבים שנקראו בנים,
רברים י"ד. גִלֹּת מים יהושע ט"ו, ונקראו מעינות גולות ע"ש שמתגלגלין ע'ם
השרה, ומ'ש אח'כ ישועה ממעינים, פרושא דגולות הוא. ואפשר שביון למ"ש
חמורה "וו שנולות מים on‏ רזי התורה (ולליך Da‏ טס קי DE‏ קעכיוכיס
וסתחתוכיס גטויס כט"ש בינקוט) ישוּעה, ישעי' י"ב. יוניך, ישראל נמשלו ליונים,
ma‏ בחגוי סלע, שיר ב', וע" רש'י שיר ר'; שבת מ'ט וק"ל, ברכות נ'ג, מ'
רבה רף ח' ע"בּ: מה נה משעה שמכיה בן זוגה אינה ממידה אוחו באחר
כך ישראל משעה שהכירו הקב'ה לא המירוהו באחר ועוד דמיונות רבּים שם
בין ישראל לינה. ורע כי רגיל על לשון הפייטן ראב'י מבונא לדמוח ישראל
ליונה שגם בכ"י שלו על גזרת תתק'ו שהבאתי כפתיחה מסיים : יה'ר שיכמרו
רחמי השם על ישראל שנמשלו ליונה דכתיב עיניך נים, שיר א' ט'ו, מה
היונה הזו שכל עופות כשהן נשחטין מפרכפין אבל הינה אעה כן אלא
פושטת. צוארה ואינה מפרכסת (כך 5% 29703( כך PN‏ אדם נותן נפשו על
הקב'ה אלא ישראל בלבר שנ' כי עליך הרגנו כל היום עכ'ל. ואפשר שרמו
במ"ש בשמחה שלמה ישמחו Ya»‏ על אב ואם התעוק ששמחים ביום In‏
כדאי' כהמפלת דף לב מפני מה אמרה תורה מילה ב'ח וכו'. ‏ בחתונים
לדעת רד'ק וראב'ע עקר nm non‏ הת חדש בשמחה, לכן נקרא הבן
הנמול חתן, נושא אשה התן וכן המפיים והמתחיל ההורה, װהו ישמהו
בחתונים ע'ד כשם שנכנס לברית, כן יכנס לתורה ולחופה ולמע"ט, שיזכו
לראות. התונתו. וברבה קהלת עת ללדת אבוי רינוקא משקי להון חמר עתיק
ואמר אנא רחיץ במארי רשמי :אנא משקו לכו במשתות' (כחחוכתו) ענו כולם
כשם שהכנסתו לברית כ'י לתול'ח. ואפשר שדייק בשמחה שלמה ישמחו
בחחונים, דוקא DPI‏ התונתו שמחהם שלמה, משא'כ היום דאיכא צערא
לינוקא כּדאי' כחובוח ח' ע'א דלא מברכץ בברית: שה שמחה במעונו,
אלא בנשואין. IND‏ הסעודה ודאי מצוה רבה ונלמד מאברהם שעשה
משתה ביום הג מל ביום הי"ת כּשמל כמ"ש רש'י ותו'ס שבת ק'ל ; וכן בב'ק
פ' ע'ב דרב אקלע לשבוע הבן (לסעודת סנלית) ערש"י. ורב לא מתהני
מסעודת הרשות כדא" חולין צ'ה ע'ב. ועי סנהררץ ל'ב ע"ב קול רחיים שבוע
הבן, אור הנר משחה שם. וע'ז אמר רשב'ג כל מצוה וכו' עריין עושין המילה
בשמחה ופרש'י שעושין משתה, שבת ק'ל. וכן במדרש אספו לי חסידי כורתו

ב

באור 101

בריתי עלי ‚mar‏ תהלים ‚a‏ ברית ח המו

לעשוה משתה ביום שוכה bpb‏ א א יע
‚in‏ ובתנחומא תזריע בא וראה כמה שי ₪ די יא
אס יי יאר . מחבבין המצוח, מוציאם הוצאות
לכם שמחה שנ' ויספו ענוים ב'ה : nn‏ = ו
ו בה שמחה, ישעיה כ'ט. וע" בשוחר טוב תהטוי
א זי IP‏ סוף ע'ב מנורה לשמים מי שאינו מיסב בסעורת מילה
I :‏ ל = 0 > רשנים חהלים צ'ב; כשתילי זחום חהלים קכ'ת
Il‏ / , מלשון יקוו המים a‏ א' וירמי' ג "ז ונקוו אי כל הנוים,
וא" במ 9 man‏ המילה עתירים להגאל ולרש הארץ כדלעיל דף 84 חרב
ישעיה ס' והגוים חרב יחרבו. Ay)‏ לבניך פרוש nr‏ לבניך הע שהבטחת
, ובא כאן
מו ואת יהב כמ"ש מן יער ועה, כן
di‏ , . וכן מצינו בשם ולד. וכפי הכונה כאן
Ar‏ אכ ה ראוי ?היח ו" או לד או ל כמו יצק בו מים, יחוקאל
כ'דן צק on‏ מלכים ב', ר'. Sb‏ נ' שהוא. פיעל וראוי הצווי לנקר מה אבל
IND x‏ נח תמורת WAT‏ כמו: :8 פארה במערצה, Sb‏ גוי ישעיה יויר,
ומטן מצעק אבי מלכים ב' ב'; דעכו כאש קוצים תהלים קי"ח. ואף שבמקרא
NN‏ בא שרש יעד בפיעל בלשון חכמי' מצינו: ראי בעי מיעד, הרי את מיוערת
קרושין ן' וי"ב. DI‏ מצינו באבות א' ה שם: I pa‏ לחכּמים, וענינו נמי
„END‏ ואפשר שצ'ל כאן נעד ופרושו הדבר מזומן, אבל לא רציחי לשנות
מנקור MEN ‚DATEN‏ ע'ש mm‏ רעת תהלים י'ט שהוא לשון הגדה, הו"ו
כחירק כמו וידי לאמר מלכים א' כ'א; ויח" אלקי' עמך דיחרו. כל הרשעי'
כאין. תפלה היא : זמן לבניך העת אשר עידו באיים כל הרשעים כאין ווו
יעה מ'. ואמר הפייטן נחשכו non‏ שיבוא הומן שנחשבו כבהמות ונר מו
לן בעיניכם עש'ה תהלים מ'ט נמשל כבהמות נרמו, ופרושו נמשלו ככהמות
כח"הם ונרמו. לשון כריתה לאחר מיתה. ומ'ש בסרורים נדמינו הוא ט'ם
"יד שייך לשון מרברים בערם, ואיך נאמר אנחנו נרמינו שנקלל אוחנו
כעצמנו?. מיהו אפשר שהנרסא כבהמה נטמו בעיניכם ב'ט מלשון מדוע

שעידו באיים וכו'. והוא מגזרת המוער אשר מ" שמואל ב, כ'
/

יו תמורח י"ר כפרש"י בחוקת ואת am‏ כ
מן יהב והב כלומר את אשר יהב להם ray‏

| נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם איוב יח שהוא ענין טמטום הלב ושם הוא

none 1072‏ למרברים בעדם, ‏ אבל כאן א'א לגרום נטמעו דלמה נעשו
פמנו כבהמה, ומאי בעיניכם ? ודע שהשרש ט מ' לא מצאנו רק באיוב כס"ש
"זרא "א מ'ג. אבל בלשון חכמים מצעו ממנו שמח ופעלים עי' ערוך טם,

102 באור

ומוה הלשון man‏ לטמיון מקום סחום שלא יעלה עוד, ונקרא כן גם בית
האוצר מפני שהוא בעומק וסחום ולא כבעל מערכי הלשון. נתונים החת
כפות. רגלוכם. עש'ה מלאפי ג' אפר החת כפות. נטולי פקם, הפרח בראש
קשואין הנופל בשעת גמר הפרי נקרא פקס כדאי' בב'מ פ'ח ע'ב משונטל
פקם שלהם, והוא משל לערלה העומדת להנטל, והמולים נקראו : נטולי פקם
(עק'נ) עבור אחם ובניכם ולקחתי אתכם וגו' בשוחר טוב למנצח על השמינ",
המצות שאנו עופקים בעה' אינן בראוי ואץ מדקדק בו כאו"א, על מה הקב'ה
מעמיר אותנו ומאריך עולמו, מוחוק בירעו על מצות מילה והבל פיהם
השב'ר. ועמ'ש למעלה שג הנלות אינן מתכנסות אלא בשביל המילה. ‏ וזהו
עבור אתם ובניכם ולקחת. אתכם יחזקאל ליו. לבבכם אמול מערלתכם
ע'ש ומל ה' אלקיך את לבבך, דברים ל'. ומצינו ערלה בלב: ומלתם את ערלת
aaa‏ שם af”‏ את ma‏ אתן יחזקאל כ' ולז. אכול ושבּע, שאל ב'.
מסיים בזה, כדי שתהא שירתו מעין החחימה. וכן עשו פייטני הקרובות.
הרחמן הא אשר man ‚am‏ אפרים Ya‏ יעקב התום בראשי הבחים.
לאחר ז' הרחמן שאומרי' ב"א וב'פ, יסד עור ו"ו וכן עשה הפייטן של הרחמן
לבנ pin‏ שהם יג כננד "ג nina‏ שנכרתו על המילה. אשר חנן עש'ה
הילדים אשר חנן א' בראשית ל'ג, ובשלום יבא ע'מ ויהי אלקיו, שמוח י'ח,
ד'ה ב' ab‏ ויקרא שמו בישראל רות ר', שיהא איש מהולל בּעמו. פקר
ברחמים, מצעו גם פקירה לרעה, פוקד עון אבּות. ברחמים, די'ג מדות של
רחמים נתעוררו ע"י "ג בריחות שנכרתו על המילה, ששקולה כנגד כל התורה
הנדרשת ביג מדות (עכסתי), להבינו בדת כמו ויבינו במקרא, בעוחי בספרי'
עורא ורגיאל. חְכּוּמים אינו לשון מקרא אלא לשון פייטנים כמ"ש ר' שמעון
הגדול בקרובות לשבועות: פתח דבריך הבעם בחכּומים, ובזולת לשנת ב'מ:
צוני ברת חכ ומי, ואין פרושו חכמים, אלא תואר. הוא לחוקי אלקי' ומשפטי
חורה המחכימת פתי. ובהיוח שהפעל היוצא משרש זה בלה'ק בא בפיעל:
ווקניו ‚Dam‏ תהחכמני מצוחיך, תהלים ק'ה, קי'ט, יפדו גם הפייטנים גם
תואר בלשון ככד. ובלה בטוב איוב כ'א. יחיהו ע'ש בדמיך חײ. צדק
לרגליו יקראהו, ישעיה מ'א, וקאי על אברהם שנ' אצלו לעשות צדקה ומשפט
בראשית ‚md‏ ונחמת ציון יראהו, כי ציון במשפּט חפרה ושבי' כּצדָּקה.
ואת עמו בשלום כך צ'ל, עש'ה יברך את עמו בשלום; ואת עמו פרושו עם
עמו ap)‏ ויעורר חסדיו, מצינו עוררה גבורתך תהלים פ'; שנאה תעורר
משלי יו"ר} אהכה חעורר, שיר ה', וממלא גם בחפר שייך לשון זה. החתן

באור 108

על בריתו, החתן הוא הנמול ובעל בריחו הסנ ר
ולמוהל, כי מצותו גדולה ומוקדם נמי לקריאת התור
סתם על קת א תפוק מיהו וראי גם המוחל נקרא לפעמים כך כמ'ש
ra‏ בא'ח סי' חקנ'ט ועמנ'א. סי' רפ'ב. מ'מ IND‏ אא'ל. שקאי על המהל,
am‏ הוא עצמו המברך ? ולבני פולין שמברכץ המל בשר הע רלה כמ'ש
להלן,. באמת חקנו JM‏ הכּום לא חר כמ'ש בסהורים ישנים. מיהו אפשר
ההרחמן יכּרך החתּן ובעל בריתו. דלקמן, קאי אמוהל, וא'כ צריך אחר
na)‏ הרחמן דלקמן, הבספר מעשה רוקח דף א' ע'ב העד רכנו אברחם
שאביו הרמב'ם כעם על חתן שברך ז' ברכות, לפי שהם ברכות לו, ואין ראוי
שברך DIN‏ לעצמו (בפרססיל כ'2), ובשוחר טוב חהלים ליה החזק מגן וצנה
וגו' כל עצמותי חאמרנה וגו' בכל איברי אני עושה מצוח, בירכי אני עושה
פנרקות לילרים הנמולים. גם בתיב'ע: גם בני van‏ בן מנשה ילדו על ברכי
'וסף: כד אתילדו גזרינן AD)‏ פי' המפרש יוסף הי' הסנדק. וכמדרש הקב'ה
נעשה שושבּן לא'א שנ' וכרת עמו. ומלאך גבריאל לריב'א כה'ג (יענין).
ונמהרי'ל רגלי הסנדק דומין למזבח קטורת וכאלו מקטיר קטרח. ומה'ט און
Din)‏ ל'א שני תּנוקות של איש א' כמו דאמרען גבי קטרת חדשים לקטרת
הנאו מווילנא זצ'ל הקשה הא'כ של ב' אנשים נמי לא ? אלא עקר התקנה
Ey‏ צואח רי"ח סימן מ': לא יעשה חברו פנרק לשני בניו אא'כ מח האחר.
מיהו העולם נזהרים גם ann‏ ל"א סנדקות בשני, DD ON AN‏ האחה. וכן
מהרים. IND‏ שלא mp‏ לשושבנים בנשואין שניים שושבניהם בנשואים
הראשונים. ובּנוב"י Yo pp‏ תרץ דעקר הטעם רקפרינן בּסנדק באדם א'
רחמה למ בערובין ס'ג הנותן מתנוחי לכהן א' מביא רעה לעולם וכו'
נמצא שגם האדם בשלו ראוי שלא ליחן הכל לאחד, וכל זה באחר, אבל בעל
נית אחר יכול גם הוא. לכבר לכל מי שורצה. מיהו חקשה אעיקרא דמלקא
ל למהרי'ל להמות רגלי הסנדק למונח קטרת, an‏ דומה למובח החשן
וו כרית לדם הקרבן ?. וכ' ששא לו ממדרש פ' לך לך בשעה שמל אברהם
די ביחו העמום! גבעות. הערלות וורחה עלהם השמש והתלעו ועלה ann‏
לי הקב'ה כקטרת. וליג טעם אהר, שהיעב'ץ כ' עור: ,הסנרק hei‏
mai‏ נותן דורן לנמול כמו שנהן הקנ'ה לאברהם כשמל ארץ ישרא
it nn‏ ה en‏ 1 האש מחסר
שלט ana‏ ק"ו ממוכח הזהם, שה עליו הק כעובי דינה וה

ק, והקדימו לאביו ולאמו
ה, וב'כ הרמ'א סי' רס'ד

104 באור

‚MN‏ מכ'ש אלה שמלאים מצות כרמון. ובכן'פ סי" מ'ג הקשה למה מדמה
למובח הוהב שלא הי' עלו גחלים אלא מחחה א' בבקר ובערב, ולא למובח
נחשת שהי" ג'כ עובי ער nom‏ ואש ח מיד תוקד בו ת"פ שנים עד שלמה?
ולי לק'מ לפמ"ש רש" סוף תצוה, למזבח נחשת לא ה* גג כלל רק עפר בראשו
כדמשמע בקרא (עיסו בתכתוקל MD‏ תרוס קשקע Pac‏ כו גג ; וספטר Inh‏ קעטס
קלח עמ נמענס רקועי פחיס: פפיי). וע"כ נלמר שהקרבת קטרת אעו מהפר
למובח כלום, nid‏ דמ הסנדק למזבח קטרת. ועור , דכל הקרבנות אפילן
שלמים באין לכפר על עברות", בדאי' בתנחומא סוף חצוה , אבל הקטרת
אעה באה על חטא אלא' על שמחה sim‏ אומר שמן וקטרת ישמחו לב '/
וכן מילה אינה באה לכפרה אלא לשמחה שנ' שש אנכי ומנלה ט'ז וששון זו
מילה, מיהו Spy‏ המאמר של הנחומא מתנגד לש'ס יומא רף ל"ו ולת'כ
הביאו רש'י ר'פ ויקרא שעולה מרצה על עשה על לאו הנחק לעשה (ובכלל
זה נמי הרהור עברה כריליף בריש צו מקרא והעולה על רוחכם ומאיוב והעלה
עולת אולי חטאו "in‏ בלבכם, ואפשר דש'ס ות'כ לא נקט! הרהור משום שוה
בכלל לאו לא תחורו אחרי עעיכם שאין לוקין וכל לאו שאין לוקץ נכלל בכלל
לאו הנחק לעשה המכפר עולה (וס כתו'ט ביוט „(os‏ והתנהומא אמר שם
כל הקרבנות. לצרכיהם של ישראל החטאת והאשם על חטא (פלת) והעולה
על הרהור הלב וה שלמים לכפר על מצוח ה עשה? ועוד מ"ש שלמים
לכפה, הרי בכור ומעשר מי שיש לו מקריב ומי שאץ לו אינו מקריב ומה שייך
לכפר ?"ומ'ש חנחומא קטרת איעה לכפר צ'ל על עברת יחיר ליחיר אבל על
הכלל מפפר כענץ שנ' ויחן את הקטרת Sean‏ על העם ובשמא מ"ר דרשו
שמכפר על לשון הרע יבא רבר שבחשאי ויכפר על מעשה חשאי. והשחא
דאהינא להכי יש לפרש בפשוט מה שהמשיל המילה לקטרת שמתקנת ערלת
הפה רא" בפד'א ד' ערלות חן, ערלת בשר וער לת פה שנ' הן אני ערל
שפתים, many‏ הלב ומלחם את ערלת לב, ערלת אוזן שנ' ירמי' וי"ו ערלה אונם
(טוזס). והמילה נמ' באה לטהר הפה מלה'ר, שאמהו חז'ל למנצח על
השמינית דוד mon‏ על המילה והוא מזמור "ב לדעת ‚wann‏ שבח ק"ל,
וכל המזמור הוה על na‏ הלקות ורכילות נאמר, ואמרו שם במדרש אחם
ו מצות בריח מילה מי בכם מקיים מצות ברית הלשון כתקונו? וכיון
שמילה תכליחה לת קן חטא לה"ר, א'כ גם היא עושה מע שה קטרת
שמכפר על מעשי חשאי ושפיר דמי' לקטרת. ‏ אבל כברכת הובח מנחות מ'ג
> למנצח בנגינות על השמיניח, והוא מזמור וי"ו נדרש על המילה, וכן הוא

באור 105

נשחר u‏ | 3 מפייטן ה בקי מילה לאשכנוים, שהראב'ן
שר: ₪ און פחי? ראשי מוכלל, (פחטו לוד סור כטסי' נמרחן סון 165
min‏ ותפנין) Nam‏ ה" כּי אומללי והוא במזמור Dr‏ ואמרו במדרש כי
אומלל van‏ מן המצות. וכ עוד שמה שאומלים קצת מזמור "ב טעות הוא
מדם. ואני STEIN‏ אלה ואלה דברי אלקי' חים, דוראי. אם הפרוש במומור
יו על השמינית על המילה, Di‏ במזמור "ב. פרושא הכי, ולא מצינו בתנ'ך
לבר מהנך תרתי לשון: ,על השמינית" המ"ש ברה"י א' ט"ו, כ'א , בכנורות
על השמיצזח לנצח" פרש"י אותו כלי שיר שמנגנץ עליו המומורים ,למנצח על
השמינ'ת". דע להרב המורה נחן ב' טעמים למצות מילה (a‏ להחליש כח
התאוה, והאלבילרה ‏ מופיף כי min‏ ופוטן מה במקום התאוה מתפעל
מאד באדם ומוכירהו המיד ner‏ שחתמו באוח. בריח קדש Inn‏ קדושים
תהיון (b‏ להחויק הברית והאחבה pa‏ המאמינים, שכל מי שאינו מהם לא
יתוכל לעשות אוה הוה שהוא Pay‏ קשה מאר. ‏ דוע רוב האחבת והעזר
הנמצא בין אנשים שכולם חתומים באות אחת שהוא על צורת הכרית. וכן
אמרו זאת בריתי אשר תשמרו בעי ובניכם Par‏ זרעך אחריך, הינו גם בן
pi‏ יהי" עי"כ ברית: האחוה האהכה והאחרות. והנה בענין השני מפעולת
המילה. אהבת רעים, .ה" דוד Ann‏ בעמו, כי הלך במישור ובתמים HN‏ נגד
שונאי נפשו נשא עו ועבר על פשע (וכבר סמלו מסבת כ'ו "ah‏ קורל Diana‏
pl‏ סי' יכט ללחוט), ‏ אבל Papa‏ הראשון להתגבר על אוהו חטא לפי שעה
ושב כתשוכה שלמח וזה ענץ'לף לברך חטאתי והרע בעיניך עשותי (תקגיס
ל :וזה השא בגופו בעצמותיו ונפשו. לכן תמצא במומור נ'א ובמזמור '
ענינים דומים, שבשניהן בקש רפואה לעצמותיו ולנפשו ע" חנינת

האל, ואמר למנצח על המילה (שכתכס נ"ת apa‏ ולו) ה' אל באפך חוכיחני ‏
וי כי נטה. מחכלית מצוה זו רפאני כי נבחלו עצמי ונפשי. אבל במזמור "ב

על השמינית מדבר מכונה אחרת שיש במילה שנתנה )=

ואמונח רעים. כאשר יאוח לאנשי ברית ואות ZN‏ וכוה לא 6

a ורמי' ושפח חלקות. ובהיות זף פעלו‎ na מיודעיו הטאו כנגדו.‎ DM

TON N‏ הושיעה ה' כי פסו אמנים מביא. וחוציא עצמו מן הכל הוה, כִּ

אמון בו ולא ‚oma‏ המסבין ע"ד לה'ק נקורו warn‏ כמ'ש Din‏ ק'מ ראש

: :
מסבײ אבל בש'ס מצעו מסובין בייוו ש'מ שהנקור שורק. חחנתו כמו שיר
: שר הסעת. ויאמר

ו בני ננים "וש תקוה יהמי'
, אימה
(DW?‏ ברגש המים. וכן הקליר בסוף תפלות הטל איה א

106 באור

שם רו"ה: טעם אימה כמו אומה אלא שנתוסף בו וד ע"ד ארמי, ולהכי
צריך רגש במ"ם TPM‏ שרוקה. ואני אומר אי משום הא לא ארי', ריש לכתוב
איומה במלאפום, רבלשון aan‏ פעמים רבות כשמות בא נה תמורת דגש
בכפולים. ‏ שמשרש דקק נאמר דיוקא רמתני' קמ'ל שבת ל"ז ע"ב וכן דוקא
ודייקא וכן בא פעל הרקנה בכולם הנח חמורת דגש וכן נחלקת התיומת
סוכה ל'ג פרש רב האי גאון מן חח ם. וכן-בשרש עלל בלשון ארמי המצא עפ"י
הרוב ma‏ תּמורת דגש כּמו בארין עלין חרטמיא דניאל ד' ד', ויוחר ויותר
בארמי של תרגומים. ‏ אבל חמה אני על mn‏ וכי לא ירע כי אץ, מלה זו מן
אומה, אלא מן TESS‏ כנדגלוח שיר ו', ששרשו Bis‏ וטעמו נורא, והוא האר
לישראל במ"ש רשי שברך ה' את ישראל.שוהי" אימת ו על כל רואיו כמפני
מחנה גדול וע" בּרבה פ' במדבר פ' ב'. ואף בומן הגלות SON‏ אחשורוש
מסתפינא מאלההון דלמא עבור בהאי גברא וכו' כדאי' במגלה ובגטין נ"ו בעי
לכפורי ירי' בהאי גברא, ובע"ז דף ש"ד ע"ב דלא יכלתו. וכיון שהקב'ה עצמו
קורא לנו שם זה: אימה כנדגלות כמ"ש רש" בשיר ו, להכי לא נמנעו
הפייטנים להשתמש בשם גאות הזה כמו בשם ישר א ל אעפ"י שהוא האר
לעליונים. וכ'כ במהרי'ל ה'ל ר'ה. קהליו יקבץ בחמלתו ישעיה ס'ג. גדולתו
מלא וי"ו אסתר א', ובמסודה לית ומלא. אבל על בה רא תו נמפר לית וחפר.
החתן ובעל בריחו, אע'ג שיחד להם ברכה לעיל חזר וכוללם. אברהם בכל,
יצחק מכל, יעקב כל, כך אמרינן בב'ב. דף "1 אברהם נתברך בכל שנ' "ה
ברך א'א בכל, וביצחק כּחב ואכל „bon‏ עקב אמר: יש לי כל. וא נ'
כגרפת הספרים : אברהם שחק ועקב בכ ל מכל כל, דאע"ג דמצינו שהושוו
אכות. אהדדי כמ"ש רמב" בחרושיו לב'ב דף פ'א ורישב'א מכוח י'ט, מ"מ
לא ניחא לומר על שלשתן שנתברפו בכל מכל כל, כיון רפליגי חנאי בב'ב יו
ע"בּ אי פרושא דברך את אכרהם בכל שהי' לו, או לא ה" לו ‚na‏ או ה"
לו ובכל שמה. מגדיל ‏ ובימים שאומרים מוסף כגון בשבת: מגדול ככתוב
בשמואל כ'ב ולא מנדיל ככתוב בתהלם "ח. וראיתי טעם נכון בשם בעל
מרכּה'מ שהי' מנהג ישראל לקרות בשבוו'ט. בנביאים אשר על כן מפטיר

235 ולא בכתובים, לכן נהנו לומר בּשנת bin‏ נחירק ככחוב בשמואל

להורות שמצות היום בנביאים ע'כ. bin‏ דהכי פרושו ד מצד הדין אפור
לקרות בכתובים בשבת משום בטול בהמ'ר כמ'ש רש" ריש כל כחבי שהיו
דורשין בשנת אסור והיחר, ואי הױ מוחר להם לקרות כּתּובם דמשכי
לבא אחי לאמנועי לשמוע הדרשה. וההרשה בשבת pay‏ היחה בימי

107

הראכי"ה 4 / 4 כ"ל) עי הרל ס'ת שבת ורוקח סי' נ'ה וע = -
הרחמן א פו .6 um m‏ אברהם בַר שחק הכהן. ולי בפיעל לשון
משנה ומחנכים אד א פ ח ובקרא רק בקל, והלאה ירה דמו, תוך ח' לא

וצריך a‏ דם בחיית. ואפשר שכיון למ"ש ma‏ מילה כען קרבן, הדם

מרצה, וע"כ men‏ בחית שקרבן לא ירפף.עד יום ח'. וכן בילקוט שבעת ימים
| הי' עם אמו, לא תקריבו קרבן ער שתעבָר עליו השבת שאין מילה כלא שבת
| בעל ברית, הסנרק כמש'ל. לעשות צרק בנילה, np.‏ על הסעורח שעושה
הנרק כמש'ל או על הדורן שנותן, ולא על חאב שכבר ברכו לעיל Yan‏
> למעלה הברים כ"א. רך בראשית ל'ג : וִיְהִי ולא כגרסת הספרים וה דלישנא
הקרא עריף, ויהי יריו אמונה, שמות "ז,. אף שכאן עחיה, לענין הקרימת הפע ל
בלשון יחיד או לחלק. שלש רברים ט'ו. הירא qm‏ שם כ'. שלש
שמות כ"א, ר'ל מילה פריעה מציצה. הולך תמים תהליסט". חקיי מולות
דמים עש'ה חתן דמים למולות, ונקודו חתני ע'מ הלל הרב איכה. '; חכמי
לב שמות ‚m/s‏ ואין לדמוקו *:5ל" אדניו, שבהם DI‏ הנפרר :פליט, ‏ אבל כאן
הנפרד הִתְייף, וכן בכנויים ואל חתִיי שופטים י"ט. לעם אפתר ג'. כהן צרק,
זה פינחם, ופינחס זה אליהו ועי רש" בב'מקי'ר ע"ב (ול'ע בככס כפ' ויפ Hape‏
ענמו העיד rap‏ עבכוס. טל רח5 ? Sin‏ עפ"י סוטס "0 ע'ב. .7177 כמי מקריס
קלח י) וכל הכהנים נקראו pas‏ ע"ש כהניך ילבשו צדק תהלים קליב, לעילל
הקב'ה העלים את אליהו. מלכים ב' ב, וא'א mb‏ לעלום בחידק דלא

מצאנו נקוד זה בקרא, אבל ואשים את.שמי לעילים ד'ה ב' ליג, והוא למפרשי'

= מטדת ונ ע לם ממנון לרוב. סחריו ועומק ענינו. שוב msn‏ שנם הוה כ'כ
> גכ אין לפרש עלום שמך, man‏ למ'ש חו"ל בפסחים נו'ן, וכאן נמי פרושא
אלחו נעלם מאתנו. הוכן כסאו, שאלהו נעלם מתחתנים ער שמפעים לו
כסא. אצל הברית ; וראי' שהכונה על אלי/, ולא על משיח, שפישן דירין יסר
mein‏ לב'מ הפליא on‏ שם המפורש לעילום, הכין למקנא
כס כשמש ויה לום, והמקנא הוא אל" דנפדר'א: קנא קנאתי ענו
‚mn.‏ מלכי' In‏ יט אמר קב'ה לאלי' לעולם אתה מקנא, בשטים על עריות,

= באו קנאתי, וכאן קנא, חייך אוץ עושין ברית עד שאתה רואה. מכאן החקעו

לעש כסא אליהו שנקרא מלאכי ג': מלאך הברית אשר DNS‏ חפצי"הנה באי
יפשמש תהלים פיט, וילט ויגלום, מלכי' א' י"ט ; ב'יב'.. בריהם? מלאכי ב' קאי
ל פנחם זה. אלי' שנ' הנני נוחן לו בריתי שלום.

6/0 6

. ד‎
, über
die Tichtigheit der Befchneidung.

1 Unter allen Affirmativen oder pofttiven Gefeken, welche

- Gottsden vechtmäßigen Nachkommen Abraham geboten, nimmt
die Inftitution, dev Befhneidung den höchiten. Staudpuntt
ein. Ihre Heiligkeit tft jo alt, wie Israels Urfprung, fait vier

Sahrtaufende. Die Unterlaffung feines der für alle Zeiten und
an allen Orten vorgejchriebenen Gebote, ift bei Strafe der
Ausrottung MID verpönt, nur die Unierlaffung der Beichnetdung.
Denn 8גע‎ Beicnittenfein allein wird. als bleibendes, haftbaves
und fichtbares Zeichen des Bundes zwilchen Gott und Serael
betrachtet, 018 Zeichen der Einheit und ewigen Der Israels,
018 fichtbaver Urt der Webertragung und Vererbung des göttlichen
600]6008 , פֿ1ס‎ Wethezeihen unferes Berufes: Gottesdiener,
Träger, Aufbewahrer und Vollfteder der finaifchen Offenbarung3-
lehre zu fein, Denn diefe Lehre heißt der Bund Gottes (IM. Mof,
40, קפס‎ 04, 10,'27: 11. Mof. 26 0, 15, 44; + Mor
4 29 91{ 8, , 3100 20; 28, 695 29 ,-.9,411--4

6

של

en Über die Wichtigkeit der Beichneidung

109 Gollectane

> wigen Erbe |
Nadjfommen das Land Kanaan zum ewigen Erbe und werde

ihnen Gott fein. Und Gott Iprac) zu Abraham: dur mupt

aber meinen. Bund beobachten, Du und dein Same nad)
die, und auf ihre ipätejten יט‎ Das tit mein
Bund, den ihr halten foltt,- zwilchen Ai und u md
ziotfchen deinem Saamen nad) dir, ו‎ 0 eud)
alles Männliche. Bejchneiden jollt ihr dag Sleijch, euner
Porhaut, 08 jet ein Zeichen 968 Bundes zwijhen
mir und 646. Acht Tage alt |98 bejchnitten werden
bei end; alles Männliche in euern Geichlechtern, der Haus:
geborene, wie der Crkaufte von einem Fremden. Bejchnitten
foll werden der im deinem Haufe geboren umd der erkauft
ift. Mein Bund fei an חששעס‎ Vleijche zum eigen Bund.
Und ein Umbefchnittener männlichen Gejchlechtes, der nicht
befcjneiden wird das Wleijch feiner Borhaut, ausgerottet
foll diefe Seele aus ihrem Bolte werden; meiz
nen Bund hat man zerftört. 3. Mof. 12, 3. „Und
am achten Tag 94ן‎ man beichneiden ?08 10 feiner
Borhaut, ” -
IT. 98 ein Vertrag Gottes mit Abraham und feinen Nad-
fommen mit dem: Befenntniffe diefes Gottes Hand in Hand
gehend und in gleichem Range ftehend, faßte das Beichnittenjeun

au den Begtiff der Reinheit und der Ehrerin fid, während . u v. A) und die Beichneidung 8 dag Zeiden 068
d08 Unbefpnittenfein als Symbol des Umveinjeing, der Shmad | Bundes zwifhen Gott und ופי‎ em. 17,442
und Schande galt. Als der. veiche, junge Fürft Schedem Gelbfiverftändlid, muß daher die milltünrliche 1 der
um Dina, die Tochter Jakobs warb, fprachen deren Brilder Belcpneidung 018 Verläugnung de, Bundes Gottes mit 4
zu באהו‎ „Wir können unfere Schwefter an feinen Mann verher und der daran fid) ‚Fnüpfenden Wahrheiten, 8 freventliches 02
,וגל‎ der eine Borhaut hat: denn: das wäre für und eine „ fügen von dem Sudenthum angefehen werden. So heißt ₪
Shmad) (1. פופ‎ 34, 14), Als Jolua die große igraelifiihe um: | 8 BE
Kriegsihane bei ihrem Einfritte in Baldftina auf göttlihes Geheil „Und Gott erfchien den Mbram und ומא‎ zu ihm: 0
beiänitt, fprad) Gott: „Heute habe ich die Schande Mizraim’s dl „bin der allmäcytige Gott wandle vor mir umd ₪ iungetfeilten
₪ abgewäkt“ Sof. 5,9), Sinnes, ... Und aufftellen werde ic) meinen Bund וטו‎
> A. Selbft wo ספוטל‎ Hinderniffe, Mrankgeit, Neijegefabt mir und dir und ziwifhen deinem Saamen nad) bir oil
die Beichneidung momentan unterfager, wird dem Unbejchnistenei ihre Gefhlehter zum emigen Bund, 2 9 dir 6 ₪
gleich "dem wirklichen Unveinen Ivenge verboten, fi, am Geruflt “und deinem Saamen nad dir. Ich gebe Dir und deinen

gr

Fr : ור‎
? 4

6016010008 über die Wichtigkeit der Beichneidung 0

der heiligen Opfer zu beteiligen (2. Mof. 12, 43--49( Hier:
mit erklärt fi), warım die Ssraeliten während ihres 4Ojährigen
Aufenthaltes in der Wülte nur einmal 8 Pejachopfer dar:
brachten (Sifri Behaalotcha; Tosefot Jebamot 72 und Kiduschin
97 (ע‎ Nach der allegirten Stelle durfte Fein Unbejchnittener die
deier des Pelahopfers begehen. Im ₪] Jahre deg Auszuges
aus Mizraim, wie auch die erften zwei Monate des weiten
Jahres lagerten die Yraeliten faft ununterbrochen am Sinai.
Die Ruhe, wie das Klima geftatteten die Deichneidung der Neu-
geborenen, umd die Erwachjenen waren, nad) dem Zeugniffe des
Buches Sofua, 0. 5, |00 vor dem Auszuge aus Mizratn
ümmtlih beiänitten. In den folgenden Jahren aber, mo fie
gewärtig waren, jeden Tag auf Befehl Gottes den Nuheort zu
verlaffen (4. Mof. 10, 14) und mit einer Elimatifh ungefunden
Lagerftätte" zu vertaufchen, wo 208 ftete Herummandern in der
öden imbewohnbaven Wüfte (5. Mof, 8, 15) ihnen als Stuafe
auferlegt wurde (4. Mof. 14, 33), da ₪[ mußte wegen vor:
herrfchender Lebensgefahr auf der fteten Wanderung durd) die
Wüfte בדרך)‎ heißt e3 Jofua 5, 5) die Befchneidung der jlngern’
Generation und eben damit עה‎ die ₪ des Pefachopfers
juspendirt werden. Kaum aber in PRaläftina angefommen, mußte
הגוס‎ auf ausdrücklichen göftlihen Befehl an dem ganzen 16
tiichen Kriegsheere und zwar in denfelben Tagen, wo dem Yofua
geboten wurde, das Volt zum Kriege und zum Angriffe auf die
Seftung Sericho zu rüften — die Bejchneidung vornehmen und
das Pefachopfer Darbringen, weil hier die flimatiichen und aus
der Wanderung durch die Wüfte hervorgegangenen Hinderniffe
befeitigt waren (©. Kimchi Jofua 5, 1—5). Der ;טעטש‎
daß der Umbefchnittene gleich dem Unreinen nichts Heiliges gemiepen
und feine heilige Hamdlung ausführen dürfe (Sebachim 22), und
das daran gefnüpfte Voltsbemußtfein, wonad, Nichtbefehnitten jein
nnd Nichtjude 618 fynonyme Begriffe galten, zieht ו‎ wie ein
Vaden durch die ganze heil. Schrift. Richter 14, 35 1 Sam.
14, 6; 17, 26,29; 31, 4; 2 Sam. 1,20; 8008 52, 1):
„Derufalem, = wird fürder Fein Unbejchnittener und Fein 1

*

>

chaneen über Die Wichtigkeit dev Beichneidung

6

14 Cole

in deine לו‎ } (Seren. 26 20 9, 25; שא‎

0 31; 0. 32 ע‎ 6
: ל שג‎ geringfte Verzögerung der Deichneidung, von

4 ie phnfiich und veligids möglich, wird
- u hen Selbit Mofes, der
we 0 Geihäfte darauf nicht adıtele, ישנא‎ fur
dem zafhen Entfhluffe und dem יש‎ un Gattin Zipora,
womit fie an dem unbejchnittenen Sehne % ו‎ poll:
309, feine Lebensrettung. 2 Mof. 4, 21 ל 4 יי‎ 3%

V. Die Tradition Nedarın 31—32 mit Bezug auf Serem,
33, 25) lehrt, die Befchnetdung jet Die Orumdbedingung, der
Grundftein, auf dem die Yortduuer der Welt beruhe, jei mit 13
Verpflichtungen dem Ieraeliten ans Herz gelegt, — denn 13mal
nennt fie Gott, 1 Mof, 17, das Zeichen des Bundes ו‎
ihm und ung — fo wigtig 018 die gefammte Thova, und ihre
Unterlaffung verwirke, felbit bei aller jonftigen Pflichttreue, unler
Antheil am Kinftigen Leben, Denn „der Bund mit Gott |
hierdurch, gebrochen“ heikt 68:1 Moj. 17,14; 4900 15, 34;
man את מצתו הפר הכרת‎ Schebuoth, 18; Sanhebrin 99; ni
בשר הכרח בעה"ו תכרת לעה'ב‎ na המפיר‎ Maim. Hil. Mila am Schluffe,

VI. Die Beichneidung ift nicht 0108 eine Weihe des Körper

zum Dienfte Oottes, nicht blos ein Symbol der Beicneidung :
אל‎ Vorhaut des Herzens 5 Mof. 10, 164 90, 6, nit mut

eine jogenannte Luftation des 4008 und Geiftes, nicht nut
Schubwehr am Hauptfige der Leidenichaft, nicyt nur ein Cr
innerungamittel, auch das Ihierifchfte in ung nicht der Sinnenhift
hinzugeben, weil 08 nur dem von Gott geheiligten Ziwere 2
Weltbaues geweiht ift, — die Vefahneidung tft ןוס‎ ei
auf die göttlichen Verheiungen an uns, auf den eigen Priejter
Hand des 19000010 Volkes )2 וטופ‎ 19,6), alfo auf feine
ganze Zukunft Hinmeifendes Bundeszeichen und Denkmal und zugleid
ein Siegel, die Gemeinihaft der Glaub enagenoflen dl
befunden und digfe durch das gemeinschaftliche חסונ‎
au gegenfeitiger Anhänglichkeit und Liebe zu vereinigen, — alle
en Unterpfand der ewigen göftlihen Liebe zu Israel und Det

:

2
Colleetaneen über die Wichtigkeit der Befchneidung 2

Liebe der Yraeliten untereinander -לאות. בריה ביני וביניכם‎ = 6
ו‎ 3, 75; More 3, 49; Chin. 2: Ickarim 24 Kimchi
u. Abrayanel zu 1 .סש(‎ 17. Birchot Schamaim C, 2, Mein
Lehrbuch der istaelitijchen Religion“, zweite Auflage ©. 81,

VIL Wohl findet fic, der Ausdruct „S 1 ein Bund, ein
Zeichen ]טוג‎ mir und euch“ auch bei dem Sabbuthgebot. Aber
außer dem )06006 der Beichneidung wird von feinem ausdrücklich
gejagt לאות בריח. ביני וביניפם‎ mm, Daß 08 dienen folle zu allen
Zeiten zum Zeichen des Bundeg zwilchen Gott und Israel, und
Daß der, welcher 8 Zeichen unterläßt „meinen Bund gebro-
gen hat! (da Mof. 17, 14). Und darum eben fteht die
Beichneidung höher 018 der Subbath, naw מילה דוחה‎ , weil das
Beichnittenfein ein 6 ares, immerwährend haftendeg
und nie abzulegendes Siegel Gottes am Sleifche 8
Svaeliten 104 und feine Unterwirfigkeit und Dienftpflichtigkeit
jeden Augenblid bekundet, Kimehi und Abrav. 8. a. |
Efraim Amud 17,

VI. Die hin und wieder auftauchende Frage, warum fin
das mweibliiche Gefchlecht Fein Bundeszeihen und fin deffen Huf
nahme in den Verbund der jüdischen Gemeinde feine Devantige
Sorm 208006? warum hier die Abfteommung allein genüge?
beantwortet fich, von jeldft, wenn wir auf die Verfchiedenheit der
Verpflichtungen beider Gefchlecjter jehen. Wührend das männ:

liche Geflecht als der Hauptträger des Seraelitenberufes alle

Gebote der heil, Schrift zu erfüllen hat, Hat die Schrift 8
mweiblihe Gejchleht won gar vielen Geboten, welche an eine
gewille Tages oder Jahreszeit gebumden, ie Pen ‚my. ‚nad
oder Die fich für die weiblifhe Natur nicht eignen (Chin, 252 —

935 608--6 u. q.), diöpenfirt. Daher gemügt jelbft fi in die

iBraelitiiche Religion aufzunchmende Nihtisraelitinnen das Unter:
tauchen in’ Waffer טבילה‎ *( , während aufzunehmende nichtigrae-

*( Baua’s umd de 9001006 Anficht, daß diefes Untertaudyen erft nad)
der Zerftörung des ziveiten: Tempels als Nachahmung der deifkichen

Gollectaneen über die Wichtigkeit der Beichneidung

113
Mannzperfonen fih vor Allem der Beihneidung
Brofelyten ohne 6 7 N 6
ו‎ nnten ,גרי השער‎ Sremolnge des

Be noaditiihen Geboten verpflichtet‏ ל שש
ו das volle veligtöfe‏ ו a = nur‏
אע יט סא durd) Befhnittenfein, das Symbol,‏ ו
יי Kennzeichen des bejondern Berufes, Seraelß, SE‏
Jebamot 46; Kritub 9; Jos. antigq. X. 9. 1, 10, 00‏ ,©

8.

- 6 0 feine Zeit, feine Secte, 7 ו‎ im
Aurdenthum, fie hiege Samaritaner, Sadduzäer, אט‎ = ₪
עסאןו}‎ , 6509001062 oder Kavatten u. |. my der @ je in den Sin
gekommen wäre, die Beichneidung, das wejentlithe Bundeögeichen
des Nraeliten, zu antiquiwen. Die Gtellen - Apoii. Geld).
Gap. 7, 8; Cap. 15, 19, 20; +0ט6‎ PBaulft an 6 ייט‎
Cap, 2. beweifen evident, daß im Urchrijtenthum nur darüber
contvovertivt wurde, ob gebovene Heiden, welde in den
neuen Bund eintreten, fic) der Befchneidung unterziehen müßten,
teinesweges aber, ob für geborene Juden, melde in den neuen

Bund treten, die Bejchneidung Heilige Voriehrift wäre. Die Ent

| הוולו‎ de8 Jacobus Apoft. Geh. 15, 19: „darum bejclieke

10, daß man denen jo aus den Heiden zu Gott fich befehren,

nicht Uneuhe made (d. h. die Befchneidung norjchreibe) fondern

ihnen, daß. fie ₪ enthalten von Unfauberfeit der 67‏ ספוטו

Mann‏ אוו
unterziehen müffen.‏

götter und 1101000166 und vom Erfticten und vom 90006" =

Eonnte nicht im entfernteften auf die angewandt werden, melde
018 geborene Juden in den neuen Bund traten; mie 68 denn
auch feinem Zweifel unterliegt, daß in den erften Sahrhunderten
nach) Chr. die von Ruden abgeftammten Chriften die Bejhneidung,
wie die שמ‎ dis fiehten Kages beobadteten und die fpätere
Unteroffung der Beichneidung an getauften Judenkindern in den
alten Wrtunden des Chriftenthumgs einen Haltpumft vergeben?
ml

Profelttentaufe entitanden, ift in meinen „Sefteben nebft audhäologiidert
טע‎ mainz 1834 bei N. ₪. Eierext, Hinglängich wibeuleg

=
Colleetaneen über die Wichtigkeit der Beihneidung 112

Liebe der. Nraeliten unteveinander לאות. ברית ביני וביניכם‎ = >
סו‎ 3, 7; More 3, 49; Chin. 2: Iekarim 4,.45; Kimchi
u. Abrayanel zu 4 Mol. 17. וסחסחום‎ Schamaim 0. 2, Mein
weehrbuch der iSraelitijchen Religion“, zweite Auflage ©. 81,

VL Wohl findet ₪ der Ausdruc „Ss it ein Bund, ein
Zeichen zwifchen mir und euch” auch bei dem Sabbathgebot. Aber
außer, dem Gebote der Beichneidung wird von feinem ausdrücilich
90/0401 והיה לאות ברית. ביני .וביניפם.‎ , daß es dienen folle zu allen
Zeiten zum Zeichen des Bundes zwilchen Gott und. Israel, und
Daß der, welcher das Zeichen unterläßt „meinen Bund gebro:
hen hat! )1 חתפ‎ 17, 14). Und darum eben jteht die
Belhneidung Höher als der Sabbath, מילה הוחה שבת‎ , weil das
Beihnittenfein ein fichtba ves, immerwährend haftendeg
und nie abzulegendes Siegel Gottez am Vleifche des
Ssvaeliten tft und feine Unterwiürfigkeit und Dienftpflichtigkeit
jeden Augenblid bekundet, Kimehi und Abrav. a. a. |
Efraim Amud 17.

VI. Die hin und mieder auftauchende Frage, arm fin
das weibliiche Gefchlecht Fein Dundeszeihen und für deffen Yuf-
nahme in den Verkand der jüdischen Gemeinde Feine derartige
וט‎ .beftehe? warum hter die Abftammung allein genüge?
beantwortet fich von jelbft, wenn wir auf die Verfchiedenheit der
Verpflichtungen beider Gefchlechter jehen. Während das männ:

als der Hauptträger des Sraelitenberufes alle‏ 600001 ו

Gebote der heil, Schrift zu erfüllen Hat, bat die Schrift das
weibliche Gefchlecht von gar vielen Geboten, welche an eine
gewifje Tages= oder Jahreszeit gebunden, vie תפלין‎ ‚nu ,הכוס‎
oder die fich für die weiblifche Natur nicht eignen (Chin, 252 —

53; 603-6 u. a.), dispenfirt. Daher genügt jelbjt fiir in die

Wraelitifche Neligiom aufzunchmende Nichtisraelitinnen dag Unter:
taugen in’s Waffer טבילה‎ *( , während aufzunehmende nichtisrae-

*( Bauer’3 und de 68 Anficht, daß diefes Untertaudjen uf nad)
der Zerftörung des zweiten Tempels als Nachahmung der djeifklichen

Gollectaneen über die Wichtigkeit der Beichneidung

113
onen fih vor Allem der Beichneidung
Profelyten ohne 66 > 0

1 enannten ל ססװסחזסטט: ,גרי השער‎
שא א‎ 0 7 noaditifchen Geboten verpflichtet
א וי‎ nur Beifaffen; das wolle veligiöfe ונא‎
konnte nur durch 900, Symbol, ו א‎
Kennzeichen de3 bejondern Berufes, סע(‎ En weh
6, Jebamot 46; Kritut 9; Jos. anliq. XI. 9. 1; 10, 3;

| 6 18 976 וו
unterziehen müffen.‏

Jos. 04 AP. יו‎ 13, 1 ,
xl. 68 gab feine Zeit, feine Secte, Feine Glaubenszunft im

Audenthum, fie hiege Sumaritaner, 0001100060 Selltiker, Bat
tufter, Sabbatäer oder Kavatten u. |. my der 8 je in den Sir
gefommen wire, die Beihmeidung, 8 wejentliche Bundegeichen
des Neraeliten, zu amtiquiwen. Die Gtellen in Apoft. Geld).
Cap. 7, 85 Cap. 15, 19, 20; Epift. Pault an die Oulater
Cap. 2. beweifen evident, daß im UrchriftenthHum nur אהי‎
conttovertivt wurde, ob geborene Heiden, 006 in den
neuen Bund eintreten, fid, der Befchneidung unterziehen müßten,
feinesweges aber, ob für gebovene Juden, melde in den neuen
Bund treten, die Beichneidung heilige Vorjchrift wäre. Die Ent:
| הוול‎ des Jacobus Apoft. Geih. 15 , 19: „darum וע‎
10 daß man denen jo aus den Heiden zu Gott ] befehren,
wicht Unvuhe made (d. 9. die Befchneidung vorjchreibe) fondern
ספוטו‎ ihnen, daß. fie fi enthalten von Unfauberteit der 6

götter und Unfittlichteit und vom Erftidten und vom Blutet, -

!onnte nicht im entfernteften auf die angewandt werden, melde
als geborene Juden in den neuen Bund traten; mie 68 dem
Much einem Smeifel unterliegt, daß in den exften Nahrhunderten
nad) Chr. die von Auden abgeftammten Chriften die Behneidung,
wie die Feier של‎ fiehten Tuges beobachteten und die jpätere
Unterlaffung der Beihneidung an getauften Sudenfindern m den
alten Urkunden deg Chriftenthums einen Haltpunkt vergeben?
a יב‎

Profelgtentaufe entftanden, ift in meinen „Seftveden nebft archäologiigen
א‎ 1834 bei .גע‎ ©. Eiexert, ור 6 הו‎

©

Collectaneen über die Wichtigkeit der Beichneidung 4

juhen dürfte Wahricheinlicher ift die Annahme, daß-die Berfob
gungen und der politifche Druck der Nömer auf die Juden und
au) auf Judendhriften, weil diefe wegen der So lffhtimenen Oleich:
heit ihrer mejentlichiten veligtöfen Snftitutionen mit denen der
Juden, wie z. 33. Beichneidung, Sabbathfeier, mit den Juden
vermechjelt wurden, der Paftoralfhıgheit der hriftlichen Kivchen
päter 68 väthlic ericheinen ließen, von allen charakteriftifchen
veligiöfen Merkmalen der Juden und fomit auch von der Ber
Ihneidung der getauften Judenfinder Umgang zu nehmen, (S.
The constaney 0] Jsrael. By 8, Bennet, London 1809 }{ 65).

X. Zur Zeit 015 Fanatismus und Torannei gegen die Yuden
mwütheten umd die Bejchneidung bei Todesitrafe verboten, 3. 43
unter Antiohus Epiphanes, Adrion u. a. brachten Taufende in
ihrem Widerftande das Leben zum Opfer und begeijterten die
Ueberlebenden zur bemunderungswürdiger Beharrlichfeit und Aug-
dauer in der Ausübung 8טןסו?‎ Gebotes. 0.4 Mak. 1; Jos.
Antig. מ1א‎ 5, 13; Rabba II. Mof. Cap. 325 Sahbat 130;
Sanhedrin 32 b; Meila 17; Tosephot Aboda-sara 0 b; Jalkut
Secharia 0, 581.

Wohl ift der Iraelite nicht durch die Weihe der 6‏ .וא
Ihneidung, fondern vermöge feiner Abftammung ein Mitglied des‏
Bundes am Sinai, mie 68 heißt )5. M. 29, 13) „Nidyt mit‏
euch allein fchließe ich diefen Bund und diefen DVereidigungzflud‏
Gott, unferm Heren,‏ טפט jondern mit dem, welcher hier‏ ,166
mit demjenigen, der hier nicht‏ 0סעס mit una zugegen 18, und‏
dev SEraelite von den Verpflichtungen‏ שון zugegen 14" und Fann‏
der finaifchen Lehre niemals, auch, nicht durd den förmlichen‏
Hebertritt zu einer andern Kirche Tosfagen; denn die Geburt von‏
einer vorher ordnungsmäßig. zum Juden:‏ הסט einer jüdifhen oder‏
thum übergetretenen Mutter prägt dem Juden den unverlöfchlichen‏
Charakter 908 religiöfen Berufes und der religiöfen Pflichtigfeit‏
feines 5000568 auf, verleiht ihm auch, gemwiffe Fähigkeiten und‏
Rechte (5. B. Eben-Haeser 0. 44, 9 u, X.), welde dem Nick:‏
juden nicht zufonımen, Unterläßt der Jude aber das von Gott‏
borgeihriebene äußere Weihezeichen, das ausfhlieglihe Mert-‏

115 Gollectaneen über die Wichtigkeit der Beichneidung

kt der Mitgliedfehaft der Gemeinde Israels: fo hebt er, fo
viel an ihm liegt, faktifch diefe Mitgliedfhaft auf, fagt סון‎ 8
von dem äußern israelitifhen confeffionellen Gemeindeverband,
und Kann, weil die äußere Angehörigfeit dur, die Beichneidung,
mo fie eben thunlic), bedingt ift, Außerkich nicht mehr 8 Arne
hänger der Gemeinde 4800018 , jondern nur 018 מפיר ברית‎ „ger:
ftörer des Bundes” (1 Mof. 17, 14) betrachtet und nad, jüpiichem
Rechte weder zum Zeugniß, mod zum Cide, noch zu מנץ‎ im
firhlichen Sinne zugelaffen werden. Chosch. Misch. 0. 34;
Chacham Zebi Resp. 13 und 28; Schete Halechem 31. Man
wende nicht ein, eben weil das göttliche Gejeb den Nenitenten
הסט‎ den Verpflichtungen des Yuden nicht freifpreche, jo bleibe er
auch; äußerlidh im Genuffe aller Rechte eines Neraeliten und
müffe man ihn iwie ein Mitglied der Synagoge zur Thora rufen,
feine Che einfegnen und in allen Beziehungen 018 noch zum
Audenthum gehörig betrachten. Mac; diefem inwande würde
man auch einen getauften Juden noch 018 Mitglied der Synagoge
anfehen und das Necht vindigiven müffen, am jüdischen Kultus
und an Allem, was damit verbunden, 9000060/ zu nehmen —
weil 68 16 aud von dem getauften Juden heißt אעפ"י שחטא‎
פװט ישראל הוא‎ die jüdifche Neligion ihn von feinen Verbindlich
keiten zum jüdifchen Gefet nicht 1080196. Bedarf aber der 62
wähnte Einwand bezüglicd) des getauften חספה‎ feiner Wider-
Yegung, meil biev der Abfall conftativt ift, jo bedarf er’3 aud)
nicht bezüglich des Unbefchnittenen. Das Charakterifticum des
Abfall vom YJudenthum 04 nicht nur die Taufe, nicht nur Der
oftenfihle Webertritt zu eimer andern Kirche, fondern auch 8
prinzipielle Aufgeben des Merkmals des israelitiichen Glaubens. —
Vreilic, ftempelt Das prinzipielle 30016008 eines jeden von der
iBraelitifchen Neligion als göttlich bezeichneten Gejetes חס‎
venen Iraeliten zum Nenegaten. Allein die Mebertvetung anderer
Gefeze geihieht in der Negel nicht prinzipiell, jondern aus Un:
wiffenheit; man bevedet fi) momentan, Dies oder Jene fei nicht
ausdrüdlic 66: oder verboten, gehöre dem Sudenthum nicht
wejentlih an (j, Maim. Hil. Edut. C, 12), oder man entjchuldigt
8*

Eollertaneen über die Wichtigkeit der Befchneidung 6

fih mit dem Drange, mit dev Noth der Zeit und ihren DEF
focungen, mit der nicht zu überhoindenden Leidenjchaft der Gewinns
und Genußfuht, oder mit der fogenannten Befchwerlichfeit oder
Untgunlichfeit, 93. auf der Neife tfolirt fpeifen, die Table
d’höte meiden, im Gefchäft 2 Tage jede Woche ruhen, im Leben,
in Gefellihaft fi von DVielem ausfchliegen zu müffen u. f. iv.
Somwenig ]916(6 Entihuldigungen vor dem Forum der israelitifchen
Religion Gnade finden, fowenig involvirt eine folde ]ה‎
gung ein Läugnen der Göttlichfeit der Thora überhaupt, oder
auch nur eimer ihrer DVorfchriften, md noch, viel weniger des
göttlichen Bundes mit Jsrael und deffen peciellen Berufes. (Ein
folder 8804 träte freilich ein, wenn .ג‎ B. öffentlid) erflävt wiirde,
die Speifegejebe der Thora, die Inftitution des Sabbath feien
nicht von Gott Ddietirt; weil, wer auch nur eine Stelle in der
Thora 018 nicht auf Gottes 606001 niedergejchrieben betrachtet,
(nad) Sanhedrin II) ein Religionsverächter, ein Thovalängner ל‎
ferner bet öffentlicher Entweihung des Sabbath (ש'ך קנ"ז ס"ק ד'‎
Wer aber die ausdrücdhih 018 Bedingung 068 Bundes’ zwilchen
Gott und -Ieruel, die 018 Glaubenzfiegel bezeichnete, bei allen
Phafen und Geftalten, die das Iudenthtm und feine verjchtedenen
Secten genommen, umverfürgt in vollem Anfehen und unbejtritz
tener Geltung gebliebene Beichneidung verwirft, der hat prinzi-
piell mit Israel und feinem Gott gebrohen. Wir mollen ihn
nicht verdammen, nicht verffuchen כי המשפט לאלקים הוא‎ (j. Rosch,
Resp. 17; Besamim Rosch Resp. 192); aber 208 veligidfe,
moraliihe, Hiftorifche Band, das den Juden am die ולו‎
69011668 2 Genoffenichaft Enipft, hat er zerriffen, hat ו‎ 6
losgejagt, feinen Austritt manifeftirt. Und mag aud) die וק‎
goge in umfern Tagen auf Autodafes und Kivchenbann nolens
volens verzichten: fo Fanın fie doch den fi) felbft losfagenden,
008 Zeichen des Gnadenbundes Gottes mit Israel niemals tragen
mwollenden Juden nicht 618 Mitglied ihrer Snftitutionen anfehen,
646 gibt zu, wiederhole ich, סל מל‎ Unbefhnittene, weil er von
Yuben geboven, allerdings zur jüdifcen Volfögenofienihaft
gehöre,- vermöge meldjer er auf die Erfüllung des וו‎

117 .60066006604 iiber die Wichtigkeit der Beichneidung

= wieder und wieder angemiefen 16. Aber fo lange er 8
thatfächlich werwirft, Fan er unmöglid, zur israelitiihen Glau-
bens= und Neligionsgenofjenjäyaft zählen; denn zu diefer 4
nur derjenige -Qude, der das geoffenbarte Gefeß befennt, alfo
;עג‎ Confeffion der Gemeinde gehört, nicht aber wer dem
690686 thatfächlih und prinzipiell opponivt, 1001300 8
Bundesfiegel der Glaubensgenoffenichaft mißachtet und ver:
]עו‎ Denn diefer hat fich aus dem confejffionellen Ber
band der jüdifhen Olaubensgenoffenichaft feldjt ausgefchloffen.

Zudem ift bei Verleßung anderer Gebote ein Nachholen,‏ .וזא
ein Belferwerden, eine VBekehrung, eine Sinnesänderung Teicht‏
möglich, Denn die Gelegenheit, fie auszuüben, kehren im Leben‏
fehr oft wieder. Einzelne Unterlaffungen und Webertvetungen‏
berechtigen darum nicht, den Stab zu bredjen. Aber die Außer:‏

achtlaffung der Beichneidung ift von dem Tage an, סט‎ fie gejeß- _

mäßig hätte erfolgen können und follen, eine fortwährende טג‎
fitton gegen die heilige Schrift und das Yudenthum רס'א)‎ 7),
und beinmmmt bei dem Umftande, daß je älter, defto Ichmerzhafter
die Dejchneidung, vollends die Ausficht, daß im Laufe-der Zeit
die Bereitwilligfeit erfolgen werde,

Eben jo verhält 68 fi). mit dem, der jeinen neuge-‏ ווא
borenen Sohn der Beichneidung entzieht.*) Dem jüdischen Vater‏
von Gott der Auftrag geworden, feinen Sohn feinem Berufe‏ ]1
Seraelit entgegenzuführen und vor Allem der Beichneidung,‏ 018
erftem Zeichen diejes Berufes, zu unterziehen (1 Mof. 74‏ 018
feinen Sohn der 90]‏ עס Mof. 12, 3). Entzieht‏ 3 45 ,21
חס dumg: fo gibt er hiermit |80000( zu erfennen, daß, jo viel‏
ihm 11606, er fein Mind dem heiligen Berufe des Jsraeliten nicht‏

"( Bor 80 Jahren glaubte mıan kaum an die Möglichkeit eines 4
hen Falls md noch vielweniger, daß dirfer vom veligtöfen und politifchen
Standpinikte aus eine brennende Frage Werden Fünnte )|+ Menvelsi.
Serufalem 65. 92). Die zwei jüngften Dezennien haben uns leider mit
der Nealität des Factums ımd der Frage bekannt gemacht, aud) die Rarität
eines vabbinifhen Beihneidungsjurvogats, bejtehend in einer jalbaderiten
Einfegnung, gezeigt. DO der Erbärmlichkeit eines jolhen Gebahrens!

Golfectaneen über die Wichtigkeit der Beichneidung 118

en‏ א diefen Beruf eines jeden geborenen Serneliten‏ וגו
u und‏ יד a dem Sudenthume‏ = 20
a u) Nerdurdh nicht in ein gleichgüftiges, fondern in ei‏
ee 7 Verhältni gegen das Judenthunt, an‏
zumiderfar‏ שטעט unmidiiche und dem Gefeke der Schrift‏
שי . Vorwand: „Ih 18 der Neben Mr‏
א 0 ל meines Kindes nicht dorgrerfen‏
eg‏ 06 יע es ihm felbft‏ א א א
Operation unterziehen wolle”, ift‏ ןוט nn 1 fic)‏ -
weil 1) eines 1010000 Nenitenten Sohn‏ א | . ne‏
en Dr 4 großen Schmeize, womit bei Erwachfenen‏
alfer Wahrfcheinlichkeit‏ 619068 עס u 77 . 7 fi,‏ -
ne) fiebenmal von deren religtöfer Nothiwen:‏ 2 אי 0
es 6 veifern Sahren nicht unterziehen, vielmehr‏
er ln a Rechnung des pflichtvergeffenen‏ די
Ben BUN), weil 2) die Srfahrung lehrt, daß 6‏ | א
Che‏ ]וס nbeichnittene im verfern Alter, eben weil ihnen die‏
in hin‏ ערל וטמא 408 erfcäwert ift )1 Mof. 34, 14) und fie‏
her Gefelfchaft proftttuirt zu werden fürchten, zum Chriften-‏
thum übergehen und meil 3) die Confequenz des Orumdfabes‏
A: Gemiffensfreiheit feine Schranken zu feken, auf uitmtähbige‏
Rinder angewandt, dem Water überhaupt das Necht nehmen a‏
mürde, fein Kind in irgend einer pofttiven Religion erziehen‏
ul‏ פא unterrichten zu laffen — denn die Cindrüce der in‏
Kindesherz gelegten veligiöjen Jdeen und Begriffe find ja 0 der‏
Regel für 008 ganze Leben entjheidend (Spr. Sal, 22 6) —‏
doch wohl fein Bernünftiger zu behaupten fich erbreiftet‏ 18
יי XIV. Umgefehrt: Wer feinen Sohn nicht befcjneiden‏
begeht gevade gegen die Gewiffensfreiheit feines noch unfehuldi /‏
Kindes ein fehr großes, unfühnbares Verbreden! Er an,‏
די deimfelben Die Aufnahme in den israelitifchen‏
wenn 68 fie, mie 68 einem geborenen SSraeliten geziemt | im‏
reifen Alter wünfcht, macht ihm faft unmöglich, einer Keit en‏
60 ]וו Pflicht zu genügen, deren Erfüllung den Bund‏
bedingt. Denn die Angit, die Beforgniß, diefe fiir‏ /6טטפֿן. und‏
Ermwadhjfene allerdings jehr IhmerzHafte Operation he nachthei-‏

119 Gollectaneen über die Wichtigkeit der Befchneidung

. 7 haben, wird fhmwerlid von einem nad) folden |]
freiheitlihen Prinzipien Erzogenen überwunden werden. Wenn
nun aber auf der einen Seite die Angft vor dem Schmerze den
erwachfenen Sohn von der Beichneidung abichredt, auf der andern
Seite aber — und die Möglichkeit ift dod) mohl vorhanden —
die Scham, von dem israelitifchen Gemeindeverband ausgeichloffen
und die Furcht dem ,כרת‎ der Erterminationgftvafe (1. Mof. 17,
44) verfallen zu fein, ihn quält, martert, foltert — in diefer
peinliyen Lage wird da der Sohn den Vater fegnen oder סט‎
fludßen, verfluchen ob des himmeljchretenden Frevels, den er an
Gott, an ihm, an Serael begangen? Gollte nicht |] diejer
haarfträubende, entjeßenervegende Gedanke Legionen von Schein:
gründen für die Unterlaffung der Beichneidung an dem Neuge:
borenen augeinanderjtieben machen Eönnen?

XV. „Uber“, fagt eine gemwilfe Fraktion der Neformfreunde,
„nie Beichneiwung ift in unfern Tagen nicht mehr zeitgemäß,
mwiderfpricht jogav dem gefunden Bemwußtjein unfrer Zeit und
der haben wir 906( von Allem Nechnung zu tragen, foll ung

nicht der Vorwurf des Propheten treffen: „der Stord) fennt feine -

Zeit, die Zuxteltaube, die Schwalbe und der Kranic, beobachten
die Zeit ihres Kommens, mein Dolf aber סקעסט‎ diefe Weife
6901068 nicht“ (Serem. 8, 7(. — Ganz davon abgefehen, 8
ausgezeichnete Aerzte der Neuzeit, wie der verjtorbene von Walther
in Münden, dev (שטת‎ lebende Hofmedicus Hegar in Darmitadt
u. a. gegen Schreiber diefes geäußert, in fanitätlicher Beziehung
fei e8 wünfchenswerth, daß aud) bei chriftlichen Kindern die
Beichneidung vorgenommen werde — was doc wohl gegen jene
apodictijche Gewißheit von der Nichtzeitgemäßheit der Befchneidung
und ihr Argumentum ad hominem etwas mißteauifch zu machen
geeignet jcheint — fragen wir vor Allem: was vepftehet man
unter dem Ausdrud „Zeitgeift“ „zeitgemäß“ „Zeitbewußtfein“?
Der große Meifter antwortet: „Was ihr den 660 der Zeiten
beißt, da3 it im Grund der Herren eigner Geift, in dem die
Zeiten fi) bejpiegem.“ Alfo die jeweilig herrfchende Anficht
der Zeitgenojjen hätte zu enticheiden, ob die von 8

. 0 über die Wichtigkeit der Befchneidung 0

gebotene Beichneidung Gnaden finden könne, oder antiquivt 7.
müffe, und das wäre nad) Anficht Diejer Fraktion Gottes Wille,
das die Aufgabe des Judenthums, fi) zu jeder Zeit zeitgemäß
zu geftalten. — ber, frage ic) eud), nennet mir die Zeit, wo
die von Gott ausdrüdlic vorgefehriebene Beihneidung zeitge-
mäß war? 2018 zuerft dem Abraham, Israels Stammioater,
geboten ward, fi und die Seinigen zu bejchneiden, wurde ihm
von allen feinen Freunden und Befannten mit Ausnahme des
Mamre, entfchteden abgerathen, diefe Handlung (nad) einigen
Erklävern überhaupt, nad) andern öffentlich) zu vollziehen. War
fie num zu Abraham’s Zeit — zeitgemäß? Als der Pilger Iatob
mit feinen Rindern in Schalem fid) aufhielt, erdreifteten fich
diefe zu dem Yürften des Drtes zu fprechen: „Wir geben unjere
Schweiter feinem Unbejchnittenen zur Gattin.“ War aber in
Schalem 216 Beichneidung zeitgemäß? Nicht ein Einziger mar
damals dort bejchnitten. — „Das ganze Volk, das aus Egypten.
309, waren bejchnitten“, nad) Sojua 5, 1—3, die Egypter jelbjt
unbeichnitten; denn fonft würde Gott nad) dem Vollzug der
Beihhneidung an der jüngern Generation nicht gejagt haben:
„Heute habe ic) die Schande Mizraim’s von eud) abgemwälzt.“*)
Konnte demmad, die טפט‎ dem Auszug aus Egypten vollgogene
Beihneidung in den Augen der pharaoniichen Amingherren zeit:
gemäß ericheinen? Dder war 8 zeitgemäß, Daß die Juden unter
ih -griehiiher Heriiaft ihr Leben opferten für die Erhaltung
der Beidhneidung und gegen die Einführung. zeitgemäßer
Snftitutionen, ]סטוה‎ Sitte und griechiiher Bildung helden-
ו‎ Widerftand leifteten? War es zeitgemäß, 018 Kaifer
Adrian die Beichneidung bei ZTodesftrafe verbot, daß Zaufende

"( ©. Kinichi zu diefer Stelle und den völlig dantit übereinftinmen-
dei Midrasch Rabba Schemoth C. 1, monad) die Jsraeliten in Egppten
um 0) den unbefhnittenen Egnptern anzufchmiegen, Mrfangs 0
| unterlafjen hätten. Was demnach Herodot, Philo nd 506
phus don der Beicjneidung der Egypter erzählen, muß auf eitie viel jpä=

werden. Zwijchen Sofıra md 1 1
7 hen Sof 19 ihnen "11601 mehr als

tere Zeit bezogen

Eollectaneen über die Wichtigkeit der Beichneidung

-
in ihrem Tote gegen diefes zeitgemäße Verbot 008 ftarrz

finnige Finfterlinge 160 zur Schladhtbanf führen ließen? Ic frage
überhaupt, wo gab 68, und mo gibt 68 ein zeitgemäßes
Qudenthum, .ל‎ h. ein Qudenthum, das der herrfchenden Anficht
der Menge, oder ver fogenannten Zeithelden, Tonangeber 6
iprochen hätte? Von Yerobeam 018 zum Erile Israels waren in
Srael, wie bei alien angrenzenden Völkern, Bilderdienit und
Baalspropheten an der Tagesordnung. Was wäre aber aus dem
Sudenthum geworden, wenn der ifolirte Elias aud) zeitgemäß ich
gerivt und dem Banlsdienfte gehuldigt hätte? Ich frage ferner,
mar 68 zeitgemäß, daß Daniel — 1008 der fhönen Theorie der
Br. Ahymilten, die fammtlichen jüdischen Speifeverbote ftänden
in der ואס‎ .- mit der jüdischen Staatzverfaflung und
wären feit dem Untergang Derfelben nicht mehr obligatoriih —
am Hofe des Königs von Babel, der Kandezfitte und dem fönig-
lichen Befehle zuwider, nichts 018 Kräuter genoß „um fich nicht
mit verbotenen Speifen zu verunveinigen”? War 08 zeitgemäß,
daß unter Anttiohus Epiphanes Unzählige | zu Tod martern
und foltern ließen, 68 vermeigernd, ein Stückchen Schweinfleiid
zu genießen?

Wir fragen endlich: gäbe 68 nicht nad) dem neubadenen
Uriom, das Yudenthum nad) den jeweiligen Anfchauungen und
Sitten von Zeiten und Ländern zu modeln, zu veformiven —
gäbe 68 da nicht jo viele Neligionen — fo viel Länder und Zonen
die Erde, טן‎ viel Perioden und Epochen die Menfchengejchichte
zahlt? Gewiß, in Europa gäbe e3 ein Judenthum ohne Bejchneiz
dung; in Alten und Afrika aber würde die Beichneidung das
Vundament, den Grundtypus der jüniichen Neligion bilden; denn
in diefen Welttheilen ift fie bei vielen Völkern zeitgemäß und
9006866. In Europa würde 908 zeitgemäße Judenthum 60
dem Gefeß der majora vorfchreiben, den Sonntag, in Afien, den
Vreitag zu feieen — mit einem Worte, das flexible, , 6
Nudenthum wirde hier nad) dem zeitgemäßen Sitten chriftlicher
Bildung, . א‎ den Vorjhriften der Moslemim, im Reiche
der Mitte nad) Kontfutfe’fchen Grundfägen und unter dem Hindu-

Pu : : - m טענ‎ ₪
...ו‎

.

יט

|

זאל יפ

= -- אשי

4

20 0 7 026 16 + »r2.W
/ 4 62 2 . : 2 4 2
! - Ir, 1 קת ימל / א‎ 4 al כו‎ oh יש‎ Be Eollectaneen über die Wichtigkeit der אק‎ 0
זו‎

% 5 / ייקייץק‎ 4 0% % ® 4 916 nach dem )000630066 9/6008 fich veiormiren וו‎ ,"--
יי‎ 5 ' = Wahrlic wenn twir zu einem folhen dhamaeleonartigen, An einem

6 4 = 2 א‎ an! wat ר‎ 4 ken zur MWetterfahne aller zeitlich herrichenden Anfichten und
Meinungen herabgelunfenen Supenthum uns beiennen jollten; jo °

% x 6 4} סזאטו‎ ich nicht der 9660, dev dem Judenthume ein, Valet! zu-

₪ 2 2 6% 56 6 EA SE; : 6ץ / 2 7 מ‎ Eine von Gott geoffenbarte jüdische עסוששו?‎ - und zeit

+3 2 6 יי‎ P_ 0 0 הזה יי‎ gl N: | > | 08706 .ל‎ 0. dem jeweiligen Geijt und Bemuptfein der hert=

/ he if Bi fhenden Menge entfprechendes Judenthum find jo verjchiedene,

8 6 DEE שי‎ ! 4 6 ין‎ AN.) 2 | "ץק‎ Re Goran ר‎ von einander entfernte Dinge*wie, um mit dem Propheten (Del.

i 06 BEN. = = 55, 9) zu veden, dev Himmel הסט‎ der Erde entfernt tft.

4 0 "2 00 22 { - 1 2 : : Sind wir Juden, jo bilden wir den Zeitgeift im und nad)

N 6 : % | > x = 2 2 dem Geift 968 Sudenthums, und wo erfterer fic) nicht fügen will

- 2 ara סע‎ | oder Fann, wo exfterer fich erdreiftet, den ₪ 66 Nudenthumg,

De 7 4 nn 2 ;ער ככ יי‎ 6 aba ıny99) 2 Dr 1 ּ Gottes )696|60 zu mißachten, zu verhöhnen, ןע‎

7 ] - unferm Qudenthume, wagen 68 wie "uinfere großen Ahnen, 1

zeitgemäß zu fein, bejcheiden uns, nad) dem Worte jerres heid-

nifhen Sehers (4. Miof. 25, 9) „Siehe dies Volk bleibt gejon-
/ : ₪ / / dert, zählt fich nicht zu den Völkern” gleich unjerm 65100 -

. And 000 len Yen ng a x בער קיו‎ 2 / 7 5 Abraham, um unferes Gottes willen, 00110108 ifolivt, in nn

2 4ניץ‎ m. 0 = יט‎ A» ופי"‎ a = 2 Verhalten gegen הצ‎ aber, wiederum ‚nie une ושעי‎

0 4 . ee: Abraham, deito ensmopolitiicher, עס‎ N 0.) und. theihtehimeit-

087 6 שת 7 - %. 6 != 8 62 > פס אט‎ zu erfcheinen und ein Herz, ein fühlendes, wohlthätiges, Alles

N = 20 01 24 le 3 2 ze / aufopferndes Herz für das Wohl aller Menjchen, וה‎ der

- Sünder, (6עס‎ unferer Feinde und Spötter im Bufen zu fragen.

: 60 = שאב‎ a Wer aber eines folden Opfers unfähig, eher bei eilt des

23 67 א‎ 0 01 at Bu) 3 כיום.‎ / a N Sudenthums, 018 den Geift der Zeit umd der Zeitgenoffen auf

6 ו לש‎ 244 \2 291» aha 6 + zugeben beliebt, שון שש‎ de8 Wahnes nicht entjehlagen mil, das

1 A ne rt 4 Sudenthum bedürfe einer zeitgemäßen Entmidelung, der gehört

5 ,% ות‎ zu ung, der gehe umd Yaffe fi leiten von dem Zeitgeifte,

BL feinem 8001, Ipreche immerhin in feinem Wahne: Beihneidung

Ah 00 כ יי‎ 7 ar „nicht zeitgemäß! Speifeverbotenicht zeitgemäß ! ftvenge Sabbathfeier

1 nicht zeitgemäß! Aber die Stivne habe er nicht, fic, einen Juden,

: 0 , N ' ה‎ 5 : / % einen Befenner der von Gott geoffenbarten Lehre am Sinai ו‎ zu

: nennen. Dagegen müffen twiv 619 allen ב‎ -

ור hen I‏ ?יי יי יי יא הו יע 216 שי

היל אע 2 all‏
m 90‏ ה א ₪ ו

7-ה רד ee‏

םי

א א

חפט .8 .0 חפט Drud‏

שי

ג וכ לע כּיוס 3 כ 4 2 1 { 4/: 9 4 64 מ ao"‏ יס ₪ le:‏ 2742

|

mug 5 1‏ 2ר - יכ יק א יי ( 0 -

=
Fr |‏ ה"י 16 - ל

7 . 9(
1 5 יש 7 0 יכו ר
Mg‏ , | 9% 4 יי אש 2 ר

ar 6 -‏ / 0 ג. יאר :
| 6 א ישר 27 יע לו 0000 1
0 6 7 % ו pe‏ 4 2 / 4 = /0 0 5 ”1 : הס 56 יש

Br;‏ 4 א 6 : rt - 302 Se‏ זי כפי 42 - ילק - 20 Be .. Re en‏ א
ie‏ א הזר הי 'ייםי יי 65% "שי +. DIET‏ :

1.9 4 ד‎ 54 ME

fe) 2 02 א וה.‎
(a ah

Do

0 4.2 /ט
Nas 6 .‏ ל Ken‏ 0 / % 14 > / 4 2 דער / / 143 15 2ר(י 0 2 קרי
7

A 27 22 ר‎ Si -ת 6ו5-2‎ ln a ייב‎ N וי‎ al 3 6 Alen \

Br 4

Ba
1 je 6 ייט‎ Se 6 / fe 25 2 כב( כּיופ‎ er! ’ / לבל‎

AL MD, 201 3 har. | / ב‎
: 0 !י2.‎ 0464 a eat > ae : יי‎ ei 60 אוו‎ 6 6 868 /(

שי שי - „le! Ale‏ סג al‏ א 2-2 499 8 / לביע קיו 0 13
רפש 6 BA | 1 512 PEN‏ כו an‏ 59

4 /

a \ 0 1‏ לו ב 2 וארת 0ו5-2 3%
| % / 2

7 0 73) 0 22 v2 4 6 א‎ De; 2 :: N" 0 1 ב( ? יו‎ ; 0 5 vos 2 0 ,

1
ee »° 4, son aan lan טע‎ | 503 Ir 2 כ- 6כשן: רו רת‎ Bro srl ala |
|
|
ג‎
|
|
|
ו‎

6 ang} 2 ar N 4 # 1 |

/ = יל‎ 1 - (4? a: 2 bs, /
eh Man had me a2 א‎ Mesh az וי טינ זט ז‎ sera 22 8.4

Wen >60 אי א ו ₪ -ח‎ ‚la aim : / 7 6 44 gb le 2 lm a) שי א‎ 4

1 en wos | 68 2172 ןע‎ : 6 ' // = / 52// 73 2 £
ל אי‎ us "0908 hr - a וי‎ 6 nt2a horse #? : 0
!וש / 0 4 מו‎ ₪ al . 1 קה‎ - > ; bonn א‎ Pr» 3ק\‎ +
27/ 2) en. ך 640 2.6 יי א‎ u 20 ה‎
0-4 *4 0 4 א‎ 0 A_ Ar

07 6 . " , 6 כבּוץ כ י\ פו 2 פי אש ea!‏ 6 4% & |

ש I‏ 4 | 02| ו
a 23 /‏ א | 66 6 3% שא 0 4 ל 6 / 1 1

/ 6 4 4 6 ר Au‏ . ! = ו רהה יא
N‏ ₪ ישי יי = שי 4 ar‏ יש א
« +

I 2

22 2% DI?

₪ hey: 5

1 0 כ

| rc! זיר 9פני. הי‎ RS

lu //7 , ) 77 = 0/ fr 9 Gi א ₪ בת‎ 2 : 4 Are EN
ı 6364 { 2 4ר))‎ 972 0 << < / 6 Ian 5 7 = 8 : | 3 ו‎ 4 ₪ 13072 /

a? 0.206 - 7 7 20 6004

rg‏ - כ
arms‏ בר re + 164 ) 99 ol!‏
הי ו far‏ 7 רה , ב 0 =, 4 : 5
1 2 =
:₪ 1)) 0
vn‏ קּ יוט x‏ 3 ,בר 26 28 4/ Mög‏ 2 - "וט 6 מל :37 6 ,2% 4 ef‏
u‏ ויה שר 40 ?>7[ /6 6 כ 4 יו 7 rar 6 V M‏

oe „3%‏ א wen”‏ 63064רג iR‏ כרפי ;/ כּ ה הי תּ gr)" N‏

66

| “le 82:2316 יםת‎ 00 8 0 a1 | 0 ar )
70 Tun Yu r | ים 0ו5יפּן יי 5 א 0 2 0 + קה‎ 0 0 » an! , |ת) יה‎ 1 an
995 »k98 - :וה‎ naar! תא'1‎ 6 x אוו אה 2 : בוט כיות‎
'* eis רי'ת";, וה! : 5 סי‎ ıA 8 5 0 (ey 06 " /2 14 0 (0
מ 2 הי‎ rt I 99 re > 8 80") 0 | = 6 6 .7 ה‎ 5 Yo Ei a er 2 2 or ? רב‎

= 222 + 2 5 0 / :
שא טאש 02 - יה - 6 2
v Id 0 ch Mes um) BR‏ - ר /3/ה- 1 an‏ = זי = 0136 ליך' / a Kr)‏ |כו0 7 |
uf Je 41 2 2 0 0‏ ל 0 0 : | ירת )היהת N‏ 7 ש |
0 ו

ES ל 2 :5 אל‎
N / שי‎ % 7 n2,6 יט‎ gm Jal u ve
2 1 גב 2112 ו‎ DE 0 un 6 02
8/ ברני ל װי ישר‎ 01 { I 0 7%

כ : , , | 22 :
שי : : 2 3 2 in‏ יל בלל 2 0 Hs.‏ 6 0

1 al). var (yon קרכי‎ 6
pr / ית יל‎ 1 /

\ 6

I ie > vb 4 | 7 יה קר הס אראו‎ nun קה‎ 1- a

' : - 0
a 6 3 6 ייק‎
וי 6 א / יי‎ BI rl 9 hör a ב‎ , 6/0790 Lau” יס קר‎ 04 Ban, N alas er a יע‎ : Sa
4 צוקי 4) אי‎

: == ,
9) ' 4 4 ) 1 בוט ביס אי I‏ . כ װייט- א )1 on‏ ה בי א וז 11ט ln‏ -

4 N 2 בע כיןס. א הש‎ . 1 fe rauch Kann! 7 אלל י‎ =
| =" יץ?/ הו א‎ Bin )*260 די 2 קרנ,‎ = an Fin : / 7 Mar WR z
-- = : RZ | 9 + 4 9. je le
2 A. 24 I 12 6 [a 6/ 16 ז חַ‎
In ei \ EG 6 ל שי 5 ) א‎ ka ח‎ 4 (ae 7%,° 7 sl 0 ar 2 52 vr - --- m 2
0 KUN DE 7 1478. רפ ט) ברכי‎ larger BAR: 0 2 וי )וי‎ - har 126 יש א‎
2306 | CH /0 9 74 .
net 5;

6. 2 6 וס 0 En‏ ל װֹ 2-2 ; :
7 = 0 }1 !ירע = א

הו er‏ :
(56* 48 52 05 ו וי Ze‏ = יע וי ואר 6 a 5 Er‏

: : / 7 / 562 ( א וט 3 סוכו ריט - ₪ ר
Be - nn: 8 9‏ = ; ול v‏ 0 חי 6 Ann‏ <פ]יי ע1\ le‏
ו א 1 An 64 6% I m‏ אי + ארי 4 5% 1 40 os‏ יו יי( soul,‏ חי יי =

= ו ]ה
= כמ 22 !18 יט רתי ייס א יע rare‏ 1

u 4 ןי‎

| 7 6 0 7 in > Aa 3 אי‎ er אע‎ 6 0 KON s = היו ם‎ u» Sr

ן 7 ופי 4 > Kl Rz‏ 1992 וי 6 7 א 64 er‏ וו Bars‏ כ Wa. “> 4 IT‏ 72 = ליק @-n9‏ תן אי שי | 1

|* oT 4 ;

| # 06 / . / | , ו
ey f 5 6 er "ale nen 2 a2 4‏

6 כן 6 3 ר‎ RN וע‎ rc 6 Dan Pi 6 : 1% 9, 2 un een. 1

א | 2 שק 2 92+) pi se Par r 0 9% 2 9 Ran‏ סי יי פיק 6 302" אש/ידר 6 א אס יימ = וט
הא 0 A a 3 , 0 6 alen ae‏ 067206

שי 6 א IN‏ 51) 5י 8 00 2 rin. 7 got‏ ה 0 7 4 un‏ בבש שביה 72 א חפ mern‏ ' 09 840 0 :1902 א )01 ואד 6% 886

77 ,
2% | ERS (N 6 MD Pr er - | ee

= ----- מ‎ 0 . - 4
1 / 12 le 63 : = / ! | 0 |

y a (ry? a2 nam:‏ 'בוט כיו י

6: ו‎ 6 pr2 *

|
ו‎
ak et An Me א יכה אי‎
|
|

Maar 75 6 a 00 , al ra ler ade (7° tz‏ 19 י

(
| [ח לבז ר 0 וש )2 ) ₪

040 2000

6

0 00 0 יי‎ 656 4 4 02 0 BR ara alles ב‎ | 4 4 ae 5 , . עדי‎ 6 ne ER R 2% 6 ya 1

פיט 32 9326 8;/ת un‏ 2 76 :שש 2 ו )20 וו יי
אפ 13 alu (a‏ 8 =
IP 6 |‏ כ יי ור 36 „bar asor2olr 3% ar‏ 0 6000 0 4 00 /. -

לור צר 0 לבט N. 3 sn‏ 6) 3 ו יס )א 20 Muh‏ 7
7 *10, 7 אה א :
{; ששר 20 / אי יל 29 אי 0 Ada 2 Ka)‏ יש 6 "פיק | ו א ית 4

-

= le ee א‎
| א א א‎ N \ 3 פה‎ nu rar Sig: צו כרכי‎ Gakraın. 2 102 5 0 4
| 6 ) wen 0 7 הרת‎ 2 82 vos eo 44 Moreno 0 „fen N26 4 בת‎

00 2 . 12005 |] 6 - 2 8 16 Ho) HD Pmelse a1a

. u
W MW

ir a
4 1 + |

. יי יל 25 ייקיי להי קר יא al ala‏ 2

30 קמע כ 2 RS‏ + 3 0 7 00 /

Be Neo 1‏ שא ור 7 || ₪ eu‏ | "245 גיצ גי שי וט oa‏ ו /8אן -

ארבכו a2‏ 43 איאה וי ההכ ) יש אי זי (דיספן 0 ב .מ a6‏ | ב ₪ 9

|
4

בוש Yrk Hide‏ ו
aha INT N )‏ 1 א 0 21 | 20" ה"פ ככ אקיר ID‏ 0

kunt 28 300 » , 0‏ )קיר az 8 ası‏ יי א ₪7 ו 29 |

: N = ג‎

+ / 2% - 2 8 7 Ei )ייר‎ Sr er 1 0 0 4
00 טייב‎ note ale Eee ףש בק‎ 4

ale { 21

0 יוט )שו ר )חור fe‏ יע 2/0י8.

NZ 20 2 / 0% an: fr ₪‏ הי ba‏ ! 9 29 =
*י ויי Es) 9 8 je.myn‏ 5 5 1 /
PM 1‏ 245 ות 90 , יכ כ 1 -ע 216 יי 6 1 | en‏ ממוש 25 עס ייה לוי : :2 - ] |
f - = 0‏ 1 יאה ee 4 2 pr‏ 2/6 רתיה N‏ 8 0/*י 4 Ir 64- a:‏ 65 שלוע 0 8 ה 00 01 / : ( א
| 4 יו 3 NN Dale‏ א ן
| | איה 2 * 7 / צן2) 0 6 977 יהיו 1e2-‏ :76 ר יע 8 8 בע Me 78” (| 52 00 Io. 2 2 are‏
1 א / \

zn aan‏ ויז יק +/ a 0 : [ j‏ 2 יח א h Brent lere-‏ ,ר יש אט ײ 0 ka Kl‏ | ו

u. ₪ אט‎ a אי‎

ar) nytärte יא‎ 95

₪ 0 7 / 8 pr le אמ‎ sh gar>
יי‎ FÜR : 2 HM יד‎ ==

ויו ₪

: nn.
8 18 Hu [ 8 , |
0 ,2 4 4 ₪ ד‎ lan 26 אנת‎ nr en מב‎

|

Ä
|
ו‎

/
ו
/

im /2 2 6 3 4 |‏ [ במ I‏ 4 שי
₪ בע ייג 3 יו 5 5 0 / : 4 /0|. | הי "ום 6 e\AD‏
| : אי ר כ a0“ 062 04 IT 4 37 als‏ יש ala‏ י% //ש ' I.‏ בוט 2 | שי

Dan FR or Te יי‎ 8 BIT; 1

יי ער יי

'- 2 כיות = ren ab 1 4 rs‏ 2 א 26 00 2 א

fr 20; ir, D* 27 ₪ Sa ה ימ א‎

2 .
„Mr Gh ו‎ .-

שי יל ר non‏ א
EI -.- 7‏

סי

₪ ₪ &a יע‎ 6 24 MI ;. 0 28 2 6 PNN a יוה ש‎ 6 66

1 שי יי + (%0-3) 3 BEST‏ ₪ י430 ר 2 p’ = al‏ 6וכי יכ Baer‏ . עי 228 2 !ארי | "ר הי 4 02 ש

m 3.

994 .
ו rc]‏ 2
di‏ ילא יי י684 27 ar‏ זט ר גיז a 4 002 6 7 ar‏ *אן. en 6 6 ₪ 378 A‏ 060 .2 8-216/ 7*/ . <>
" 6 7 4 ]| ו 6
זט קי »7 AN en‏ 2 = 4 ל | 9*) כב ו ל 4 non‏ / ו /

0 ת"ת יו 2 Dan‏ וכיה כר IN‏ א 2 OT ErI20‏ יו ר ,
:| 9 7 א 6 + 6 8 227 0 u‏ 7 ו ה ag OVP‏ 0 14 4 7 יי 15 0601 ו :

ZN eg,‏ / יס

0 = | 6 : ak ann 03 בי כ‎ 1
| a : in 6 x EI קי בוט‎ :66 4 4 in 04 a yo 0 2 יס‎ 5! 6 ah -
1 7 וי ה‎ ah ah 2 שי‎ [?>> ge 3 7 up Fi א‎ 0

006 rl אק‎ 5

u

יע

9 6 26

3 4 Nosombeov 76

6 יק | | יק Are‏ 223 יש כ GE‏ ₪ 1
0% 5 6 00 4 4 %--+7 * - -% |
iS EA‏ ייט 2 00 De‏ , 826 א :

| 0-0 75; 6 0 Ihr ו‎ 0

/ הל 13

RE 0 6 כ‎ =
7 01 00 EDLER 4- יי‎ 2 Ol :

1 0 | .
Al v I) / ee + 6 jr: 6 061 2 5 5 3 p 2
יו‎ | en ה" 27 א "ה‎ ec en ae יו‎ a /. |

1 Se 8 כי.‎ vb N
28 כ‎ te 6 126 4 6 4 er 3 0 | 06 6 = Pi 0 0 / FEDER: 00 RS
air 2 7 . ל‎ a” 2 4 6 ץ 01 03 על‎ 2 ee / קע‎ Sal ale ל‎ 06 27 x 5 א יכ יס פיין!‎

2 2 1 ph. 35 en / |
4 62 747 ₪2 6 02 7 4 2 א ! = 3 לבו לו‎ Ku, 2 0 0 0 ג‎ 0 ₪5 - 2 |
וי 0 א‎ 9 Ja‘ Ya ₪. nd 4 Ba 4 6 0 0 3
7 1 - 4 וי לה 2% %®( 2 -} .28 יט‎ la NG © 2415, 2 2 Val כל יולת כ‎ 6
q 7 . + 0 N 00 BE ‚nad ₪1
Ds א שאט‎ nl N un» sg 1 יי‎ In 7 -
hl 62 |

3 2 Ka 1" א‎ 7 "32% 09 1042 6 6
er) ס‎ 4 8 al) N, ו > הז‎ m 5 יי‎ el ₪ el !ייב‎ 0 ler „a

= 3 2646 4 =

יי 7 ו .0
(Non 4 )2( = lady >‏ 15 וק ר 6 ee :: rest tyra“‏ שו \ ]6 שי יו / 6 הּת יג

7 06.0 20-
0 er 2 7 ar ve Br 2 ame
יק 2 5 ו‎ sr-(= 8 EDATE ,ח6:02‎ 27 98יװסי*ר? ר‎ man: nen

| 7

>< .

ו
eine fi‏ א ee.‏ ו"

5: rg (un) דג <ץ‎ 7

| 1 fen IA כב‎
--' .6 ₪ ag N we 3 א‎ of, 0 er 20 ou
Fa Mai 76 1 I 5
2 23. 7 Ta ט כיום * טי‎

Feel al la oa + 1 nn 3 007 oz

". * =
90 Arty 76 0 1ש‎ Ju 109? = כיות‎ pr a
5 = 00 0 ale 2 ו‎ 6 pe «les 23 = Pr :וכע טי {/ו"וס יתיסה‎ |

or a

le nd 0 |‏ = )ירה ₪ 2 , 76 40 7
ייר שש 0 א\ 70% Pm72! erde,‏ א

4 Mes % zZ p len 4 0 x לב ו יות‎ 3 /

יופ % % und»‏ 0 5 2 יז ל ירעש 25 0369 6 תת ײא {( 6 10 0 :

14 Mau %

we. |

4 יב יי ו )ייה 2

Es > |‏ א in‏ ג א כ ועט כ
|
|

(ל
Ina &‏ לוב 7 4
א יה וס 06 24 Mar‏ 15°

| אט אס 0 ישי א וע ה-י ag‏ 8 500

;יו 5 > 2 יו 19 ₪

0 לב שופ + שאו "fen‏ 7

06 26 fer kg 36 2 7 24
Bl שש‎ za" ייב‎ TE don 6 7 6י2 ער יל‎
"60 July 0 {a כַיום.כ) יא או‎ = -
4 Gm 0 4 /,) יק‎ : 2 ee 46 20 IH 42 0 Nagy n2 166
1244. 76 4
0 5 בי 0 יוכו‎ = .
\. ale 60 A) A 4 0 5

- 1063 6 02 Bir) יק אט‎ pi

7 א אל /

:. .. פיט ה anf‏ ₪ |
ER / Zu 52 9 ָ‏ ;ער 60 יר 2 0 m“‏ 6 . ת 2 ₪ =" 6 N Er‏
3 - << רל = ב ל \

| | בָּרוּ

I) 4 גי‎ Mr 4
|70. a W056 rau arıyın 2 וי ירי ור ייט‎ ey Sol

| : (rk 4 5 א‎ + 0

₪ alt = ee Demo

Max 8‏ 3 7 א

"9 5 (ge יט 2: שוכית.‎ )3 2 5 2 2 a am כ‎ -

Wenzl 5 א‎ Al 24 3 7 אט כ‎ 29 8 I a יא‎ Sva

| 2 תָּה א‎ N
| ||: קדשנו בכצותיו‎ ON
[a בריתנָל ְַָהֶ‎ Sub.

למנצח על הַשְׁטֵינִית מזמור 0 Dres‏

/ 2 ימר הסיד כִּיפכּוּ אֶמוּנָים Ham Hab‏ שאי

ברו א'שאת א שפת er‏ =

> —

= בי יט

6 וא

-

u” . im : 2 a)
יו‎ AR :